1.אנחנו בסיומם של "הימים הנוראים המודרניים", עדיין בתוך הטראומה הגדולה שלא ניתנת לעיכול, בעיצומה של מלחמה כבדת ימים ודמים, זירות ואתגרים. הימים הנוראים היהודיים, המסורתיים, עשרת ימי תשובה שבין כסה לעשור, הם השנה, בפעם הראשונה, בערבוביה עם "הימים הנוראים החדשים", אלו הישראליים, וכך יהיה מעתה ולדיראון עולם.

שנה מלאה לטבח ולאסון הגדול בתולדותינו, וקשה להאמין שמישהו מאיתנו תיאר לעצמו שבחלוף שנה תהיה ישראל נתונה במלחמה בשבע זירות שונות, במלחמה גלויה עם איראן, עם 101 חטופים וחטופות שנמקים במנהרות חמאס, עם 100 אלף עקורים מבתיהם ועם אותם אנשים שאחראים לכישלון הגדול, בדרגים המדיניים והצבאיים, שעדיין בעמדותיהם ובתפקידיהם, ללא שום כוונה ורצון להקים ועדת חקירה ממלכתית.

רק לחשוב שבערב הטבח הגדול שודרו כאן קדימונים לסדרת "המזח" במלאת 50 שנה למלחמת יום הכיפורים, ובמסגרתו בקעו קולות לוחמינו במוצבי התעלה, זועקים לעזרה מול הקומנדו המצרי, ואין עונה. זה היה נראה לנו לפני שנה כשיא ההפקרה, אבל ביום שלמחרת זעקותיהם של סבים וסבתות, אבות, אמהות ותינוקות, המשוועים לעזרה מהמדינה ומצה"ל מתוך הממ"דים הבוערים והעשנים ומול רוביהם של הרוצחים - ואין מענה. ההפקרה בעוטף של 2023 "הותירה אבק" להפקרת לוחמי המזח ב־1973.

מי היה מאמין שעד לפני שנה "השבת השחורה" הייתה מושג שנלמד על שבת אחת בתש"ח, שבה עלו שוטרים בריטים על כמה סליקים בקיבוצים. בשבת השחורה החדשה נשרפו הקיבוצים על יושביהם. זהו עולם אחר והיסטוריה אחרת, ו"הימים הנוראים המודרניים", אלו הישראליים, מתיישבים ביד הגורל או בסיוע ההשגחה העליונה, על אלו היהודיים, עתיקי היומין, ומחייבים אותנו שבעתיים, את כולנו, לחשבון נפש אישי ולאומי עמוק, כן ואמיתי. אם חפצי חיים אנו.

קיבוץ בארי אחרי הטבח (צילום: רויטרס)
קיבוץ בארי אחרי הטבח (צילום: רויטרס)

 
2.הטבח הנורא והמלחמה הקשה לא נבטו על קרקע חרבה. מבחינת אויבינו בציר הרשע בהובלת איראן, הקרקע הייתה בשלה ומדושנת דיה. היינו אז יום אחרי ויכוח סוער וכמעט אלים - אם נרקוד בכיכר דיזנגוף בשמחת תורה בהפרדה או ביחד - וזה קרה בתום שנה של "מלחמת אזרחים מודרנית", שהתנהלה ללא חרבות, פגיונות ורובים – אלא בכנסת, בממשלה, ברחובות, בצמתים, בגשרים, בתקשורת ובשיח רעיל וחסר תקדים ברשתות החברתיות.

ההשלכות של הסכמת בנימין נתניהו למימוש מאווייהם של יריב לוין ושמחה רוטמן להפיכה משטרית בסגנון ויקטור אורבן בהונגריה (לשם עולים השרים והשרות לרגל עד היום, בעידודו של יאיר נתניהו ובהשתתפותו) הביאו את החברה הישראלית לעימות קשה והשפיעו על צה"ל, שרבים ממשרתי המילואים שלו ראו בחקיקה שעל הפרק ובפגיעה במערכת המשפט "הפרת חוזה" – ואיימו להפסיק להתנדב למילואים. מבחינת אויבינו, שצברו במשך שנים כוח, אמצעים ויכולות, זו נראתה שעת כושר, כשצה"ל נראה חצי מפורק, והחברה הישראלית דמתה ל"קורי עכביש".

זו הייתה טעות גורלית, כואבת וחסרת תקדים של בני דורנו מימין ומשמאל, והיא שהביאה עלינו את האסון הגדול והנורא, והיא שאיננה משחררת אף אחת ואחד מאיתנו, החל מהנהגת המדינה ונבחריה ועד לאחרון האזרחים - לקחת ביום הדין אחריות על מעשיו, אמירותיו והתנהגותו.
חשבון הנפש האישי והלאומי השנה מקבל משמעות היסטורית וחדשה עם אחריות לשתי משימות עיקריות: להיות ראויים לקורבן הענק של אזרחים ולוחמים שנרצחו, נשרפו חיים ונפלו בקרב, ולקבל אחריות על שיקום הבית השלישי והצלתו בתנאים קשים, אל מול אתגרים מורכבים וכבדי משקל ביטחוניים, מדיניים, כלכליים ואחרים.

עלינו להאמין בעצמנו, לתת דוגמה לאלו שלמעלה (אך ממש לא מעלינו), להצילנו מידינו, כדי שנוכל להצילנו מאויבינו ולהאמין בנצח ישראל, בצה"ל ובחובתנו לילדים ולנכדים. שום דבר לא מצדיק את השיח האלים והרעיל הזה, שהתנחל בקרבנו ושמוּנע משיקולים קיצוניים או שיקולים פוליטיים צרים של מאן דהוא או יותר מאחד או שניים (שיש להם שם ופנים, אבל ערב כיפור עכשיו). את חשבון הנפש שלי אני מתחייב כאן לעשות ביני לבין חבריי ואחיי בני ישראל וביני לבין אלוהיי (יש לי). אם לא כך ננהג – לא תהא לנו תקומה.

תקיפה בלבנון (צילום:  REUTERS/Aziz Taher)
תקיפה בלבנון (צילום: REUTERS/Aziz Taher)

3.בשעות אלו פועלות ארבע אוגדות בפעילות קרקעית קשה, תובענית ומסוכנת בתוך דרום לבנון. כוחות רבים נוספים פועלים ברצועת עזה ובגדה המערבית. טייסים, שוטרים ואנשי יחידות מיוחדות פועלים גם הרחק מכאן כדי להבטיח את ביטחון ישראל.
צה"ל של היום, עם התפקוד הנוכחי שלו, הוא גם שכשל ב־7 באוקטובר והאחראים שלקחו כבר אחריות, יצטרכו לממש אותה בקרוב, ולא יהיה מנוס מחקירה יסודית ונוקבת על תפקוד הצבא בבוקר ההוא.

אבל מה שחשוב כעת הוא שהציבור והקוראים יידעו ויבינו שצה"ל האמיתי הוא זה של השנה האחרונה ולא של אותה שבת שחורה בבוקר. זהו הצבא, אלו הלוחמים והמפקדים, הטכנולוגיה המדהימה, המודיעין האיכותי, ההקרבה, המסירות, הרעות, המחויבות, האמצעים המתוחכמים, החשיבה, התחבולה והערכים. כנראה, הדור הזה גם עולה על קודמיו, גיבורים בפני עצמם. ואנחנו צריכים להיות גאים בצבא הזה, לתמוך בו ובמשרתיו בסדיר ובמילואים היכן שרק ניתן - ולבקר עניינית כשצריך.

שואלים רבים, "מהי האסטרטגיה?". לדעתי לצה"ל האסטרטגיה ברורה מאוד: למוטט את חמאס, להחזיר את החטופים, לפגוע קשות בחיזבאללה ולהביאו להסכם טוב, שיאפשר את החזרת תושבי הצפון לבתיהם, לפגוע בחזרה בכל מי שפוגע בנו (איראן, חות'ים ואחרים), לשלול יכולות מהאויב ככל שניתן ולהשיב הרתעה למדינה וביטחון לאזרחים.

האסטרטגיה של אזרחי ישראל נשענת על חוסן ומוכנות לתקופה קשה ומחירים כעת - לטובת העתיד שיהיה קל ושקט יותר.
לעומת האסטרטגיה הצבאית, זו המדינית עדיין לא ברורה. היא צריכה להיות עיצוב גבולות ביטחון מוגנים (וכשצריך זמנית, גם מהעבר השני של הגבול), עם פיקוח וערבות בינלאומית ותגובה קשה על כל הפרה. אסור שיהיה לישראל ולצה"ל יותר "בנק מטרות" בעזה. כל מטרה צריכה להיהרס מיידית.

ואסור שיהיה לנו שום יעד מגלומני לשחרר את העם האיראני משלטון האייתוללות ולא את תושבי לבנון מידי חיזבאללה. נתניהו איננו מנהיג העולם החופשי, ואנחנו לא מעצמת־על. אנחנו רוצים רק להגן על מדינתנו האהובה.
ואת זה לא יהיה ניתן להשיג ללא מנהיגות אמינה, סמכותית ובוטחת, ללא בריתות אמת עם ארה"ב ועם ציר המדינות הסוניות, ועם הפרות הסטטוס קוו בהר הבית, וללא רגל מדינית מסיימת. המשימה "תנו לצה"ל לנצח" מונחת כעת אצל הדרג המדיני ובאחריותו.

כוחות צה''ל בדרום לבנון (צילום: דובר צה''ל)
כוחות צה''ל בדרום לבנון (צילום: דובר צה''ל)

 
4. זה קרה בדיוק לפני שנה, ימים ספורים לפני הטבח. ראש אמ"ן דאז האלוף אהרון חליוה כינס למפגש מיוחד בפו"מ את סגל הפיקוד הבכיר של אמ"ן במלאת 50 שנה למלחמת יום הכיפורים, בדגש על ההפתעה והכשל המודיעיני שנלווה לו.האורח המרכזי היה ראש אמ"ן דאז האלוף אלי זעירא. ראיין אותו על הקונספציה, ההרגשה והלקחים, ראש חטיבת המחקר דאז תא"ל עמית סער.

בסוף המפגש שאל זעירא את אהרון חליוה אם לדעתו אמ"ן מסודר עם התרעה למלחמה ואם הופקו הלקחים. חליוה השיב לו: "הפקנו את כל הלקחים, אבל אני לא יכול להבטיח לך שזה לא יכול לקרות שוב". וזה קרה ובגדול, באופן הכי משפיל ונורא, רק כמה ימים אחר כך.
קונספציה היא עניין קשה ומורכב, המצריך סטארט־אפ בתחום מדעי המוח והתודעה, שיידע לאזן בין פסקנות לספקנות. המוצר הזה דרוש כעת אצלנו ובעולם יותר מאי־פעם.
 
5. אל"ם יהונתן שטיינברג ז"ל, מח"ט חטיבת הנח"ל, נפל בקרב עם מחבלים בצומת מגן בבוקר 7 באוקטובר. הוא היה מראשוני החללים של המלחמה. חלומו של יהונתן היה להשלים את בנייתו של בית הכנסת בקיבוצו, שומריה, שנוסד כקיבוץ של השומר הצעיר בנגב, והוא כיום קיבוץ מעורב של שמוצניקים ומשפחות מהציונות הדתית שחיים יחד בכבוד וברעות, באופן שיכול להוות דוגמה ומופת לחברה הישראלית.

לאחרונה נפתח מימון המונים למימוש חלומו של אל"ם יהונתן להשלמת בית הכנסת שייקרא על שמו "משכן יהונתן", ומן הסתם יהיה יותר מבית כנסת. אני כבר תרמתי וקורא לכם לחפש את הקישור ברשתות החברתיות, לתרום ולהנציח את זכר אל"ם יהונתן ז"ל ולהקים בית תפילה לקיבוץ המיוחד הזה.

 
6.בתוך התקופה הקשה הזו נביא בשבוע הבא בע"ה את בתנו הקטנה ענבל לחופה ולקידושין עם בחיר ליבה גיא. החלטנו עם הזוג הצעיר לא לוותר על השמחה, היות שהצרות נוהגות להגיע לבדן, ואילו את השמחות מישהו צריך לארגן.

וברגע שאוביל בהתרגשות את בתי אל החופה, וגם כשאהיה מתחתיה, לצד תפילה לחיים טובים, בטוחים ומאושרים לזוג הצעיר - אתפלל להשבת החטופים, לניצחון על אויבינו ולאחדות עם ישראל במולדתו.

אמא שלי לאה תבדל"א אומרת שתפילת צדיקים מתקבלת למעלה ומתעקשת שאני "צדיק", היות שרק צדיקים גמורים זוכים להיוולד ביום הכיפורים בעת תקיעת השופר, ואני נולדתי בדיוק בזו השעה. אבל למרות זאת אני בשר ודם ואם חטאתי או פגעתי עשיתי זאת ללא כוננה ואני מבקש סליחה.

אני מייחל לכך שכל תפילותיי ותפילותינו יתקבלו מעלה. גמר חתימה טובה.