"חיזבאללה נפגע ונחלש אך רחוק מקריסה", כך סבורים ראשי צבא בכירים בישראל, שטוענים כי המכה הקשה שספגה צמרת הנהגת הארגון נוכח חיסול חסן נסראללה ושדרת הפיקוד הבכירה שלו – מובילה אפילו להחרפת העימות נגד ישראל.
כיכר דיזנגוף שוב במוקד: "ראש יהודי" יוביל הקפות שניות; מיצג כואב להחזרת החטופים
"אף חטוף לא ישוחרר": איראן לוקחת צעד אחד מסוכן אל עבר ישראל
אכן, מאות לוחמים נהרגו, אלפים נוספים נפצעו, וכמות עצומה של מצבורי נשק הושמדה, לרבות מחצית ממערך הטילים המדויקים שלו. עם זאת, הסיוע הכלכלי והצבאי המסיבי שמספקת לו איראן, המוערך ב־700 מיליון דולר בשנה, נוסף על אמל"ח מתקדם הכולל בין היתר טילים ורקטות, כטב"מים ומערכות הגנה אוויריות, וכל זאת לצד יכולתו של הארגון להתאושש ולנצל את תוואי השטח של דרום לבנון לטובתו (אזור הררי, מיוער ועתיר מנהרות ובונקרים תת-קרקעיים) – מהווים אתגר מורכב לצה"ל.
יתרה מכך, השילוב בין תפיסתו האידיאולוגית להתעצמותו הפוליטית-צבאית ולהתרחבות פעילות הטרור מאז הקמתו בלבנון ב־1982 עזר לביסוס כוחו ומעמדו של חיזבאללה כגורם דומיננטי בפוליטיקה, בכלכלה ובחברה הלבנוניות, לרבות אספקת שירותי רווחה, בריאות וחינוך.
זאת, בין השאר, נוכח חולשתו מנגד של הממסד הלבנוני. היינו, הוואקום הפוליטי־שלטוני בהיעדר נשיא מכהן וממשלה מתפקדת מאז 2022, הקיטוב החברתי־עדתי והמשבר הכלכלי שבו נתונה המדינה לאורך שנים, ובמיוחד מאז קריסתה הכלכלית ב־2019 – מנוצלים היטב על ידי ארגון הטרור השיעי.
במהלך ארבעה עשורים הפך חיזבאללה ממיליציה זעירה לישות מדינית-צבאית עצומה, ומארגון גרילה לארגון טרור קלאסי, היברידי, עתיר משאבים צבאיים, פוליטיים ופיננסיים עצומים. זאת, לרבות רשת קשרים בינלאומיים עם תאי טרור הפרוסים ברחבי ארה"ב ואמריקה הלטינית, אירופה ואסיה.
חיזבאללה תחת הנהגתו של נסראללה – שהקים מאז 1992 מדינה בתוך מדינה בלבנון והפך את הארגון לראש חץ של "ציר ההתנגדות" האיראני – נחשב כיום לשחקן אזורי, דומיננטי ורב־השפעה במזרח התיכון. חמור מכך, זהו אחד מארגוני הטרור החזקים, הקטלניים והמסוכנים בעולם, הקורא תיגר על ישראל ומאזן ההרתעה מולה, ופועל בהנחיית איראן לערעור הסטטוס קוו, הסדר והיציבות הביטחונית האזורית.
מערך לחימה משוכלל
לא בכדי, על רקע זה ונוכח החרפת המתיחות מול איראן, שהגיעה לשיא חדש במהלך החג בעקבות ניסיון ההתנקשות בבנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל - מזהירים בכירים בצמרת הממשל והפנטגון האמריקאי מפני הסלמה משמעותית בלבנון.
לפי דיווחים שפורסמו לאחרונה ב"וושינגטון פוסט", גורמים אלה סבורים כי "מחיר" העימות הכולל בין ישראל ללבנון יעלה על זה שגבתה מלחמת לבנון השנייה ב־2006, ולו בשל "מצבור הטילים הגדול שמחזיק חיזבאללה, שמאפשר לו לאיים ברצינות על מפעלים פטרוכימיים וכורי הגרעין הישראליים".
על רקע פריסתו במרחב דרום לבנון בסמוך לגבול עם ישראל ותמיכתה האינטנסיבית של איראן בו, ועל רקע הידוק היחסים בין ממשלות טהרן לפיונגיאנג בעיקר בעשור האחרון, שהובילו בין היתר לאספקת נשק צפון־קוריאני לצד רקטות וטילים בליסטיים לארגון - חיזבאללה מהווה איום רציני למדינת ישראל.
מדובר בכוח שעל פי ההערכות מונה כיום כ־50 אלף לוחמים (בשירות סדיר ובמילואים, לרבות יחידת רדואן, שידועה בחשיבותה האסטרטגית ובהכשרתה הקרבית) ומחזיק כ־120־200 אלף טילים בליסטיים לטווח קצר ובינוני וכן רקטות ארוכות טווח.
כל זאת, נוסף על ידע הנדסי וטכנולוגי מסיבי שסיפקה לו ממשלת פיונגיאנג, שאפשרה לו להקים רשת מסועפת של מתקנים עיליים ותת־קרקעיים לצד מנהרות התקפיות והגנתיות (שחלקן מגיעות לעומק של 40־80 מטר).
היינו, מערך לחימה מורכב ומשוכלל, העולה עשרות מונים על זה של חמאס ברצועת עזה והמשתרע על פני מאות קילומטרים, תוך קישור בין נקודות אסטרטגיות בדרום לבנון לבין ביירות ובקעת הלבנון.
בראייה אסטרטגית רחבה, מערך זה - שמשמש למטרות צבאיות ולוגיסטיות, לרבות אחסון, הברחה והסתרת נשק, ציוד ואמל"ח רב - מאתגר את צה"ל ברמה היומיומית מבחינה אסטרטגית, הנדסית ומודיעינית.
יתרה מזאת, תשתית לחימה זו, שהקמתה החלה לפני כארבעה עשורים, אף מכתיבה את אופי וסגנון הלחימה הייחודיים שלהם הוא נדרש להסתגל, במיוחד בחודשים האחרונים, נוכח הסלמת העימות עם איראן והמאבק הרב־זירתי עם שלל "שלוחיה" באזור. מדובר בהתמודדות עם כוח צבאי גדול, חזק, מתוחכם וקטלני בתנאי שטח קשים ועוד בסביבת פעילותו ה"טבעית" של ארגון הטרור.
זאת ועוד, יש להביא בחשבון את הידוק קשריה של הנהגת חיזבאללה עם רוסיה וראש הקרמלין – שמחזקת כבר שנים את ארגון הטרור ומבססת הן את אחיזתו של "ציר ההתנגדות" והן את מעמדה של מוסקבה במזרח התיכון, תוך החרפת המתיחות הביטחונית האזורית.
זה כולל, בין היתר, אספקת כטב"מים, ידע וטכנולוגיות מתקדמות לארגון הלבנוני. בתוך כך, אימוצן של שיטות לחימה רוסיות חדישות, שנוקט הצבא הרוסי במאבקו בימים אלה באוקראינה, חשף את פגיעותה של מערכת ההגנה האווירית הישראלית.
זו הצליחה ליירט עד כה כ־68% בלבד ממתקפות הכטב"מים שביצע חיזבאללה נגד יישובים בצפון (דוגמת הפיגוע הקטלני בבנימינה), כפי שפורסם לאחרונה באתר סרוגים.
גיוון מקורות המימון
אם לא די בכך, התבוננות מקרוב על מקורות המימון של הארגון מראה כי חיזבאללה - שמקבל תרומות ממוסדות צדקה, ארגונים פילנתרופיים וקהילות לבנוניות ושיעיות ברחבי העולם - משיג כ־30% מתקציבו המוערך במיליארד דולר בשנה מפעילות פלילית בינלאומית.
מדובר בפעילות הכוללת פשע ועבריינות, הברחות כספים, נשק ונפט, זיוף כספים וסחורות והלבנת הון וסחר לא חוקי ביהלומים ובסמים (כגון קפטגון וקוקאין). אלה נפוצים במדינות אמריקה הלטינית (כגון ונצואלה, בוליביה ואקוודור), באפריקה, במזרח התיכון ובאירופה.
כל זאת בעודו תלוי במימון איראני כאמור, המגיע לכ־700 מיליון דולר בשנה, שרובו מועבר במזומן לעמותת "אל־קרד אל־חסן" (AQAH), הנמצאת בשליטתו ועוסקת בפעילותו הפיננסית המקומית והבינלאומית, ללא תלות בבנק המרכזי בלבנון.
העמותה, שנוסדה בתחילת שנות ה־80, משמשת בפועל כאחד הבנקים הגדולים במדינה, ולה כ־30 סניפים הפזורים באזורים השיעיים ברחבי ביירות ומחוצה לה. הוא מספק הלוואות ומאפשר קנייה ומכירה של זהב. דוח של הקרן להגנה על הדמוקרטיות (FDD) אף מראה כי היקף ההלוואות שסיפק הבנק צמח מ־76.5 מיליון דולר בשנת 2007 לכ־480 מיליון דולר ב־2019, כפי שפורסם ב"גלובס".
לא בכדי, על רקע זה, כבר ב־2007 הטילה ארה"ב סנקציות על העמותה ואף השיתה עיצומים אישיים על עובדיה. ב־2018 היא הכריזה על חיזבאללה כעל אחד מחמשת ארגוני הפשיעה המובילים בעולם, ואף הטילה סנקציות השבוע על כמה אנשים וחברות שקשורים לרשת מימון הטרור הבינלאומית שלו.
כל זאת, נוסף על השבתת מערכת הבנקאות בלבנון ופגיעה חמורה בנכסים כלכליים משמעותיים שלו, לרבות מרכזי אחסון המזומנים והכספות של AQAH עקב תקיפות חיל האוויר שם בשבועות האחרונים. כפי שדווח ב־MTV Lebanon, מדובר בתקיפות שהותירו את חיזבאללה במשבר פיננסי קשה.
בראייה גיאו־פוליטית ואסטרטגית כוללת, אין ספק ששילוב בין משבר פיננסי ומשבר מנהיגותי שבהם נתון חיזבאללה בימים אלה, לבין משבר פוליטי־כלכלי עמוק הפוקד את לבנון בשנים האחרונות - מהווה תמהיל קטלני המציב את ארגון הטרור השיעי בפני נקודת הכרעה קריטית. מדובר בשעת חירום קשה המעמידה במבחן את יכולת ההישרדות שלו, כמו גם את יכולת הובלת המאבק שלו בישראל.
עם זאת, חרף הסנקציות המוטלות על הזרוע הפיננסית שלו ובעיקר על המשטר באיראן, ואף שהשקעות הענק בתוכניותיו לתקוף את ישראל, בין השאר במסגרת תוכנית "כיבוש הגליל", ירדו לטמיון, דווקא מצב זה – מסוכן וחמור ככל שיהיה – מהווה זרז שידרבן את חיזבאללה להחריף את העימות נגד ישראל ולהבעיר את המזרח התיכון כולו.
שכן, מעבר למשאבים האדירים שצבר כאמור מאז היווסדו, ומעבר להיקף התמיכה והסיוע הרב שחברות ציר ההתנגדות ממשיכות להזרים אליו - מדובר במבחן מנהיגות לאיראן, נוכח הפגיעה ביוקרתו ובעיקר בתדמיתו של הפרוקסי האסטרטגי החשוב ביותר שלה.
הכותבת היא מומחית לגיאו־פוליטיקה, משברים בינלאומיים וטרור עולמי
[email protected]