הזיגזג של מקרון חושף: נכנע ונשבה בידי ארגוני הטרור

"אלוהים ברא את צרפת, ארץ יפהפייה וטובה, וכדי לאזן הוא ברא את הצרפתים". תמיד חשבתי שאמרה זו של צ'רצ'יל היא בעיקר משעשעת, אבל לא קולעת. בכל זאת, זו המדינה שהניבה לעולם את ז'אן־פול סארטר, ז'אן־ז'אק רוסו, דניאל אוטיי, ז'אן פול בלמונדו, אדית פיאף, אריק קאנטונה, תיירי הנרי וקיליאן אמבפה.

אבל השבוע הגיעה קריאתו המגונה של נשיא צרפת עמנואל מקרון בריאיון לתחנת הרדיו פראנס אינטר ל"אמברגו על העברת נשק לישראל שישמש אותה למלחמה בעזה". היה מי ששלף מיד את אמברגו הנשק שהטיל על ישראל נשיא צרפת שארל דה גול ב־1967. זה נכון, הקריאה של מקרון דומה, אך מבחינה מעשית הרבה פחות דרמטית.

על פי נתוני מכון שטוקהולם (SIPRI), המכון הבינלאומי לחקר השלום, בשנים 2019־2023 לעיקר האספקה הביטחונית לישראל הייתה אחראית ארה"ב - 69%. גרמניה מספקת 30%, איטליה - 0.9%, וכל שאר המדינות שמהן מייבאת ישראל נשק (ובהן צרפת) אחראיות ל־0.1% מהאספקה הביטחונית. זהו.

מקור בארמון האליזה שתדרך עיתונאים אחרי דברי מקרון אמר כי צרפת לא מספקת נשק או מערכות מפוקחות אחרות לישראל מאז תחילת המלחמה. בהתבסס על נתונים אלו, איום מקרון בנוגע לאמברגו נשק על ישראל אינו משמעותי.

אבל יש פה קו רעיוני שמוביל מקרון, ואותו לא ניתן לבטל במחי יד. צרפת בהנהגתו הפכה למעצמה האירופית הכי עוינת לישראל מתחילת המלחמה. זה קרה בשלבים. מיד אחרי טבח אוקטובר אמר מקרון את כל המילים הנכונות, המתבקשות: "לישראל הזכות להגן על עצמה", "חמאס הוא ארגון טרור שמטרתו השמדת ישראל", "ישראל לא לבד".

הוא ביקר כאן והציע לראש הממשלה הקמת קואליציה בינלאומית נגד הטרור החמאסי, אבל בחלוף הזמן החל להישמע ולנהוג אחרת. בנובמבר האחרון, רק חודש אחרי טבח אוקטובר, אמר בראיון ל־BBC: "על ישראל להפסיק להרוג נשים ותינוקות ברצועה". כאילו יש באמת תוכנית ישראלית להרג חפים מפשע.

בסוף מאי הרחיק מקרון את ישראל מתערוכת יורוסאטורי (תערוכת הנשק השנתית הגדולה בעולם) בגלל התמרון ברפיח. אומנם בית המשפט בצרפת שינה את ההחלטה, אך עבור חברות ישראליות זה כבר היה מאוחר מדי.

מקרון אינו אנטישמי או שונא ישראל, אבל מטעמים פוליטיים וכלכליים הוא משרת בפועל את האינטרסים של ארגוני הטרור הנלחמים בנו.
מדוע דיבר באותו ריאיון ברדיו רק על אמברגו נשק שמשמש את ישראל בעזה ולא דיבר על אמברגו נשק בלבנון? הרי כובד הלחימה הישראלי עבר לחזית הצפונית. מדוע אמר באותו הריאיון: "אסור להקריב את העם הלבנוני, אסור שלבנון תהיה עזה נוספת"?

סברה מעניינת אחת היא שמקרון יודע היטב שהלחימה בעזה פחתה ואין במערב תמיכה בחיזבאללה. מדינות המערב, הסונים, ואפילו שיעים אמיצים, מבינים שחיזבאללה אחראי לאסונה של לבנון. בנוסף, צרפת מושקעת בלבנון כלכלית, וממש לא מעוניינת להפסיד, ולכן מבקשת להיות חלק מהפתרון שייטיב גם איתה.

תלמד מלה פן

זאת ועוד, מקרון – המפחד מהתחזקות השמאל הרדיקלי בארצו ומהאסלאמיסטים – תרם בפועל להתחזקותם באותו מהלך היסטרי, שלא לומר אווילי, כשפיזר את האסיפה הלאומית אחרי תבוסה למפלגתה של מארין לה פן בבחירות לפרלמנט האירופי. הבחירות לפרלמנט הצרפתי היו מהלך פזיז ומבוהל, שנועד לעצור את התנופה שלה ולחזק את מפלגתו, אבל רק חיזק את השמאל בראשות ז'אן לוק מלנשון האנטישמי, שזכה במרבית המושבים. כדי לבלום את מעשה ידיו נאלץ מקרון להוביל להקמת ממשלה בראשות מישל ברנייה מהימין המתון.

ראש מדינה מערבי שעובר במהירות שיא מ"המאבק בחמאס צריך להיות ללא רחמים" ל"אין הצדקה להפצצות" - הוא מנהיג שבוי וכנוע של שמאל וגורמים אסלאמיים רדיקליים.

גם אם מקרון מדבר בגנות האנטישמיות הגואה בארצו, הוא עלול ללבות אותה בעצם אמירות אנטי־ישראליות אלה. סקר עדכני הראה כי 80% מיהודי צרפת נמנעים מלדווח על תקריות אנטישמיות אלימות מחשש שינקמו בהם. רבים מסירים סממנים יהודיים כדי שלא ייפגעו. דברי מקרון על אי־אספקת נשק לישראל עלולים ללבות את גילויי האנטישמיות כלפיהם.

מקרון שוכח, או אולי מדחיק את העובדה, שבתוכנית הגדולה של הג'יהאדיסטים, היהודים הם רק המנה הראשונה. חיזבאללה היה אחראי גם להרג חיילים צרפתים בביירות. בפיגועי נובמבר 2015 בפריז נרצחו 130 בני אדם ונפצעו מאות. הפיגועים לא כוונו כלפי יהודים.

ראיתי שיש הטוענים אצלנו שלוּ רק הייתה לישראל הסברה טובה ותוכנית מדינית ל"יום שאחרי", היה מקרון נמנע מהטלת אמברגו. קשה לי להאמין. נכון שההסברה הישראלית כושלת, אבל נניח שהייתה מצוינת – הוא לא היה טוען שאנחנו מפציצים חפים מפשע בעזה?
לה פן, יש לציין, לא נזקקה להסברה ישראלית משכנעת השבוע כשצוינה שנה לטבח. כשהיא עונדת את סיכת החטופים אמרה בכנס מפלגתה: "לכל הקורבנות (של הטבח) אנחנו מבטיחים שלעולם לא ננטוש את המאבק באידיאולוגיה הטוטליטרית והרצחנית שהיא האידיאולוגיה האסלאמיסטית". היא לא התבלבלה בשאלה מי צודק ומי חייב לנצח. היא לא קראה להפסקת שפיכות דמים מ"שני הצדדים".

אגב הסברה, חסרה תגובתו של ידידו הישראלי של מקרון, יאיר לפיד. האיש שבדרך כלל מגיב על כל דבר, לא הצליח משום מה, עד שעת כתיבת שורות אלה, לגנות, ולוּ בציוץ, את דברי מקרון ולהסביר לו פומבית שהיום זה אנחנו, מחר אלה הצרפתים.

או במילותיו של שדרן הכדורגל הרנן פלר על טבח 7 באוקטובר, השבוע, בזמן שידור משחק: "אל תזלזל ואל תהיה אדיש, כי ביום הכי פחות צפוי אולי ידפקו גם בדלת שלך, וייתכן שכבר יהיה מאוחר מדי".