זה אמיתי. מחבלים תכננו לרצוח את הרמטכ”ל ושר הביטחון לשעבר, והוצע להם להגיע להסדר טיעון. מי ששמע, לא האמין שהפרקליטות הציעה לעורכי דינם של שמונה עצורים לקצוב את עונשם במסגרת הסדר טיעון.

לפני שנה בוצע ניסיון התנקשות ברמטכ”ל ושר הביטחון לשעבר, משה בוגי יעלון. הכוונה הייתה לפוצץ מטען בעת שיעלון רץ בפארק הירקון. המטען התפוצץ מוקדם מהצפוי בגלל כשל, ויעלון ניצל. שמונה אחראים לניסיון הרצח נעצרו על ידי גורמי הביטחון וסירבו לשתף פעולה עם החוקרים. הם נתפסו לאחר שהשב”כ והמשטרה הפעילו אמצעים טכנולוגיים מיוחדים. שבעה מתוך שמונת העצורים הם ערבים ישראלים, נושאי תעודות זהות ישראליות, והם הופעלו על ידי פעיל חיזבאללה מדרום לבנון.

יעלון, שהיה מפקד סיירת מטכ”ל, ראש אמ”ן, אלוף פיקוד מרכז, רמטכ”ל ושר הביטחון, פיקד גם על מבצע “הצגת תכלית”, שבמהלכו התנקשו לוחמי סיירת מטכ”ל באבו ג’יהאד, ראש הזרוע הצבאית של אש”ף בתוניס. אין ספק שיעלון הוא יעד מבוקש עבור ארגוני טרור, ולכן טבעי שהמדינה תדאג לשלומו. נדמה כי בפרקליטות מועסקים פרקליטים חסרי שיקול דעת, שהציעו לעורכי דינם של שמונת הנאשמים הליך גישור, שלפיו הנאשמים ירצו עונש מאסר מקל של שמונה שנים בלבד. קשה להאמין שהפרקליטות מעסיקה חובבים.

יהיו מי שיטענו שמדובר בקונספירציה הזויה, שההחלטה שקיבלו הפרקליטים החובבים הגיעה לדרגי המשנה מדרגים גבוהים יותר, אבל על רקע ההחלטה התמוהה, כל טענה יכולה להישמע הגיונית. החלטת הפרקליטות חייבת להיחקר לעומק. החלטתו של פרקליט המדינה עמית אייסמן, לבטל את הליך הגישור, יותר משהיא מקצועית, היא הגיונית. הנאשמים סירבו לשתף פעולה, ואם לפרקליטות אין תשתית ראייתית להעמיד אותם לדין, נכון יהיה שהיא תביא זאת לידיעת הציבור.

הניסיון לפגוע ביעלון אינו חדש, והוא מעלה שוב את שאלת האבטחה הצמודה שניתנת למי שהקדישו את רוב חייהם לביטחון המדינה. אהוד ברק, החייל המעוטר ביותר בצה”ל, שהיה ראש ממשלה ושר ביטחון, נאלץ להסתובב תקופה ארוכה ללא אבטחה, לאחר שסיים את תפקידו כשר ביטחון. תקופה מסוימת אחרי סיום התפקיד הוא המשיך להיות מאובטח כפי שקובע החוק, אבל כשהוסרה האבטחה נהג להסתובב כשהוא נושא אקדח בנרתיק שחור. תמונות הנרתיק פורסמו באותה תקופה בתקשורת, וברק לא הכחיש שהוא נושא נשק להגנה עצמית.

השב”כ הוא זה שקובע מי נמצא בדרגת איום גבוהה, ומחויב באבטחה צמודה. בשנים האחרונות זכו ראשי הממשלה לשעבר ברק ואולמרט לאבטחה מחודשת, לאחר שראש הממשלה נתניהו דאג שהוא יאובטח למשך כל ימי חייו. המשמעות היא שגם ראשי הממשלה האחרים יאובטחו לכל ימי חייהם. נתניהו לא נתקל בקושי להעביר את ההחלטה שביקש. רק לאחרונה החליטה ועדת שרים לענייני שב”כ לאבטח את בני משפחתו בחבילת אבטחה ששמורה לסמלי שלטון. הרכב ועדת השרים מדבר בעד עצמו. חברים בה ראש הממשלה, שהוא גם יו"ר הוועדה, שר המשפטים יריב לוין, מקורבו של נתניהו, שהוא גם ממלא מקום יושב ראש הוועדה, שר הביטחון יואב גלנט, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר החינוך יואב קיש.

הגיוני שראש הממשלה לא השתתף בישיבה שבה דנו באבטחתו לכל החיים ובאבטחת בני משפחתו, אבל גם ללא השתתפותו, ידעו חברי הוועדה מה מצופה מהם. לשב”כ אין במקרה כזה שיקול דעת. הוא יכול רק להמליץ, אבל הוא מחויב לבצע את החלטת ועדת השרים. ומה קורה למי שלא מקורב לשלטון? שאלה מצוינת.