עד היום לא הרגשנו בכיס את מחיר המלחמה. זה ישתנה בקרוב. המלחמה גובה מחיר כלכלי כבד, ואנחנו נשלם מכיסינו את מלוא המחיר. לא ברור מתי תסתיים המלחמה. מה שברור הוא, שכל אזרח ייאלץ לשאת בנטל. הסכום, נכון להיום, מסתכם ביותר מ־250 מיליארד שקלים. מערכת הביטחון זקוקה לתקציב נוסף בשנים הקרובות, ולא ידוע מי יוכל לממן תקציב כזה, שגובהו כ־25 מיליארד שקלים.
כלכלני משרד האוצר נאלצים להתמודד לא רק עם אוברדרפט עצום, אלא גם עם שר אוצר חובב, שספק אם ידע להתמודד עם ירידה בדירוג האשראי של ישראל. חברות דירוג האשראי פועלות בדיוק כפי שפועל הבנק מול משק הבית הפרטי שלנו. כשאנחנו מבקשים הלוואה, הבנק בודק אם נוכל לפרוע אותה.
הדירוג הפרטי של כל אחד מאיתנו יכול לקבוע אם נקבל כרטיס אשראי, הלוואה או משכנתה, ואיזו ריבית נשלם. התנהלות פיננסית נבונה תשפר את דירוג האשראי הפרטי שלנו, כך שנוכל ליהנות מתנאי הלוואה נוחים יותר.
בדרך דומה נוהגות חברות דירוג האשראי כלפי מדינות. מודי’ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל בפעם השנייה מאז פרוץ המלחמה. הפעם, בשתי דרגות. מודי’ס אינה צופה שהכלכלה בישראל תתאושש במהירות, כפי שהיה לאחר סכסוכים קודמים. בלשון המקצועית של חברת הדירוג, “הסיכויים להפסקת אש בעזה התפוגגו והסיכונים הפוליטיים הפנימיים עלו, לצד סיכונים גיאופוליטיים”. מודי’ס צופה שהכלכלה שלנו תיחלש מעבר לציפיות שהיו קודם לכן.
מודי’ס לא לבד. שתי סוכנויות נוספות הורידו את דירוג האשראי של ישראל בחודשים האחרונים, ויש להן כוונה להמשיך בכך. כשם שאדם פרטי אינו יכול לזכות באשראי אם מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו פירעון חובות, גם המדינה תיתקל בקשיים כשתבקש ללוות כספים בשווקים בינלאומיים. אזרח פרטי שחשבון האשראי שלו נסגר יכול לפנות לשוק האפור וללוות כספים במחירים מופקעים ובריבית עצומה.
כשמדינה נתקלת בקושי בקבלת אשראי, היא נאלצת לשלם ריבית גבוהה עבור ההלוואות שהיא נוטלת. המשמעות המעשית היא שהמדינה תיאלץ להוציא מקופתה הרבה יותר כסף על החזרי הלוואות ותשלומי ריבית, מה שישאיר לה פחות כסף להשקיע בנו, האזרחים. הכסף שבו השתמשה המדינה הוא כסף שאין לה. הגדלנו את משיכת היתר הלאומית, ואין דרך לכסות אותה.
כדי לשלם עבור הגדלת תקציב הביטחון, ייתכן שיוטלו עלינו מלוות כפי שהיה במלחמות קודמות. אנחנו צפויים לראות קיצוצים בשירותי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה. לא בטוח שיהיה כסף לסיום סלילה של כבישים, וגם אם יהיה, לא ייסללו כבישים חדשים. המשמעות ברורה: כשמספר כלי הרכב הולך וגדל, נעמוד בפקקים ממושכים מאלה הקיימים. וזו רק דוגמה אחת. ישראל תתייצב בשורה כלכלית אחת עם מדינות שמתקשות להשיג הלוואות כמו פרו, קזחסטן, תאילנד ובולגריה.
הצעד של מודי’ס הוא הבעת אי-אמון פומבית בראש הממשלה ובשר האוצר. נתניהו, שנחשב בעבר שר אוצר ראוי להערכה, לא קיים עד היום דיון רציני בקבינט בנושא השפעת המלחמה על המשק. בכל שנה נהוג לאשר באוגוסט את תקציב המדינה בממשלה לפני שהוא מובא לאישור הכנסת. נגיד בנק ישראל והממונה על התקציבים במשרד האוצר התריעו שלא ניתן להתנהל ללא תקציב.
בסוכנויות דירוג האשראי רואים את ההתנהלות ושומעים את הצעתו של שר האוצר לממונה על התקציבים, להניח את המפתחות אם ההתנהלות אינה ראויה בעיניו. וכך בקרוב נראה ירידה נוספת בדירוג האשראי של ישראל.