ההיערכות הביטחונית בישראל לקראת תקיפה גדולה באיראן ותגובת־נגד איראנית מגיעה בימים אלה לשיאים חדשים, במיוחד לאחר הפיגוע הקטלני מירי הכטב"ם שאירע בבא"ח גולני. פרט לאספקת סיוע חירום אמריקאי, לרבות שדרוג מערכות ההגנה האוויריות מפני טילים בליסטיים באמצעות סוללת THAAD, ארה"ב – שהרחיבה את מאמציה למנוע מלחמה כוללת, תוך הגברת שיתוף הפעולה עם מדינות ערב והמפרץ – הגדילה באופן דרסטי את נוכחותה הצבאית ופריסת כוחותיה ברחבי המזרח התיכון.
תגבור כוחות מאסיבי זה כולל, בין השאר, הזזת צוללות גרעיניות וספינות מלחמה, נושאות מטוסים, מטוסי קרב מתקדמים (מסוג F22), וכן מפציצים אסטרטגיים במרחב האוקיינוס ההודי, הים האדום, מפרץ עומאן והמפרץ הפרסי.
וכך, על רקע הכאוס ואי־הוודאות שפוקדים את איראן ואזרחיה, לצד לחצים וחששות כבדים שבהם נתונים ראשי המשטר בטהרן מפני תקיפת נכסים ואינטרסים אסטרטגיים, ובהם מתקני גרעין או נפט איראניים, נזעקות שותפותיה ב"ציר הרשע" ובהן רוסיה, סין וקוריאה הצפונית, לסייע לה.
התבוננות מקרוב מראה כי סין ורוסיה נרתמות לשדרג את יכולותיה ההגנתיות וההתקפיות של איראן. סין העבירה לה לאחרונה מערכות לייזר מסוג "Silent Hunter" להגנה מפני רחפנים, כטב"מים וטילי שיוט. רוסיה צפויה לספק לה מערכות לוחמה אלקטרונית, סוללות נ"מ מתקדמות (S400) ומטוסי קרב (סוחוי 35־Su).
הגברת נוכחותן ומעורבותן הישירה של מוסקבה, בייג'ינג ופיונגיאנג בעימות המתרחב במזרח התיכון – שכוללת בין היתר תרגילים ימיים רחבי היקף שנערכו בים הערבי ובמפרץ עומאן במהלך חודש מרץ האחרון, בהשתתפות עשרות משחתות וספינות מלחמה סיניות, סיירות תקיפה רוסיות ופריגטות איראניות – היא צעד קריטי, עתיר משמעויות והשלכות ביטחוניות וגיאופוליטיות מורכבות.
מבחינתן מדובר בהזדמנות חסרת תקדים ויוצאת דופן להתמודד חזיתית עם ארה"ב. היינו, לצאת מבידוד בינלאומי (בדגש על רוסיה וקוריאה הצפונית), לעקוף את הסנקציות הכלכליות וההגבלות הבינלאומיות המוטלות על כל אחת מהן, להגביר את היקף הסיוע ושיתוף הפעולה הצבאי־אופרטיבי שלהן עם טהרן, לחזק את הקשרים הביטחוניים והטכנולוגיים ביניהן, וכן להדק את היחסים הדיפלומטיים ובעיקר הכלכליים בינן לבין עצמן.
כבר עתה מסתבר כי פרט לשינוי דרמטי בדינמיקה ובמאזן הכוחות האזורי והגלובלי, להגברת מרוץ החימוש הקונבנציונלי והגרעיני, ולהחמרת נפיצותו של העימות בין ישראל ואיראן – נוצר חיץ בין שני "מחנות יריבים". היינו, בין ארה"ב, ישראל ובעלות בריתן בקרב מדינות ערב והמפרץ, לבין מדינות הציר הרדיקלי.
מדובר במהלך מתריס ואסטרטגי, שמאתגר את החזית האנטי־איראנית ומוביל להחרפה נוספת במתיחות הביטחונית העולמית. זאת, תוך ביסוס כוחו של ציר הרשע, וחיזוק מעמדן הגיאופוליטי והשפעתן של חברותיו על העימות הכולל ושאר הסכסוכים באזור (לרבות הסכסוך הישראלי־פלסטיני והמלחמה נגד חמאס ברצועת עזה).
כל אלה, בתורם, מובילים לקריאת תיגר על ארה"ב, על ההשפעה האמריקאית ועל ההגמוניה המערבית, לצד ערעור הסטטוס קוו והסדר העולמי הקיים.
השלכות גיאופוליטיות
בראייה אסטרטגית וגיאופוליטית רחבה, מסתבר כי השילוב בין הגברת היריבות הפוליטית־כלכלית והעימות הטכנולוגי־מסחרי בין בייג'ינג לוושינגטון, לבין העמקת השנאה שרוחשות חברות ציר הרשע לארה"ב ובכלל זה למערב – משמש ככוח המניע מאחורי הקשרים המתהדקים ביניהן.
אין מדובר בגוש קוהרנטי או בברית פורמלית. מדינית, צבאית או כלכלית, קיימים לא מעט פערים בין חברות הציר. לדוגמה, התמ"ג של סין, שמגיע ל־18.53 טריליון דולר ב־2024, גבוה יותר מהתמ"ג המצרפי של כל שאר חברות הציר. כמו כן, ישנם מתחים מהותיים בין המדינות, כמו איום הטילים הגרעיניים הצפון קוריאניים על אסיה, ובכלל זה על סין.
ועדיין, כולן רואות בשותפות כלכלית־מסחרית בהובלת המשטר בבייג'ינג את הציר המרכזי שעליו מבוססים היחסים ביניהן. לדוגמה, לצד יצוא של כ־90% מהנפט האיראני לסין, שהגיע ל־1.35 מיליון חביות נפט גולמי ביום ב־2023, רוסיה פיתחה תלות משמעותית באספקת מל"טים וטילים איראניים למאמץ המלחמתי שלה באוקראינה.
כל זאת, לצד העובדה שסין, רוסיה ואיראן שותפות בארגונים טרנס־לאומיים (דוגמת פורום BRICS וארגון SCO), שמאפשרים להן להרחיב את האינטראקציות זו עם זו, ולקדם הזדמנויות להעמקת קשרי הסחר וההשקעות ביניהן, כמו גם עם מדינות וארגונים אזוריים ובינלאומיים נוספים. דוגמה לכך היא הרחבת מעורבותה של איראן בפרויקט ה"חגורה והדרך" של סין, בין השאר במסגרת השותפות האסטרטגית ביניהן בשווי של 400 מיליארד דולר שנחתמה במרץ 2021.
כל אלה ועוד מאפשרים להן לעקוף את ההגבלות הכלכליות שהוטלו עליהן, כגון ניתוק ממערכת הסליקה העולמית SWIFT והקמת מנגנונים פיננסיים חלופיים, ובהם בנק NDB לצד ארגון BRICS, שמשמש כבר עתה כחלופה למוסדות הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית בהובלת ארה"ב.
כמו כן, הן מפתחות קשרי סחר ותובלה, שמאפשרים, בין השאר, לעקוף את איומי החות'ים ומתקפות הטרור במרחב הים האדום, וכן לקדם מדיניות־חוץ אסרטיבית משותפת ואנטי־מערבית, שמצמצמת אף יותר את תלותן בארה"ב ובמוסדות מערביים.
לא בכדי מזהירים בכירים בצמרת הפנטגון והממשל בוושינגטון מפני הסיכונים העצומים שעימם מתמודדת ארה"ב, במיוחד בימים אלה – בין השאר, על רקע הבחירות הצפויות לנשיאות ב־5 בנובמבר – בנוגע לאינטרסים שלה ברחבי המזרח התיכון, באירופה ובאסיה. פרט לכך, כל אחת מחברות הציר, בדגש על סין ורוסיה, מאיימות בדרכן על אינטרסים אמריקאיים.
סקר דעת קהל של PEW RESEARCH, שפורסם ביולי 2023, הראה כי בעוד בעיני 50% מהציבור האמריקאי סין מהווה איום על ארה"ב, 17% בלבד מהאמריקאים רואים ברוסיה איום מרכזי עליה. הגברת התמיכה במשטר האיראני והידוק היחסים האסטרטגיים בין חברות ציר הרשע, מאתגרים את ההנהגה בוושינגטון ומעצימים אף יותר את חולשתו של ממשל ביידן.
מדובר באחד המשברים החמורים והקיצוניים ביותר בעידן המודרני. אסקלציה נוספת בעימות עם איראן, שחותרת להבעיר את המזרח התיכון כולו – חרף הצהרות מנוגדות מצד מנהיגיה שמכחישים זאת – עלולה להוביל למלחמת עולם שלישית, שתשאב משאבים ומאמצים אסטרטגיים עצומים מצד ארה"ב.
הפניית משאבים אלה מזירות אחרות, תוך הסטת תשומת לב ממשברים גלובליים וסכסוכים נוספים המתחוללים ברחבי העולם (דוגמת המלחמה באוקראינה, משבר טייוואן ומלחמת האזרחים בסוריה), עלולה לדרבן מנהיגים קיצוניים, ובהם ולדימיר פוטין, להעצים את התהוות הכאוס הגיאופוליטי־ביטחוני.
בנוסף, החרפת האקלים הביטחוני עלולה להוביל להקצנת מהלכיה של איראן, תוך נקיטת צעדים פרובוקטיביים מצידה ב"נקודות חמות". לדוגמה, לפגוע במתקני הגז הטבעי של ישראל ברחבי המזרח התיכון (היינו, "כריש", "לווייתן" או "תמר") או לחסום את מצר הורמוז, מה שיוביל למשבר חמור בשוק האנרגיה הגלובלי.
סגירת המצר – נתיב אסטרטגי חשוב, שבו עוברות כ־20 מיליון חביות נפט ביום או כ־21% מהסחר העולמי בנפט גולמי – תוביל לפגיעה בזרימת הנפט העולמי, תיצור עיכובים בשרשרות האספקה הגלובליות, וכן תוביל לזינוק חד במחיר הנפט, הדלק והגז הטבעי בעולם.
לנוכח כל זאת, ללא ספק, מדובר בנקודת אל־חזור קריטית ביחסים הבינלאומיים, שמשקפת שינויים גיאופוליטיים וביטחוניים אדירים, לצד תזוזות של "לוחות טקטוניים" במפת המנהיגות העולמית.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, למשברים בינלאומיים ולטרור עולמי
[email protected]