בשעה שישראל נלחמת את מלחמת הקיום שלה באיראן המתגרענת ובשלוחותיה החפצות להשמידה, עומד העולם המערבי מנגד ומתקשה להבין שזו מלחמת בני אור בבני חושך. שהמלחמה הזאת תגיע במוקדם או במאוחר לסף דלתם.
מדינות רבות מסתפקות במס שפתיים, מנהיגיהן מצקצקים בלשונם כשהם טורחים לגנות את "האלימות משני הצדדים", ובה בעת עוצרים אספקת נשק הדרוש לישראל. החל מבריטניה של הלייבור, שהודיעה על אמברגו לאספקת חלקי חילוף למטוסים, וכלה בחברות גרמניות העוצרות, בין השאר, אספקת עזרים חיוניים לטילי החץ שייעודם הגנה בלבד.
האם זיכרונם של הגרמנים בראשות הקנצלר אולף שולץ כה קצר? צרפת, במדיניות דו־פרצופית, דואגת ללבנון, שנכבשה בידי ארגון הטרור השיעי חיזבאללה, הממומן על ידי מדינת הטרור איראן, ולצערנו גם ארה"ב מספקת נשק לקטאר, המממנת את ארגון הטרור חמאס.
ז'אן לוק מלנשון – מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת, שרשימתו הגיעה למקום הראשון בבחירות לפרלמנט הצרפתי – אמר כי ההתנקשות בחסן נסראללה היא "צעד נוסף לכיוון פלישה ללבנון".
בציוץ ברשת X (טוויטר לשעבר) הוא כתב: "הפשעים של נתניהו יימשכו, משום שהם לא נענשים. הסכנה היא קיצונית לאזור ולעולם, ואני נחרד מממדי הטבח המתמשך בלבנון. נתניהו מפר את ריבונות המדינות בכל האזור בשותפות של אירופה וארה"ב. רצח העם בעזה מתפשט ללא גבול".
ספרד קיבלה לאחרונה החלטה שהיא לא פחות מהתגלמות האנטישמיות במלוא כיעורה. ההחלטה, בשם "חופש הביטוי", מאפשרת לארגונים הפרו־פלסטיניים לציין לשבח, במצעדים ובעצרות, את טבח 7 באוקטובר, המכונה על ידי הפלסטינים "מבול אל־אקצא". ספרד הכירה רשמית ב"מדינת פלסטין", ושגריר פלסטין הגיש את כתב ההאמנה שלו למלך ספרד פליפה השישי.
בנאום באו"ם שנשא פדרו סנצ'ס, ראש ממשלת ספרד, הוא תקף את ישראל לנוכח "המתקפה על עזה ולבנון", לדבריו. זה המקום להזכיר לספרד ולמנהיגיה את תקופת האינקוויזיציה, שבה עונו ונרצחו אלפי יהודים רק בגלל יהדותם, ממש כשם שמרצחי חמאס טבחו ביהודים ב־7 באוקטובר.
בתוך כך סנצ'ס בנדיטו, שגריר ספרד באיראן, אישר כי ספרד תהדק את יחסיה עם משטר האייתוללות. ספרד מעדיפה לבחור בציר הרשע האיראני ובמשטר הטרור, במקום לגנות את המדינה התומכת בהשמדת מדינה אחרת. גם ידידות ישראל כמו יוון וקפריסין הצביעו בעצרת האו"ם בעד הטלת אמברגו על ישראל, וזאת בשעה שישראל בעצמה מספקת להן נשק. איזו צביעות.
העולם לא לומד
טבעת החנק והאש שהקימה איראן סביבנו במהלך השנים נועדה לתפיסתם להכחדת ישראל, הכל היה מחושב. ישראל לא הבינה עד הסוף את התוכנית של מדינת הטרור איראן וכמה מחשבה וכסף הושקעו בתוכנית השטנית הזו.
לאורך אלפי קילומטרים – מאיראן, דרך תימן של החות'ים, עיראק, סוריה, לבנון ועזה – נבנתה מערכת אש מטורפת, מתוחכמת ומתואמת, שתפקידה ביום פקודה לחנוק את ישראל ולהשמידה. 150 אלף טילים מחיזבאללה ומתקפה מתואמת עם כל ארגוני הטרור, היו אמורים על פי תסריטי האימה לגרום לעשרות אלפי נפגעים בישראל, ולפגיעה קשה במערכות החשמל, המים, בשדות התעופה ובבסיסי צה"ל.
אלוהים ישמור מה היה קורה אם התוכנית המטורפת של איראן וארגוני הטרור לאיחוד הזירות ולתקיפה משולבת בשבע זירות בו־זמנית ב־7 באוקטובר, הייתה מצליחה.
לא אסמאעיל הנייה ויחיא סנוואר ולא נסראללה ועלי חמנאי באמת האמינו שמתקפת חמאס כה תצליח. שתושבי הדרום והעוטף שהופקרו ונשארו בודדים במערכה, יתעשתו וייצאו להגן על ביתם. ביום שבו כשלה המדינה, נולדו הגיבורים שהצילו אותה.
כל מלחמות ישראל היו מלחמות שנכפו עליה, ובכולן ניצחנו. לעם הנלחם על חייו ושרידותו אין ברירה, אין אפשרות אחרת אלא לנצח.
כך היה במלחמת העצמאות ב־1948, כשמדינת ישראל הצעירה נאבקה במדינות ערב שקמו עליה להשמידה. האו"ם הטיל אז אמברגו על מכירת נשק למזרח התיכון, ושליחי המדינה נאלצו להשיג תחמושת מן הגורן ומן היקב.
בשנת 1956, בימי מבצע קדש, נשיא ארה"ב דווייט אייזנהאואר הטיל אמברגו על ישראל מחשש להתפשטות מלחמה, בעיקר עם מצרים.
בשנת 1967, כשמצרים התכוננה למערכה נגד ישראל בעזרת נשק רוסי, צרפת – הספקית הגדולה של מטוסי הקרב הישראליים – הטילה אמברגו נשק ומטוסים על ישראל.
ב־1973 שר החוץ האמריקאי הנרי קיסינג'ר איים על ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר לבל תעז לתקוף ראשונה את מצרים וסוריה, שאיימו להשמידה.
השנים חולפות, העולם לא לומד, וגם כיום, כאשר עשרות מדינות מאיימות וחלקן אף נוקטות הטלת אמברגו, ישראל נלחמת על חייה כשידיה כבולות חלקית. למזלנו, הגדולה בידידות ישראל, ארה"ב, עומדת לצידנו כנגד ציר הרשע הרוצה להשמידנו. הבעיה היא שארה"ב היא כמעט היחידה שמסייעת לנו.
בסיום מלחמת לבנון השנייה אמר נסראללה שישראל השתגעה ואילו היה יודע מה יהיו תוצאות המלחמה, סביר שלא היה פותח בה. כעת נראה שיקשה עליו לנתח את תוצאות מלחמת 7 באוקטובר, אלא אם הוא יושב בשעה זו במדור כזה או אחר של הגיהינום עם חבריו הטובים הנייה, אבראהים עקיל, פואד שוכר, מוחמד חוסיין סרור ועוד רבים ורעים, ומקלל את הרגע שבו החליט להתעסק עם "הציונים".
המלחמה תסתיים בשלב זה או אחר. חטופינו, כך אנו מתפללים, יחזרו במהרה הביתה, ואויבינו אולי יתחילו להבין שעם רודף שלום אנחנו, אבל למוד מלחמה. הברירה היחידה שלנו היא לנצח – וכך יהיה.
הכותב הוא מנכ"ל רדיוס 100FM, קונסול כבוד בישראל של נאורו, סגן דיקאן הסגל הקונסולרי, נשיא אגודת תקשורת הרדיו הישראלית וסגן נשיא מועדון השגרירים בישראל
[email protected]