ישנם מספר גורמים שהוכחו בעשרות מחקרים כמשפיעים באופן ישיר על מידת האושר שלנו, כמו לישון טוב (לפחות שמונה שעות בלילה), פעילות גופנית (לפחות שלוש פעמים בשבוע), קשרים חזקים (אנשים שאנחנו מרגישים בנוח לשתף בחוויות שלנו) וקשרים חלשים (אנשים מאושרים הם אלו שאומרים שלום לשומר בכניסה), וכמובן – נתינה, תרומה, עשייה למען אחרים. תעשו את זה, ומידת האושר שלכם תעלה משמעותית.

אבל נשאלת השאלה אם ישנו מדד אובייקטיבי שיכול להעיד על רמות האושר של אנשים, מדד שהוא לא דיווח עצמי שבו מבקשים מאנשים לדרג את רמות האושר שלהם. אז התשובה היא כן.

אבל לפני שנדבר ישירות על אושר, בואו נדבר על תוחלת חיים. נמצא קשר חזק להפליא בין האופן שבו אנשים מתבטאים ברשתות החברתיות לבין הסיכוי שלהם למות ממחלות לב וכלי דם.

כן, שמעתם נכון. זה סיכון גבוה יותר מהסיכון שלנו למות מעישון או מאלכוהול. אז בפעם הבאה שאתם מצייצים "איזה אידיוט" – כדאי לזכור שהתבטאות מן הסוג הזה לא רק מגבירה את התחושות השליליות, היא גם פוגעת בבריאות.

מחקרים בשנים האחרונות, כולל סריקות מוח עדכניות, מראים שמילים שליליות כמו "איזה אידיוט", "הוא פשוט דפוק" או כל ביטוי ציני אחר - מפעילות את מערכת הלחץ שלנו. הורמונים כמו קורטיזול ואדרנלין מופרשים, וזו לא רק תגובה רגעית. זה משפיע על המערכת החיסונית שלנו, ובטווח הארוך אנחנו מייצרים נזק בלתי הפיך.

סריקות מוח מהשנים האחרונות מראות לנו שבעת תגובה צינית או שלילית כלפי אחרים, של מציאת הרע בהתנהגות של אנשים ואמונה שהכל מוּנע מאינטרסים – מופעלת מערכת הלחץ ומופרשים הורמונים שקשורים למצבי מצוקה. תחושות אלו הן בעלות השפעות פיזיולוגיות שליליות על המערכת החיסונית. מערכת הלחץ שלנו מופעלת אוטומטית, גם אם מדובר בתגובה צינית ושלילית כלפי אדם אחר.

מהי המשמעות של הפעלת המערכת החיסונית לשווא? התגובה הגופנית ללחץ היא ייצור חלבונים המכינים את גופנו להתמודדות עם איום חיצוני. במצבי לחץ מופעל מסלול עצבי, המוביל להפרשת הורמונים כמו אדרנלין וקורטיזול, שידועים כ"הורמוני הלחץ".

הפרשתם של ההורמונים הללו למחזור הדם מאיטה את פעילות המערכת החיסונית, וכמו שאתם מבינים, תפקוד לקוי של מערכת החיסון פוגע ביכולתו של הגוף להילחם במחלות. ההשלכות על הבריאות עלולות להיות רחבות היקף: מהצטננויות, דרך כיבי קיבה ועד סרטן, כשהשורה התחתונה היא רגישות יתר לזיהומים ומחלות.

בנוסף, הפרשת יתר של חלבונים והורמונים אלו למחזור הדם פוגעת בתהליכי חשיבה, מובילה להרג תאי עצב, וכמויות גדולות שלהם עלולות אף לעכב יצירת תאי עצב חדשים.


הציניות הורגת

אותם שינויים הורמונליים של "הילחם או ברח" מעלים את רמות הקורטיזול והאדרנלין בגופנו ועלולים להרוג אותנו בטווח הארוך. לעומת זאת, אותם שינויים הורמונליים שנוצרים כאשר אנחנו מסבירים פנים לאדם אחר ומוכנים לתרום מזמננו כדי לעזור - מתוּוכים על־ידי סרוטונין ואוקסיטוצין, הנקשרים בתוחלת חיים ארוכה, מורידים את רמת הסוכר בדם ומשפרים את פעילות מערכת החיסון.

מחקרים מראים שהציוצים שלנו, האמירות שלנו, הם כמו דלק למדורה הזו. מרטין סליגמן, אבי הפסיכולוגיה החיובית, בשיתוף פעולה עם המרכז לשליטה ובקרת מחלות בארה"ב, בחן את הנושא הזה. הוא רצה לדעת אם ניתן באמצעות ניתוח תוכן הציוצים להסיק על מידת הבריאות הנפשית של אנשים.

החוקרים אספו נתונים על מקרי מוות ממחלות לב וכלי דם ב־1,300 מחוזות שונים בארה"ב – מחלות שכידוע קשורות למתח ולחץ גבוה ומהוות גורם לפגיעה חמורה במערכת החיסון.

במקביל, הם ניתחו 80 מיליון ציוצים ב־X, טוויטר לשעבר, מכל אחד מהמחוזות האלו. כן, 80 מיליון! ומה הם מצאו? שציוצים במחוזות עם אחוזי תמותה גבוהים היו מלאים בתכנים של שנאה, כעס וחוסר סבלנות. ומהן המילים שנפוצות במחוזות עם תמותה גבוהה? Hate, Fucking, Bored, Assholes, Pissed.

לעומת זאת, במחוזות עם תמותה נמוכה המילים הפופולריות היו יותר בכיוון של Great, Folks, Thanks, Interesting. האופן שבו אנחנו מתבטאים משפיע על הבריאות שלנו בצורה עמוקה, וזה לא מקרי.

הממצאים המדהימים האלה לא נעצרו ב־X. החוקרים לקחו את זה צעד אחד קדימה, ובשיתוף פעולה עם 80 חברות הם הקליטו שיחות בישיבות הנהלה. ומה גילו? ככל שהעובדים השתמשו ביותר מילים חיוביות כמו "ברור", "נצליח", "מעולה" – כך החברות האלו הצליחו יותר מבחינת שווי השוק שלהן. תחשבו על זה: רק שינוי בשפה שיפר את הביצועים הכלכליים של חברות.

ציניקנים נראים לעיתים קרובות כמזלזלים, מעצבנים ומרגיזים. אבל הם הראשונים שסובלים מהציניות שלהם. הם יכולים לפספס דברים כמו חברוּת או אהבה, שהופכים חיים - לשווים חיים. זה שהם מניחים את הגרוע ביותר לגבי כולם, חוזר אליהם כמו בומרנג. לכן, אם אתם מעוניינים לשמור על הבריאות שלכם ולהאריך ימים, תשקלו שוב את העמדה הצינית.

כשאתם מצייצים או מעלים פוסט השנה – תחשבו פעמיים. המילים לא רק מעצבות את הדרך שבה אחרים רואים אותנו. הן משפיעות גם על הבריאות שלנו ואפילו על תוחלת החיים.
שנה טובה ומלאה במילים חיוביות!

הכותבת היא חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, אוניברסיטת רייכמן, הרצליה
[email protected]