השר אלי כהן נכנס לפוליטיקה הישראלית לפני פחות מעשור, וכיום הוא נמנה עם חמשת הכוכבים הזוהרים בליכוד. כהן, תושב חולון, נחשב לדור הבא שיתמודד על הנהגת המפלגה, אם וכאשר. בפריימריז שלפני הבחירות האחרונות הוא זכה במקום השני, אחרי שר המשפטים יריב לוין. ניסיונו כאיש עסקים בעיקר בתחומי הנדל"ן ממצב אותו כאחד משרי הממשלה הבכירים. אחרי ששימש כשר החוץ, אולי תפקידו הבא יהיה שר האוצר.
כהן הצטרף לפוליטיקה כחלק ממפלגת כולנו של משה כחלון, שמנתה בימיה הטובים 10 מנדטים. בתחילת דרכו שימש כיו"ר ועדת הרפורמות בכנסת. לאחר מכן כיהן כשר הכלכלה, כשר המודיעין, כשר החוץ, וכעת כשר האנרגיה והתשתיות.
מדוע הצטרפת לפוליטיקה אם היה לך כל כך טוב בעסקים? - אני שואל אותו. "החומריות לא ממלאת את האדם", עונה כהן. "לא חשוב כמה יש לי בחשבון הבנק. לו רציתי, יכולתי להישאר במגזר העסקי ולהרוויח הרבה יותר. כפי שאני הצלחתי בעבודה קשה, והצלחתי לשבור את תקרת הזכוכית, אני מעוניין לפעול כדי שזה יקרה גם לאחרים. זאת זכות גדולה להיות שר בישראל למרות הוויתור החומרי. המחיר היחיד שאני משלם הוא שאני לא נמצא מספיק עם המשפחה".
"הממשלה קצרה בכסף"
בריאיון המקיף עם כהן שוחחתי איתו על ענייני האנרגיה שעליהם הוא אמון, על נושאי מלחמה, חוץ וביטחון (כהן הוא חבר הקבינט המדיני־ביטחוני) ועל ענייני הפוליטיקה השוטפת, שלמרות המלחמה עדיין תופסים מקום מרכזי.
מסביבנו מלחמה שמתרחבת. איך כשר האנרגיה אתה דואג לביטחון האנרגטי?
"נערכנו לתת מענה לכל תרחיש. מ־7 באוקטובר משק האנרגיה מתפקד ללא דופי. היו פגיעות במתקני תשתית, ולצערנו ארבעה עובדים של חברת החשמל שילמו בחייהם בזמן שתיקנו תקלות, שלוש בדרום ואחת בצפון. לפני כמה שבועות הייתה נפילה בסמוך למתקן אנרגיה, ובזכות המיגון המתקן לא נפגע. ישראל מייצרת אנרגיה במגוון גדול של מקורות - גז, סולר, פחם ואנרגיה סולארית - שפרוסים ברחבי הארץ, ולכן אנחנו ערוכים לתת מענה לכל תרחיש".
עד כמה באמת השבתת אסדות הגז במתקפת הטילים מאיראן לפני כשבועיים הייתה מתואמת עם משרד האנרגיה?
"אנחנו לא מתייחסים לסוגיית השבתת אסדות הגז. היו מקרים שבהם השבתנו את האסדות כתוצאה מתיאום עם מערכת הביטחון. ואולם אספקת החשמל למשק לא נפגעה, כי אנחנו ערוכים לצריכת חשמל מסולר ופחם".
מדוע אתה מתנגד להקמת שתי תחנות כוח נוספות, בחדרה וליד ראש העין? יש המאשימים אותך בשיקולים פוליטיים.
"עד שנת 2030 צריך להקים שתי תחנות כוח. נכון לעכשיו, התכנון עומד על חמש תחנות, ולגבי אחת מהן כבר פורסם מכרז בספטמבר האחרון. בפועל מדובר בצורך בתחנה נוספת אחת בלבד. משק האנרגיה עומד במצב שבו יש לנו מלאי תכנוני גבוה מהנדרש. אנחנו מביאים בחשבון במסגרת ההחלטות גם את השיקולים של עמידה בצורכי האנרגיה וגם שיקולים ציבוריים. לא סביר שבחדרה, שבה יש את תחנת הכוח אורות רבין המזהמת ביותר, נקים תחנה נוספת. צריך לחלק את הנטל בין כולם. אין פה שום שיקולים פוליטיים. אני לא נכנע ללחצים של בעלי ההון".
הצהרת שתשקיעו 40 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות בתשתיות. מאיפה יבוא הכסף?
"כשנמצאים במשק בתקופה של מלחמה וחוסר ודאות, באופן טבעי חברות משקיעות פחות, כי הריבית גבוהה ויש חוסר ודאות לגבי מתי המלחמה תסתיים. ולכן בתקופה כזאת אנחנו בממשלה צריכים להגביר ולהאיץ את ההשקעות. את תוכנית ההשקעה לחמש שנים צמצמנו לשנתיים, כדי להניע את גלגלי המשק. ההשקעה בתשתיות טובה לפריון ולאיכות החיים, ודווקא בעת הזו אנחנו משקיעים בתשתיות. זאת ההנחיה גם לחברת החשמל, לתשתיות נפט ולמקורות, שם השקענו עוד מיליארדי שקלים כדי להוביל מים לחקלאים בדרום".
הכסף לא יבוא מהממשלה אלא מהחברות עצמן?
"נכון. הממשלה קצרה בכסף. השווקים שאני מדבר עליהם – גז, חשמל ודלק - מגלגלים כ־60 מיליארד שקל. תוספת קטנה ואנחנו מגדילים את ההשקעות".
ואיך מתקדמת רפורמת המונים החכמים בחברת החשמל?
"בגלל המלחמה, באופן טבעי מדברים פחות על הרפורמה, אבל זוהי הרפורמה הכי גדולה אחרי רפורמת הסלולר. פתחנו לתחרות את כל שוק החשמל. עד לפני חודשיים קנו בעיקר מחברת החשמל, ומאז – שמונה חברות נוספות הצטרפו למשק החשמל. זה היום הופך את המצב כך שהבחירה ממי לקנות היא בידיים של האזרחים. כשהשוק נפתח, והמונופול נשבר, השירות יותר טוב, והמחירים יורדים".
"תוך פחות מחודשיים בחרו לעזוב את חברת החשמל לטובת חברות אחרות יותר מ־100 אלף אזרחים. הם מקבלים הנחות של 7%־20%. למי שטרם עבר, מומלץ בשיחת טלפון של פחות מעשר דקות לקבל הצעה ולחסוך מאות ואלפי שקלים בשנה בהוצאות החשמל. זוהי רפורמה שתחזיר לאזרחי ישראל יותר מ־3 מיליארד שקל. בנובמבר הקרוב נודיע על שלב ב' ברפורמה ועל העמקת פתיחת השוק לתחרות ולהנחות".
דוח שפרסמתם מראה שהכנסות המדינה מהגז הטבעי במחצית 2024 הגיעו לשיא חדש. האם אתם מתכוונים להרחיב את חיפושי הגז במים של ישראל?
"תגליות הגז הטבעי הביאו לכך שמחירי החשמל אצלנו הם מהנמוכים ביותר באירופה - מפני שהן מכניסות מיליארדי שקלים. אני מתכוון לפעול להרחבת חיפושי הגז בסבב מכרזים נוסף שיהיה ברבעון הראשון של 2025. בכוונתי לצאת לביקור בקפריסין במהלך נובמבר. קפריסין מייצרת את החשמל בדלק יקר. הגז הישראלי חשוב בזירה הכלכלית ויביא להגדלת הכנסות המדינה, והוא גם חלק מהציר המדיני־אזורי של ישראל, קפריסין ויוון. מקורות האנרגיה הם נדבך חשוב ביציבות הגיאופוליטית".
"הצינור יועבר ממאגרי 'כריש' ו'תנין', הנמצאים בבעלות אנרג'יאן - חברה שבעליה הם יוונים. אלה הרישיונות הקרובים ביותר לקפריסין. זה המקום להזכיר לך שהיו בעבר גורמים פוליטיים שרצו להשאיר את הגז במים. לאן נעלמו הקולות הללו? אני מתכוון להמשיך לפתח את משק הגז גם לנוכח ההוצאות הביטחוניות הגדלות".
האם באמת יש לך כוונה לבטל את הסכם הגז שנחתם עם לבנון?
"הסכם הגז עם לבנון נולד בחטא. הוא סוכם עקב בחירות, ללא אישור כמצופה בהסכם כזה. זה לא הסכם, כי במחלוקת שהייתה - ישראל ויתרה. לא הייתה שום פשרה. ההסכם היה טעות, ואני בוחן את הכלים שעומדים לרשותנו כדי לבטל אותו. פניתי לגורמים משפטיים במשרד והתקיימו בדיקות משפטיות".
האם יש כוונה לנצל את קרן העושר למימון ההוצאות החריגות?
"תמיד יהיה אירוע חריג שמצדיק שימוש בכספים. זה פתרון קל אבל לא נכון. הקרן צריכה לשמש את המדינה לדורות הבאים, ולכן חייבים להגדיל אותה ולא לעשות בה שימוש לצרכים שוטפים".
אתה מנסה בתחומך להוריד את יוקר המחיה, אבל הממשלה לא עושה כמעט כלום.
"צריך בהחלט לעשות יותר. כפי שאמרת, בתחומים שאני מופקד עליהם, כמו חשמל ומים - כשרצו להעלות תעריף ב־8%, בלמתי את המהלך, כי חשבתי שאין הצדקה לכך. חשמל ומים הם מחוללי אינפלציה, וברגע שמעלים אותם, מעלים שורה של מוצרים נוספים".
"מי שישקיע ירוויח"
נעבור לדירוג האשראי. מודי'ס, S&P וגם אחרות הורידו את הדירוג. עד כמה זה רציני?
"עבדתי באחת מחברות דירוג האשראי הבינלאומיות (S&P), ועם כל הכבוד להן, אני חושב שהן שגו בהורדת הדירוג לישראל. אם מסתכלים על הפרמטרים הכלכליים של המדינה, אם אתה מסתכל על החוב־תוצר ומשווה אותו לנתוני ה־OECD, ואתה משווה את רמת האבטלה הנמוכה מאוד - אני חושב שהם שגו. המשק הישראלי חזק ואיתן, אנחנו נמצאים באירוע מורכב מאוד ומאתגר מאוד, אנחנו נצלח אותו, ואין לי ספק שברגע שהמלחמה תסתיים הדירוג יחזור ויעלה. גם כשהייתי שר הכלכלה וגם שר החוץ, אמרתי שמי שישקיע בישראל או בחברות הישראליות ירוויח".
אמרו זאת גם לפני שנה ולא בדיוק הרוויחו מאז.
"אני אומר לך שכן הרוויחו. אם מסתכלים על המשק הישראלי, על רמת האבטלה על מי שקנה איגרות חוב של מדינת ישראל, כפי שקרה בעבר - הוא הרוויח, וכך גם יהיה בעתיד. בסופו של דבר, הוא יבוא על שכרו".
אתה תומך בהורדת ריבית בנק ישראל, הנמצאת בסביבת ריבית גבוהה. בנק ישראל החליט בשבוע שעבר שלא להוריד אותה, ומדברים אפילו על אפשרות העלאתה. האם אתה עדיין סבור שהריבית צריכה לרדת?
"כן, בהחלט שכן. הריבית הגבוהה היא למעשה פגיעה משמעותית בכלכלה. הנגיד טעה באי־הורדת הריבית. ברגע שהריבית גבוהה, תשלומי המשכנתה עולים, האוברדראפט עולה. בממד של העסקים, כשהריבית היא גבוהה, משתלם פחות להשקיע ולעשות עסקים. אם היית עושה בעבר עסקים של נדל"ן מניב בתל אביב, היית מרוויח 5%־7% כאשר הריבית סבירה. כיום, כשהריבית היא סביב ה־5%, הכדאיות יורדת. הורדת הריבית היא הדבר הנכון שצריך לעשות כעת".
אבל איך נטפל באינפלציה?
"האינפלציה עולה בגלל דברים שקשורים ספציפית למלחמה ולא להשקעות. למשל, ייקור מחירי התעופה. יש מספר תחומים נקודתיים שבהם יש עלייה באינפלציה. צריך לזמן את קברניטי הכלכלה, כמו ראש הממשלה, שר האוצר והנגיד עצמו, לגבש תוכנית צעדים, במיוחד בתקציב הנוכחי. לא רק בנושא הריבית אלא גם בנושאים נוספים - ושתטפל גם באינפלציה".
מודי'ס ביקרו את המדיניות הכלכלית ואת שר האוצר על ההתנהלות הכושלת.
"זה לא נכון להאשים את שר האוצר. אנחנו במלחמה. הדבר העיקרי שהוביל להורדת הדירוג של ישראל זה לא שר האוצר אלא המלחמה שנכפתה על המדינה. ישראל לא מתעוררת יום אחד בבוקר ומחפשת מלחמה.
אם יציעו לך את תפקיד שר האוצר, תיקח אותו?
"זה לא סוד שבעבר רציתי לכהן כשר האוצר, למרות שאמרו לי שזה בית קברות פוליטי. לא חששתי מזה, ובסופו של דבר במהלך הקדנציה הזאת הגעתי לתפקיד שר החוץ, ובחלק מהקדנציה להיות שר האנרגיה והתשתיות. התשובה לשאלה היא כן. למרות שזו תקופה מאתגרת, בכל עת שיציעו לי את התפקיד, אקח אותו. אומרים כאמור שזה בית קברות פוליטי, אבל אני לא חושש".
מחכה לליברמן וגנץ
גדעון סער ידידך הצטרף לקואליציה. מה דעתך על המהלך?
"הייתי רוצה לא רק את ידידי גדעון סער, אלא גם את אביגדור ליברמן ואת בני גנץ. הייתי רוצה ממשלה כמה שיותר רחבה. אנחנו בתקופה מאתגרת למדינה. מבחינה ביטחונית, אנחנו פועלים בשבע זירות שונות. אין לזה אח ורע. יש גם אתגרים כלכליים משמעותיים מאוד. לכן זה נכון שנהיה כמה שיותר מאוחדים, עם קואליציה רחבה, ואשמח שכל מי שהוא מפלגה ציונית שייכנס לקואליציה".
האם אתה תומך בחוק הגיוס המכונה "חוק ההשתמטות"?
"אנחנו חייבים להגדיל את השוויון בנטל. 7 באוקטובר הוא אירוע מכונן, וגם החרדים מבינים שכל מי שלא תורתו אומנותו חייב להתגייס. אמרתי את זה למנהיגי העדה. גם הם מבינים את זה שהם צריכים להירתם למאמץ הצבאי. חייבים להגדיל את כוח האדם. צריך להעביר בהקדם את חוק הגיוס להגדלת השוויון בנטל, ושבתוך פחות מחמש שנים יותר מ־50% מהחרדים יתגייסו. זה מחייב".
האם לדעתך נכון להחליף את יואב גלנט כשר ביטחון עכשיו, ואם כן - האם אתה רואה את עצמך כמועמד לתפקיד?
"ברור שהחלפת שר ביטחון במהלך קדנציה, ובמיוחד בתקופת מלחמה, לא רצויה. לשמחתי, בשבועות האחרונים אנחנו רואים שיתוף פעולה בין ראש הממשלה לשר הביטחון. אבל מן הצד השני, למשקעי העבר - שכללו תדרוכים בתקשורת או ניסיון לא לקבל החלטות שהתקבלו בקבינט ברוב - אין מקום. יש חשיבות רבה לאמון בין הצדדים, ואני מקווה שהוא יימשך, כך שסוגיית ההחלפה לא תהיה על הפרק".
האם לדעתך קיימת אפשרות ריאלית להקדמת הבחירות?
"אני לא רואה מרכיב בקואליציה שמוכן לבחירות. זה גם לא נכון לישראל ללכת לבחירות בעת הזאת גם מהצד הביטחוני. מערכת בחירות תשחק לידיים של האויבים ותקפיא את המצב לחצי שנה".
"זה לא נכון ללכת לבחירות. ההתחזקות של סער מחזקת את הקואליציה יותר. זה זמן לאחדות - והבחירות יגדילו את השסע והפילוג. האויבים שלנו שואבים עידוד ממחלוקות. הבחירות לדעתי יתקיימו במועד בנובמבר 2026, כי זה הדבר הנכון עבור המדינה".
האם צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית לאסון 7 באוקטובר?
"צריך להקים ועדת חקירה ולהסכים לגבי זהות ראש הוועדה, כך שיהיה גורם שלא מזוהה עם הימין ולא עם השמאל, כדי שהמסקנות יתקבלו בצורה מקצועית ועניינית. צריך להקים אותה לאחר שנסיים את המערכה בצפון ונחזיר את התושבים לבתיהם ועצימות המלחמה תרד. צריך שמפקדי צה"ל יהיו עסוקים בלחימה שוטפת ובניצחון ולא בהתייעצות עם עורכי דין לצורכי הוועדה".
תעודת הפטירה של סינוואר
האם אתה בעד הרחבת המלחמה בלבנון? מה צפוי בהמשך הדרך?
"בשבועות האחרונים אנחנו מחזקים את כושר ההרתעה של ישראל. פגענו ביותר מאלפיים מטרות של הארגון. רשמנו הישגים חסרי תקדים. לא רק אזרחי המדינה שמחים ומשתאים מהיכולות, אלא גם ארגוני ביון בעולם. יש כאן הזדמנות לגרוע יכולות בצורה משמעותית מכוחו של ארגון הטרור, ולקדם הסדר שיוכל להחזיק מעמד לאורך זמן.
"לפעולות שעשינו בשבועות האחרונים יש מספר ממדים, ובראשם הסרת האיום הצפוני. הפעולות מקדמות את השלום מול מדינות סוניות נוספות, ובראשן סעודיה, הרואות בישראל פרטנר. אנחנו ניצבים מול אותם איומים, מול הציר האיראני, מול ארגונים אסלמיסטיים קיצוניים, ויש הזדמנות מאוד משמעותית לפעול ולקדם את האינטרסים המשותפים".
"אנחנו פועלים מול השלוחות של איראן, אבל בסופו של דבר ראש הנחש הוא איראן. היא המממנת מספר אחת של הטרור בעולם, ואני מקווה שביכולות שלנו ובפעולות שלנו נעודד מדינות כמו ארצות הברית לבצע את הפעולות הנדרשות מול איראן. אנחנו משנים את תמונת המציאות באזור כולו. איראן היא כמו סרטן. כל מדינה שבה היא פעלה היא הרסה את אותה המדינה - לבנון, תימן, סוריה, עיראק".
האם אתה תומך בתגובה ישירה נגד איראן ותקיפת מתקני הגרעין כתגובה לירי הטילים?
"כבר הוכחנו דבר אחד: כל מי שפוגע בישראל, אנחנו פוגעים בו יותר חזק. אין אחד שחמק מהידיים שלנו. לפעמים רוצים שהפעולה תהיה כאן, עכשיו ומהר, אבל הכל נעשה בשום שכל ובשיקול דעת. הוכחנו שאנחנו יודעים להגיע לכל מקום, עם מגוון גדול של אמצעי חימוש. אגב, עדיין לא הראינו אפילו 10% מיכולות החימוש שלנו ומהיכולות המודיעיניות חסרות התקדים".
"אנחנו מחויבים למנוע מהאיראנים השגת נשק גרעיני. לכן כל האופציות על השולחן, כולל תקיפת מתקני הגרעין. אין שום מתקן צבאי או תשתיות או אדם באיראן שיש לו חסינות מפני התקפה ישראלית שבאה בתגובה לתוקפנות האיראנית".
ראינו שעמנואל מקרון קורא לאמברגו נשק על ישראל. כשר החוץ לשעבר, האם אתה חושש מכך?
"אני לא חושש מכך, כי לישראל יש יכולות להתמודד במלחמה גם ללא צרפת. זוכרים לדה גול את האמברגו על ישראל ב־1967, וזה הכתם שיש עליו. גם אז השגנו ניצחון גדול, וגם הפעם אנחנו ננצח את ארגוני הטרור האסלאמי".
בימים האחרונים מגבירים מחדש את הלחימה בעזה. מהן התוכניות שלנו להמשך?
"נשאיר לעצמנו את השליטה הביטחונית ברצועה, שתאפשר לנו לפעול באופן חופשי בכל נקודת זמן. אבל אנחנו לא נצא מעזה עד אחרי שנחזיר את אחרון החטופים. ראינו ב־7 באוקטובר שאפשר להפתיע אותנו אבל אי אפשר לנצח אותנו. בסופו של דבר, אנחנו סוגרים חשבון עם כל אחד. לסנוואר יש תעודת פטירה, ואנחנו רק צריכים לרשום את תאריך הפטירה. אנחנו פועלים בדרך צבאית ומדינית כדי שהחטופים יחזרו. ארה"ב חייבת להגביר את הלחץ המדיני על קטאר ומצרים, כולל גירוש נציגי חמאס מקטאר".
חולון, לא סביון
השר כהן שואב את כוחו ואת האופטימיות שלו מילדותו בשכונת תל גיבורים בחולון, עיר שאותה לא עזב מאז שנולד שם. "המקום שבו גדלתי נתן לי את האנרגיות להיכנס לחיים הציבוריים. ראיתי שם כמה חשובה מעורבות הממשלה כדי לתת שוויון הזדמנויות לכל אחד. זה נטע בי את הרצון להיכנס לחיים הציבוריים. אני אוהב את חולון ואת החברים שבה. כשעבדתי בשוק הפרטי, הייתה לי הזדמנות עסקית לא רעה לקניית נכס בסביון, אבל לא רציתי. הייתי מעוניין שהילדים שלי יגדלו בסביבה המשקפת את הישראליות. העיר חולון מאפיינת את כלל רובדי האוכלוסייה, ואני גאה בילדים שלי".
מדוע התחתנת בגיל 24, הנחשב בימינו לגיל צעיר לחתונה?
"אבי נפטר בגיל 43 מסרטן המעי הגס, והייתי בן יחיד. אמא השקיעה רבות בחינוך שלי והפצירה בי להשקיע בלימודים. זה עודד אותי בהמשך להרחיב את המשפחה ולעשות ילדים כבר בגיל צעיר. אשתי היום היא מורה בחולון, והבאנו לעולם ארבעה ילדים. לו זה היה תלוי בי, הייתי מביא שישה־שבעה ילדים".
מי האדם הכי קרוב אליך שאתה מתייעץ איתו?
"שתי הנשים הכי קרובות אליי הן אמא שלי ואשתי. איתן אני מתייעץ לפני קבלת החלטות משמעותיות. אני חייב לאמא את הקריירה. היא עבדה קשה מאוד כדי לקבל את כל מה שאני צריך. היא האדם הכי קרוב אליי, ואני מודה לה על כך".