בדצמבר 2021 התאספו בכירי צה"ל ומנהלות ההגנה בגבול רצועת עזה, כדי לציין את סיום בניית אחד הפרויקטים החשובים והיקרים של מערכת הביטחון בשנים האחרונות – המכשול. "טכנולוגי ויצירתי", נאמר עליו ע"י אחד הנואמים במקום, "ראשון במעלה", "אחד הפרויקטים ההנדסיים המורכבים שנבנו אי פעם". מנכ"ל משרד הביטחון דאז, אמיר אשל, הצהיר כי מדובר ב"עוד הוכחה שאין משימה שמערכת הביטחון לא יכולה לה", וכי "המכשול כבר שינה את המציאות הביטחונית בדרום".
בפרויקט המבטיח הושקעו לא פחות מ-3.5 מיליארד שקלים. שנים של עבודה וכסף הולידו מכשול באורך 65 קילומטרים, גדר עילית, מכשול תת קרקעי, מכשול ימי ומערכות הגנה טכנולוגיות. על פי גורמים ביטחוניים, רק בגדר העילית וברכיבי ההגנה שהוטמעו עליה, כולל תצפיות ומכ"מים, הושקעו חצי מיליארד ש"ח. העלות – בלתי מבוטלת. הסוף – כבר ידוע מראש.
אדלשטיין מבהיר: "פרוטוקולים ימסרו רק לוועדת חקירה ממלכתית"
אחרי שפורסם כי מילואימניק תקף בדואים: פרטים חדשים נחשפים
לפני שנה, 7 באוקטובר 2023, בחסות ירי מאסיבי של טילים לנקודות רבות בארץ, חדרו מאות מחבלים לשטח ישראל, בעת שהם פורצים את המכשול בו נתלו תקוות רבות כל כך. אותם מחבלים חדרו ליישובי העוטף והנגב המערבי, בהם רצחו מאות תושבים חפים מפשע, וברוב המקרים גם ללא יכולת להתגונן. את המכשול התת קרקעי לא חצו מנהרות, אבל הגדר העילית, שכונתה "שעון החול", כשלה לחלוטין. איך קרה המחדל שגבה את חייהם של רבים כל כך? איך קרסה ההבטחה הביטחונית, שכל כך הרבה משאבים הושקעו בה?
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
בכיר לשעבר במערכת הביטחון, שמעורה בפרטי הקמת המכשול, מסביר בשיחה עם "מעריב" איך התפתחה התפיסה המוטעית ומציין כי צריך לחזור אחורה: "לפני כמה שנים, עמד ערן אופיר בראש מנהלת גבולות ותפר, וקיבל מצה"ל את המשימה למצוא פתרון לבעיית הפליטים מהגבול המערבי עם מצרים. אלפי פליטים היו מציפים את ישראל לאחר שהיו נכנסים דרך חצי האי סיני לתוך שטח המדינה. המנהלת בראשותו עשתה עבודה מצוינת ואיכותית, סגרה את הגבול ועצרה את שיטפון הכניסות הבלתי חוקיות מהגבול ההוא – אנחנו מדברים על 10,000 ניסיונות חדירה שנבלמו ביום, מתקני כליאה שהוקמו בניצנה וקציעות, וגדר שהוקמה מרפיח עד אילת".
"צריך להבין", מחדד הבכיר, "הגדר שהוקמה שם היא גדר לא חכמה, שעבדה מעולה נגד אנשים שאינם מחבלים, אלא נגד פליטים שמבקשים עבודה. כשהסתיים הפרויקט, לאחר ההצלחה שנחל אופיר, הוטל עליו להתעסק גם בפרויקט בגבול עזה – כחלק מתפיסה שהונהגה על ידי מפקדי פיקוד דרום והרמטכ"לים באותם השנים. התפיסה אמרה שאם נייצר מכשול פיזי, עילי ותת קרקעי, ונעבה אותו ביכולות טכנולוגיות מתקדמות, זה ייאפשר לנו לרדד כוחות סביב הרצועה. התפיסה הזו צברה תאוצה והתבססה כפתרון האולטימטיבי לבעיות מעל הקרקע ומתחתיה – עד כדי כך שעם השלמת המכשול, היא סימאה את עינינו וגרמה לנו להשאיר מעט מאוד סד"כ בגזרת עזה".
בתחילת ספטמבר, העיד א', קצין בקבע בשירות פעיל שלחם בעוטף עזה בבוקר הטבח, בפני ועדה החקירה האזרחית לאסון 7 באוקטובר. במסגרת עדותו, התייחס לתפיסה שגובשה סביב המכשול: "כשבנו את 'שעון החול', אמרו לנו שהוא בלתי חדיר מתחת לקרקע, וגם מעליה. לכן בצורה מדורגת הפסקנו לבצע פעולות יזומות אל מול ׳שעון החול׳, ולהעביר אותן לכיוון החלקים הישנים בגדר – ואף אחד מאיתנו לא ערער על כך, מדרג המ״מ ועד המג״ד, לפי ידיעתי. לי באופן אישי זה היה נשמע מוזר, בטח אל מול הדוקטרינה הצבאית שאומרת 'קו ההגנה לעולם יפרץ'".
"במהלך בניית המכשול עשו איתנו כנס, קרוב יחסית לגבול", שחזר א', "מג"ד שריון ושני מג"דים אחרים עשו פרזנטציה איך הם תופסים את שיטת ההגנה החדשה אל מול השינויים. אחד הדברים שאני זוכר הוא תיאור של איך אנחנו צריכים להמעיט את הסד"כ בגזרה, ולהתחיל יותר להסתמך על אמצעים טכנולוגיים במרחב. הכוונה הייתה להשתמש בכוחות החי"ר כעתודה בלבד, להמעיט את הפעולות היזומות ואת הסיורים על הגדר. זה רעיון יפה, והוא נשמע טוב כשמתארים אותו במצגת יפה, אבל במבחן המציאות הדברים האלה לא עומדים. בשנים האחרונות זו גם התפיסה בצפון".
בחזרה לאותו טקס חגיגי ב-2021 – ערן אופיר הצהיר במקום כי אפשר לבשר לאנשי עוטף עזה שיש מכשול "הן תת-קרקעי והן עילי, עם אמצעים מתקדמים, שימנעו כניסה לישראל בצורה הטובה ביותר שיש". ואכן האמצעים שהושקעו בו הם, כאמור, אדירים – מאות מיליוני שקלים על מערכות שקרסו, אחת אחרי השנייה.
באמצעות רחפנים חמושים, ירי רקטות וטילי נ"ט, נוטרלו אמצעי התצפית על "שעון החול" והמצלמות שהותקנו עליו. מערכת "רואה-יורה", שמאפשרת הפעלת מקלעים מרחוק נגד מטרות חשודות ע"י תצפיתניות, הושבתה גם היא. ברגע שהמחסומים הללו הוסרו, הסתערו מחבלי חמאס לעבר הגדר העילית, חומה בגובה 6 מטרים. באמצעות מאמץ לא גדול במיוחד ובשילוב טרקטורים וירי RPG לעבר הגדר, יצרו המחבלים פרצות שאפשרו את כניסתם רגלית, וכן על אופנועים וטנדרים. כמו כן, הם השתמשו במצנחי רחיפה ובטרקטורוני "בקאי" על מנת לחצות את המכשול מעליו.
משרד הביטחון אישר את העלות הכוללת של המערכות העיליות, כפי שצוינה בתחילת הכתבה. כשפנינו אליו בבקשה לפרט על העלויות הספציפיות של המערכות שכשלו – נתבקשנו לפנות לדובר צה"ל. בצה"ל, יש לציין, סירבו לתת את הנתונים, והפנו לפניית חוק חופש המידע. מדובר צה"ל נמסר: "מערכת הביטחון השקיעה משאבים רבים בהקמת המכשול ברצועת עזה לאורך שנים, תוך התמודדות עם תווך תת קרקעי, על קרקע, רום קרוב לקרקע וים. השקעה זו נעשתה בהתאמה לצורך המבצעי שהוגדר תחת תפיסת ההגנה שאושרה ובהתאם לאילוצים ולמשאבים".