במהלך השנה האחרונה, זמן קצר אחרי שישראל החלה להתאושש ממתקפת חמאס הרצחנית ולהשיב מלחמה, ניסו קולות בארה"ב ובמדינות נוספות לעצור את המלחמה ולהגיע להסדר.
יחיא סינוואר, שמעת לעת אובדות עקבותיו, הגיש מגילת דרישות חצופות, שלישראל היה קשה לקבלן. משמעותן היא שיקום חמאס, סירוב להחזרת כל החטופים וחזרה ל-6 באוקטובר. ברשתות התקשורת בעולם וגם בישראל הופיעו מסבירים ו"מומחים", שהשיאו עצות לממשלה, לבל תאפשר לצה"ל להיכנס לרפיח ולהחזיק בציר פילדלפי. מצרים – שאפשרה את הברחות הנשק לארגוני הטרור בעזה דרך התת־קרקע ומעליו – הזדעקה, ודיפלומטים מערביים הזהירו את ישראל. כך עשתה גם הידידה הגדולה שלנו ארה"ב.
מהפך בלבנון? מנהיג הדרוזים נטש את חיזבאללה - זו רק ההתחלה
הסוף לשמועות: בקטאר חשפו לאן נעלם קאאני והתשובה מפתיעה ביותר I דיווח
אבל היו בממשלה אחרים, שחשבו אחרת. הם האזינו בכבוד לבכירי הממשל האמריקאי, אך הבינו שהאינטרס הישראלי לא בהכרח זהה לזה האמריקאי. לג'ו ביידן, נשיא ארה"ב הנמצאת ערב בחירות, מגיעה תודה והוקרה, הן על ה"DON'T" שהזהיר את איראן וחיזבאללה לבל יצטרפו לחמאס, והן על הסיוע המסיבי שארה"ב מעניקה לישראל. עם זאת, יש לזכור שישראל חזקה היא גם אינטרס אמריקאי.
בכל המלחמות, ארה"ב לא אפשרה לישראל את הניצחון הנדרש, האולטימטיבי, להרתעת אויבינו. כל מערכות ישראל הסתיימו בניצחון ישראלי ובהסכם כזה או אחר, אבל אף אחת מהן לא יצרה אצל אויבינו את ההרתעה בצורה חד־משמעית.
סיפור מדהים, שהיה תחת צנזורה אמריקאית ורק קטעים ממנו פורסמו, מאשר שארה"ב עמדה לתקוף את ישראל במאי 1967 (חודש לפני תחילת מלחמת ששת הימים). על הצבא האמריקאי הוטלה משימה, לתקוף את ישראל אם זו תכה במצרים ראשונה.
מידע זה התפרסם במחקר סודי של "המכון לניתוחי ביטחון" בוושינגטון. המחקר, שהופץ ב־30 עותקים בלבד, היה ברמת סיווג "סודי ביותר". הפיקוד שתכנן לתקוף את ישראל נקרא "פיקוד המהלומה", והוא בוטל בשנת 1971. ישראל, כידוע, השמידה את חיל האוויר המצרי על הקרקע, מלחמת ששת הימים פרצה והתקיפה נגד ישראל בוטלה.
השאלה הנשאלת היא - למה? למה ארה"ב תמיד עצרה אותנו ברגע האחרון? התשובה נעוצה בכמה סיבות. בין השאר, בכך שאומנם קיימת עדיין הבנה שישראל מהווה נכס אסטרטגי, אבל בו־בזמן פועלים בארה"ב גורמים נוספים בממסד האקדמי ובממשל, חלקם יהודיים, התומכים בהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל ומתנגדים להמשך "הכיבוש" הישראלי. הם אף סבורים כי במאזן הכוחות הנוכחי ישראל מהווה יותר נטל מאשר נכס אסטרטגי.
יש לתהות על הלך מחשבה זה, הואיל ואחת הסיבות להערכה שישראל זוכה לה היא שארגוני המודיעין והביון הישראליים נחשבים כעומדים בשורה אחת עם הארגונים של מדינות מערביות כמו בריטניה, גרמניה, צרפת וארה"ב. לארה"ב אין באזור יכולות מודיעיניות כמו אלו שיש לישראל, שעומדות תמיד לרשות האמריקאים.
הירושימה על סטרואידים
במהלך שימוע שהתקיים בקונגרס האמריקאי במאי האחרון, אמר מזכיר ההגנה לויד אוסטין כי ארה"ב בוחנת את העברת הסיוע המיידי לישראל לנוכח פעילותה ברפיח. על פי אוסטין, הממשל עוד לא החליט לעצור את הסיוע, אבל כעת הוא "מעכב" משלוח של פצצות מדויקות שהיה אמור להגיע לישראל. המשלוח שמעוכב היה אמור לכלול כ־3,500 פצצות JDAM מדויקות במשקלים שונים.
במהלך השימוע נזף הסנאטור לינדזי גרהאם מהמפלגה הרפובליקנית באוסטין על ההחלטה לעכב משלוחי נשק: "אויבי ישראל רוצים להרוג את כל היהודים, ואתה מונע מהם נשק? זה הירושימה ונגסאקי על סטרואידים... תנו לישראל את הנשק להילחם במלחמה שהם לא יכולים להרשות לעצמם להפסיד בה".
דוגמה נוספת היא התנגדותם של הנשיא ביידן וסגניתו קמלה האריס לחיסולו של חסן נסראללה. אומנם כלפי חוץ הם בירכו על לכתו של רב־המרצחים, אבל באופן פרטי, כך לפי ה"ניו יורק טיימס", הביעו השניים תסכול רב מכך שישראל לא קיבלה את הסכמת ארה"ב למהלך הדרמטי. כדי ליצור לחץ על ישראל, עוכב ציוד חשוב המיועד לדיוק טילים. אגב, כבר במלחמת יום הכיפורים, על רקע חילוקי הדעות הקשים בין שתי המדינות, עשתה ארה"ב שימוש באספקת נשק כדי לכפות על ישראל את קבלת הסכם הביניים עם מצרים.
יש לציין שגם גרמניה (יצואנית הנשק השנייה בגודלה לישראל) צמצמה בשקט את רישיונות יצוא הנשק שלה לישראל כמעט ב־80%, כולל כאלה הנדרשים להגנה מפני טילים.
7 באוקטובר היווה מכה קשה לתדמיתה של ישראל - ושחק את ההרתעה מול אויבינו. בנימין נתניהו וממשלתו הבינו ששיקום מעמדה של ישראל כנכס אסטרטגי הוא חיוני ומחייב ניצחון ברור וחד־משמעי, שאחד מפירותיו יהיה הרתעה נאותה.
חיזבאללה, כך טען נסראללה, הופתע ממתקפת חמאס ב־7 באוקטובר, שלטענתו התבצעה ללא תיאום איתו, ו"הסתפק" בירי מטורף של טילים לישראל כתמיכה בפלסטינים. למרות התנגדות ארה"ב, ישראל פתחה במתקפה קרקעית והצליחה להשמיד חלק ניכר מיכולותיו הצבאיות של חיזבאללה ולא מעט מהטילים שברשותו.
אך ארה"ב, כמו הורה חסר שביעות רצון, מצקצקת בלשונה. ההתנגדות האמריקאית למהלכים צבאיים כאלה ואחרים מובנית בתוך מערכת היחסים בינינו לבין הממשל לאורך שנים, כשהטראומות שהאומה האמריקאית חוותה במשך עשרות שנים גורמות למנהיגיה לחשוש מהסתבכות במלחמות נוספות.
ארה"ב התנגדה למהלך הקרקעי בעזה, ובעיקר לכניסה לרפיח, וניסתה להפעיל את השפעתה בדרישה להפסקת אש ולנסיגה מציר פילדלפי. ארה"ב התנגדה גם להרחבת הפעילות נגד חיזבאללה ולכניסה הקרקעית לדרום לבנון.
לפי פרסומים, בישיבת הקבינט התנגדו שרים לשתף את ארה"ב לפני ביצוע מהלכים צבאיים מסוימים כמו חיסול נסראללה, מהסיבה הברורה שמתוך הממשל האמריקאי דולפות תוכניות צבאיות המגיעות לתקשורת ותכליתן להניא את ישראל מביצוען. אך ישראל, המודעת למשימה הרת הגורל שניצבת בפתחה, אינה מתכוונת לעצור. חיילי צה"ל הפועלים בדרום לבנון מוצאים כמויות מטורפות של אמצעי לחימה, שייעודם - שימוש במתקפה חסרת תקדים. הממצאים, ובהם המפות המפרטות את התוכנית לכיבוש הגליל שנמצאו, והמידע הדרמטי שנחשף, מוכיחים שוב מה היו כוונותיהם של נסראללה ושל מדינת הטרור איראן.
ישראל בהחלט מתחילה להחזיר לעצמה את הכבוד ואת כושר ההרתעה. הפעם, שלא כבמלחמות אחרות, יש לסיים את המלחמה בניצחון חד וברור נגד ארגוני הטרור ואיראן, ולהוכיח לעולם שישראל וצבאה מאוחדים וחזקים כנגד אויבינו. עם זאת, ניצב בפנינו האתגר החשוב מכל: החזרת כל החטופים במהרה והשבת תושבי הצפון לבתיהם.
הכותב הוא מנכ"ל רדיוס 100FM, קונסול כבוד בישראל של נאורו, סגן דיקאן הסגל הקונסולרי, נשיא אגודת תקשורת הרדיו הישראלית וסגן נשיא מועדון השגרירים בישראל