מאז שפלשה לאוקראינה, לפני כשנתיים וחצי, רוסיה משגרת כמעט מדי יום טילים עם ראשי נפץ, על מטרות אזרחיות בערים באוקראינה, כולל על בתי חולים, בתי ספר קניונים, בנייני מגורים.
יחידות מיוחדות של חיילים רוסיים מבצעים פעולות חבלה והרס באתרים היסטוריים באוקראינה, כולל כנסיות עתיקות ומוזיאונים ושודדים זהב ומוצגים יקרים. מבצע מצמרר מיוחד של הצבא הרוסי באוקראינה היה חטיפת ילדים מהוריהם והברחתם לרוסיה. על מבצע זה, בית הדין הבינלאומי בהאג הוקיע את נשיא רוסיה פוטין כפושע מלחמה. אין מדינה עצמאית שרומסת באופן רצחני, גלוי ומתמשך את מגילת האו"ם כמו רוסיה.
אבל העיתון היומי הוותיק היוצא לאור בלונדון, הנחשב מכובד הגרדיאן פרסם בשבוע שעבר מאמר שכותבו נמנה עם הכותבים הקבועים של העיתון, שבו הוא תובע את הדחתה של ישראל מהאו"ם. הכותב ידוע כאנטישמי מוצהר ועצם העובדה שהגארדיאן מפרסם את מאמריו היא בזיון לעיתון. רוסיה, שצבאה מבצע מזה למעלה משנתיים וחצי השמדת עם באוקראינה, איננה סתם חברה באו"ם. היא אחת מחמש החברות הקבועות במועצת הבטחון ובעלתה זכות ווטו. זכות שהיא מנצלת למנוע ולסכל מראש כל נסיון ויוזמה לקיים במועצת הביטחון דיון על הברבריות של צבאה באוקראינה. אבל המדינה שחברותה באו"ם מציקה לעיתון גארדיאן, היא ישראל.
גם איראן, חברה באו"ם. איראן מסייעת בנשק ובכספים לארגוני טרור ומגייסת סוכנים בארה"ב ובבריטניה במטרה להתנקש בחייהם של פוליטיקאים ואישי ציבור המגנים את המשטר בטהרן. חברותה באו"ם של איראן, מדינה המאיימת באופן מעשי על השלום והיציבות בעולם לא מטרידה את עורכי הגרדיאן. אבל ישראל. אנחנו דורשים להדיח אותה מהאו"ם.
ההסבר הראשון העולה על הדעת – זאת אנטישמיות. לא בדיוק. זאת טעות. זאת לא אנטישמיות. לא במובן המקובל. הגרדיאן, כמו ארגוני חדשות אחרים בארצות המערב, שתוקפים את ישראל, מגנים את מלחמתה נגד החמאס ברצועת עזה, מכפישים את צה"ל על מבצעים ותגובות נגד המתקפה הרצחנית של ה-7 באוקטובר פשוט אינם מסוגלים להשלים עם העובדה שמדינת ישראל היא היום המדינה היחידה בעולם, הדמוקרטיה שאין שניה לה, שמוכיחה, מלמדת ומשכילה את ארצות העולם החופשי איך להגן על עצמאותן, איך להילחם נגד אויבים חמושים, איך להבטיח בטחון ושלום לאזרחיהן. ישראל היא הדוגמה והמופת לעולם כולו כמדינה הלוחמת נגד הטרור.
ראשי מדינות, פוליטיקאים, ארגונים ואמצעי תקשורת פשוט מתפוצצים מקנאה, מתייסרים נפשית, אינם מוכנים וכנראה גם אינם ראויים להבין, לקלוט, להפנים את המציאות, שמדינת ישראל, מדינת היהודים, היא זאת שלוחמת, מתכננת, מיישמת מבצעים מדהימים, מביסה את אויביה וממוטטת את הטרור. כל זה עושים ומבצעים יהודים. לא ייתכן.
אנטישמיות היתה מגיפה ממאירה בעיקר ובמיוחד נגד מיעוטים יהודים בארצות אירופה. לאנטישמיים היה ויש תענוג מיוחד להתנכל ליהודים כקבוצת מיעוט. להטיל על הנמנים עם המיעוט האשמות שווא, לפגוע פיזית במוסדות השייכים למיעוט. במדינת ישראל היהודים הם רוב, רוב גדול, פורח ומשגשג, רוב שליט. רוב שבמשך שבעים שנה בנה מדינה לתפארת, מדינה שהיא סיפור הצלחה שאין לו אח ורע בהיסטוריה. זהו רוב שמוכיח את כוחו להגן על עצמו, שמיישם מעשית ופרקטית את עוצמתו להבטיח את קיומו ואת עתידו. זהו רוב שמעצבן את העולם. כי הוא רוב יהודי שאיננו מרכין ראש, שאיננו נכנע לאיומים, שאיננו פוחד להשתמש ולנצל את הכוח הצבאי שהקים להגן על עצמו בעת הצורך.