כמעט שלושה שבועות מתחילת התמרון בלבנון, ישראל מתקדמת במהירות להשגת המטרות הצבאיות שלה, אבל באופק אין עדיין מתווה מדיני שיאפשר את סיום המלחמה ויצירת מציאות חדשה בלבנון ובגבול הצפון. חיזבאללה חבול קשות, אבל נותר לו עוד כוח במותניו - וקיבלנו השבוע תזכורת כואבת ליכולות האלה בפגיעה הקטלנית בבסיס גולני.
בימים האחרונים נראה כי חיזבאללה מנסה לארגן מחדש את יכולות הפיקוד והשליטה שלו. סגנו של נסראללה, נעים קאסם, קיבל על עצמו את תפקיד המנהיג הזמני, קדנציה שתהיה כנראה קצרת מועד. את תפקיד המפקד הצבאי לקח אבו עלי חיידר, ששימש עד כה כמפקד אזור בקעת הלבנון. הוא לא מפקד צבאי מנוסה במיוחד, אבל מהיחידים שנותרו. שניהם מתקשים מאוד להעביר פקודות באמצעות תשדורות שעשויות לקצר את חייהם.
היעדר הפיקוד ניכר גם בדרגים הזוטרים יותר. כוחות צה"ל פוגשים התנגדות דלילה, גם אם עיקשת, בכפרים שהם פועלים בהם. מעט המחבלים שנמצאים בכפרים מתקשים לקבל סיוע באש מהדרגים שמעליהם, אחרי שישראל פגעה שיטתית במח"טים, במג"דים ובמ"פים של כוחות רדואן ושל גזרת הדרום.
המחבלים שהרימו ידיים ונכנעו השבוע לידי כוחות צה"ל הם החריגים. ברוב המקרים כוחות צה"ל פוגשים מולם מחבלים שמבינים שהם בנחיתות מספרית ואיכותית, אבל ממשיכים להילחם עד טיפת הדם האחרונה.
מערך האש של חיזבאללה, שספג שחיקה של 70%, מתחיל להראות סימני התאוששות, הן בשיגור טילים ורקטות, והן בכטב"מים, וניכר כי חיזבאללה בוחר באסטרטגיה של התשה: ירי יומיומי של טילים בודדים למרכז ושל עשרות רקטות וטילים לחיפה ולגליל למשך שבועות ארוכים, במטרה לשחוק את יכולות ההגנה האווירית של ישראל. חיל האוויר מצליח לצמצם דרמטית את פגיעת הרקטות, אבל הכטב"ם של חיזבאללה מסתמן כאמצעי היותר אפקטיבי שנותר להם, וחיל האוויר מודה ביושר שאין לו תשובה מלאה לאיום הזה.
בחודשים האחרונים עיבה חיל האוויר את מערך הגילוי והזיהוי, בעיקר לאורך גבול הצפון. אחרי שהבינו את זה בחיזבאללה, החלו לשלוח את הכטב"מים באיגוף דרך הים – שם, יכולות הזיהוי של המכ"מים הישראליים הן מוגבלות יותר. הטיסה הנמוכה מעל הים מקשה על הגילוי, בעיקר של הכטב"מים הקטנים, מהסוג שפגע בבסיס גולני ובהרצליה.
בחיל האוויר אומרים כי הטענה שאוקראינה מצליחה יותר מאיתנו ביירוט כטב"מים היא מיתוס. אנשי ההגנה האווירית של צה"ל למדו את הביצועים האוקראיניים, והם אומרים שהאוקראינים, כמונו, יעילים ביירוט כטב"מים שטסים גבוה, לאט ולמרחק גדול, אבל שגם אוקראינה מתקשה מול הכטב"מים הקטנים שנראים על מסך המכ"ם כמו חסידה או להקת ציפורים.
הכטב"מים של חיזבאללה מונחים במערכות ניווט לווייני, וכפי שראינו בפגיעה בחדר האוכל - אלה מדויקות מאוד. חיזבאללה משתמש במערכות ניווט מגוונות (GNSS), שלא נשענות רק על ה־GPS האמריקאי, אלא גם על הלוויינים הרוסיים, הסיניים והאירופיים. חסימה מתמדת ומלאה של התדרים האלה תפגע גם בתפקוד הכוחות שלנו. סביר להניח שבקרוב גם נראה כטב"מים המנווטים על בסיס תמונה, צילום אוויר של פני השטח - ואלה יהוו אתגר קשה עוד יותר ליירוט.
בחיל האוויר בוחנים כרגע הצטיידות במערכות הגנה אווירית המבוססות על תותח, בנוסח הפאלנקס האמריקאי, אבל המערכות האלה מספקות הגנה על נקודה ולא על שטח עירוני רחב. רכש מערכות של נ"מ קני ידרוש הקמת יחידות חדשות ויציב בפני צה"ל דילמה: אם להשקיע את כוח האדם, המוגבל גם ככה, בעוד גדוד של הגנה אווירית או בעוד גדוד חי"ר.
סופרים כל שיגור
לאחר פגיעת הכטב"ם בבסיס גולני חשף חיל האוויר כי מתחילת המלחמה שוגרו לעבר ישראל כ־1,200 כטב"מים, ומתוכם 221 פגעו באדמת הארץ. כלומר, חיל האוויר לא הצליח ליירט שישית מהכטב"מים ששוגרו לעברנו. צה"ל לא חושף כמה כטב"מים יורטו, כדי לא לגלות את שיעור ההצלחה לאויב.
ככלל, צה"ל נמנע לאחרונה מחשיפת הביצועים של מערכות ההגנה האווירית שלו. באיראן ובחיזבאללה קוראים בשקיקה כל נתון שחושף את נקודות התורפה של ההגנה הישראלית, סופרים כל שיגור של טיל מיירט ומנסים לחשב כמה עוד נותרו. לכן צה"ל גם הפסיק לדווח לגבי כל יירוט מה היה הסוג של מערכת ההגנה שביצעה אותו.
רגע לפני כניסה לסבבי מהלומות מול איראן, ברור שנושא כלכלת המיירטים יהיה משמעותי במהלומות האלה. במטח של 1 באוקטובר פגעו בישראל מספר טילים איראניים, שברור שחיל האוויר רצה ליירט – בגלילות, בהוד השרון ובגדרה. צילומי הלוויין של בסיסי חיל האוויר חושפים עוד מספר לא מבוטל של פגיעות טילים, שלא ניתן לומר אם חיל האוויר ניסה ליירט או בחר שלא.
אם במתקפה של 14 באפריל נורו עלינו 110 טילים בליסטיים מאיראן, וב־1 באוקטובר נורו כבר 200, סביר להניח שבפעם הבאה איראן תשגר כמות גדולה יותר של טילים בתגובה למתקפה הישראלית הצפויה. לכן הפריסה השבוע של מערכת הת'אאד האמריקאית (THAAD) בישראל, הדומה ביכולותיה למערכת החץ, תספק לנו עוד מיירטים יקרי ערך.
בחיל האוויר מאמינים שביכולתם להנחית מהלומה משמעותית על איראן, שתפגע קשות ביכולותיה של הרפובליקה האסלאמית, אבל מעריכים גם שזה לא ייגמר במכה ישראלית אחת, אלא שאחריה תבוא תגובה איראנית ואחריה עוד פעולה ישראלית.
יכולות ההגנה האווירית של איראן מוגבלות. חיל האוויר מתחכך כבר שנים בסוללות ההגנה האווירית הרוסיות שמוצבות בסוריה, ובאיראניות שמוצבות בלבנון. הוא הוכיח עד כה יכולת לשתק את ההגנה הזאת וליצור לעצמו חופש פעולה מלא. לאיראן יש אומנם כמה אלפי טילים בליסטיים שמסוגלים להגיע לישראל, אבל גם המלאי שלה הוא לא אינסופי. השאלה היא עד כמה יכולה ישראל לדכא את היכולות האלה, והתשובה היא שתקבע כמה סבבי מהלומות מול איראן צפויים לנו בשבועות הקרובים.
הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות 13
[email protected]