בדרך לתקציב 2025: כשנתניהו רוצה להחזיר את מחוגי הזמן

לא חרדים

מחר אחרי חצות הלילה ייכנס לתוקף שעון החורף, ובו נתבקש להזיז את מחוגי השעון שעה לאחור. לו הדבר היה תלוי בראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא היה שמח כמו אורי גלר להזיז את המחוגים שעה אחת אחורה לפני מתקפת חמאס בבוקר 7 באוקטובר 2023.

הרי אם ראש הממשלה מנסה למכור את הפשלה הביטחונית הגדולה בהיסטורית ישראל כמלחמת תקומה, מדוע שלא יעצב גם את תודעת הזמן ויזיז את מחוגי ההיסטוריה לאחור. כמו שאמר אלברט איינשטיין, הכל יחסי בחיים.

הרי גם נתניהו עצמו לא שולט בזמנים. מפרסום בעבר ב"ידיעות אחרונות" השתמע שבילדותו ראה שוטרים בריטים מהמנדט. הוא הכחיש. בנאומיו ציין לא פעם שמתקפת חמאס התרחשה ב־7 בנובמבר 2023, אבל בינתיים עדיין לא פותחה ההמצאה שתעלים את מתקפת חמאס.

עם תוצאותיה הביטחוניות של המתקפה למד נתניהו להתמודד באמצעות הפטנט של מתיחת המלחמה לאינסוף. היא עוד עלולה להתמודד מבחינת אורכה עם אחת ממלחמות העולם. אבל את המישור הכלכלי המטריד לא פחות הוא מזניח, ומניח לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' וליועצו פרופ' אבי שמחון להעניק עצות אחיתופל.

שנת 2024 עדיין לא הסתיימה, אבל כבר ברור שהגירעון השנה יעבור את המסגרת המחויבת של 6.6% תוצר. שר האוצר התערב על כך שהגירעון לא יחרוג, והוא עומד להפסיד בקבוק וויסקי.

2025 לא תיראה טוב בהרבה. דיוני התקציב יחלו בשבוע הבא בפגישות של בכירי האוצר אצל ראש הממשלה. לאחר מכן התקציב אמור להגיע לאישור הממשלה ב־31 באוקטובר. התחנה הבאה היא האישור בכנסת ב־1 בדצמבר. זה יקרה אחרי שחברי הכנסת יואילו לחזור מהפגרה הבלתי נגמרת ממקומות הבילוי בחו"ל, מהונגריה ועד המזרח הרחוק, מדרום אמריקה ועד ארה"ב.

לפי כל הסימנים, התקציב - הכולל סדרה אינסופית של גזירות - לא יאושר במועד. הגורם העיקרי הוא החרדים בראשות השר יצחק גולדקנופף, שכבר איים שאם חוק ההשתמטות, הכולל את המשך התשלום למעונות יום, לא יאושר, אזי אין תקציב.

ובכן שר השיכון עושה עבור כל קבוצות הלחץ השונות את העבודה. ההסתדרות אינה נלחמת בשלב זה בסעיפי תקציב הבלהות, כמו ביטול הצמדות השכר, הקפאת שכר המינימום ופגיעה בקרנות הפנסיה והשכר במגזר הציבורי. התעשיינים לא מודאגים מהיוזמה למיסוי רווחים צבורים.

שר התיירות חיים כץ בטוח שהיוזמה לביטול הטבת המע"מ על תיירים תעבור אחרי שנתניהו יאשר הקמת ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר. בנוסף, עדיין לא ברור איזו מפלגה תתנדב לסגור את אחד המשרדים שלה לצורכי התייעלות.

אבל מעל לכל מרחף כאמור איום החרדים להפלת הממשלה. בקצב האירועים הנוכחי, תקציב 2025 לא יאושר במועד, ולכן בתחילת השנה יופעל תקציב המשכי (כפי שהיה בזמן ממשלת נתניהו-גנץ לפני חמש שנים).

תקציב המשכי בזמן מלחמה הוא פיגוע מיקוח, שפוגע קשות בצורכי ההצטיידות של צה"ל, אבל יש לכך גם משמעות מרחיקת לכת על הכיס של כולנו. חברות דירוג האשראי הבינלאומי יממשו את אופק הדירוג השלילי שכבר העניקו לישראל ויורידו את דירוג המשק פעם נוספת. המשמעות היא סכנה לעלייה נוספת בריבית.

גם החרדים צריכים להבין שבלי אישור תקציב תהיה עצירה בהזרמת מיליארדי שקלים של כספים קואליציוניים. נראה איך הם יצליחו להתמודד עם זה. אבל לא צריך להתרגש יותר מדי, בסופו של דבר, החרדים לא יעזו להפיל את הממשלה, כי אין להם לאן ללכת.

ח"כים בליכוד לא יעזו להקדים את הבחירות, כי לפי ההערכות 20 מתוכם ייאלצו לראות את הפרלמנט אך ורק דרך ערוץ הכנסת. גם איתמר בן גביר נחלש בעקבות כניסת גדעון סער וירידתו בסקרים. ושר האוצר? מפלגתו בקושי עוברת את אחוז החסימה.

אבל את מחיר הסחבת נשלם בסופו של דבר כולנו, ולא רק בריבית הגבוהה. שכר הדירה ימשיך לעלות, יוקר המחיה ימשיך להכות, ללא רפורמות נמשיך להשתרך בפקקים, מקצועות טכנולוגיים מבוקשים יהיו חסרים, ורק החרדים ימשיכו לחייך כל הדרך לישיבה.

אשראי בסיכון

הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי מודי'ס זכתה לכותרות ענק בתקשורת. מדובר בהורדה מרמה A3 לרמת Baa1 עם תחזית דירוג שלילית. אלא שמהלך זהה שנעשה לגבי המערכת הבנקאית לא זכה לתהודה מספקת.

זה שהמהלך משפיע על המדינה ומייקר את עלות גיוסי ההון כבר נדוש וזכה לתשומת לב מספקת. ואולם מה ההשפעה לגבי המערכת הבנקאית? ובכן, אחד מאנשי העסקים הבכירים הפנה את תשומת ליבי לנקודת מעניינת מאוד.

הורדת דירוג האשראי של הבנקים לרמה הנמוכה מ־A עלולה להקשות עליהם לתת ערבויות לכספים בחו"ל. למה הכוונה? מקבלי הערבות הבנקאית דורשים למשל שדירוג האשראי של הגורם הפיננסי הנותן את הערבות לא יפחת מרמה A, אבל בפועל דירוג האשראי של המערכת הבנקאית נמוך מכך ועוד עלול לרדת אם המלחמה תימשך.

הקושי של הבנקים במתן ערבויות לגופים עסקיים ישראליים הפועלים בחו"ל עלול להקשות מאוד על ביצוע עסקאות, בעיקר בתחום היצוא, ולצמצם את אפשרויות המימון של המערכת. אם כן, כשמדברים על ייבוש המערכת הבנקאית ועל משיכת דיבידנד ממנה, חייבים להביא בחשבון את היבטי היציבות הפיננסית.

מי שאחראי בראש ובראשונה ליציבות זאת הוא המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. הוא גם חייב להתריע בצינורות המקובלים על הבעיה הפיננסית שעלולה להיווצר, אבל בשלב זה הוא טרוד בצרות הנוגעות לשוק הנדל"ן.

תגובת בנק ישראל לא התקבלה, אבל בדקתי את הנושא עם גורם בנקאי בכיר. לדבריו, מכיוון שהבנקים הישראליים לא נותנים במישרין את הערבויות אלא עושים זאת באמצעות חברות הבת הפועלות בחו"ל, בשלב זה לא נוצרה שום בעיה.

לא הסתפקתי בתשובה זו ובדקתי מה המצב בחברה הממשלתית אשרא, המספקת ערבויות לגופים עסקיים הפועלים בחו"ל. באשרא הבהירו כי הערבויות מסופקות באמצעות החשב הכללי באוצר הפועל בשם ממשלת ישראל, ובשלב זה לא נוצרה בעיה מצד גופים עסקיים המעוניינים בערבויות ממשלתיות.

אני מקווה שאני לא רואה צל הרים כהרים, אך למרות הכל החלטתי להאיר את הנקודה הפיננסית הזאת שנותרה בצל. במודי'ס, על כל פנים, מרגיעים וכותבים כי "אנו ממשיכים להניח בסבירות גבוהה שבעת הצורך תינתן תמיכה ממשלתית לבנקים". אנחנו לא נרגענו.

מלך ההתחדשות

בספר הנושא את השם "ישראל מתחדשת", מפרט יעקב אטרקצ'י, שהקים את חברת הבנייה אאורה, את הדרכים לעלות כיתה מבניין ישן ומוזנח לדירת מגורים חדשה ומטופחת, הכוללת ממ"ד ועוד פינוקים.

אטרקצ'י, 58, זוכר היטב את השיכונים שעיצבו את נוף ילדותו עם בנייני הרכבת הארוכים בשכונת קריית שלום בתל אביב, ומדבר מניסיונו האישי. "בתוך המציאות הזאת גדלתי, והבנתי מגיל צעיר שאני רוצה להשפיע עליה ולעצב אותה מחדש. בחושיי הרגשתי שהדרך הנכונה לעשות זאת היא באמצעות נדל"ן", כותב אטקרצ'י בספרו.

אם כל כך טוב, מדוע לא כל הרשויות המקומיות משתפות פעולה?
"כי לא כולם אוהבים את זה. עדיין יש כאלה שמדברים אבל בסוף לא עוזרים לקידום הפרויקטים. ראיתי את זה גם בשיח הפוליטי בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות. אבל בסוף הדרך הפרויקטים עושים טוב לאוכלוסייה הוותיקה". 

"מניסיוני בפרויקטים ביהוד, חדרה, רמת השרון ובמקומות אחרים, זה גם פותר בעיות של זוגות צעירים. נכון שזה מתקדם לאט־לאט והמצב לא אופטימלי, אבל זה הולך ונהיה טוב יותר. כל עיר מסתכלת עדיין על חוקי התכנון בצורה שונה, וכשמתחלף ראש עיר יש שינוי בתפיסה".

כאיש נדל"ן ותיק, מהם אזורי ההשקעה המועדפים כיום להשקעה מבחינתך?
"אני היום מאוד עם הפנים לפריפריה הצפונית והדרומית. המדינה צריכה לתת עדיפות לאזורים אלה, וזאת השקעה כלכלית מצוינת. מספר תושבי המדינה חוצה את ה־10 מיליון, ועד 2050 נגיע ל־17 מיליון תושבים. כדי לפתור את מצוקת הדיור יהיה צורך ב־2 מיליון דירות נוספות, והמקום היחיד הוא הפריפריה". 

"מבחינתי אהיה עד אז בתפקיד ואעשה הכל כדי שזה יקרה. לפרויקטים בפריפריה אני מביא את האיכות של גוש דן, אבל צריך במקביל לשלב שם תעסוקה ותחבורה ובאותה ההזדמנות גם להפעיל את המטרו. המדינה חייבת לשים את הדגש על מקומות אלה, כי זה העתיד שלנו". 

"מדברים בימים אלה על הפגזת הקריות, אבל אני מקדם את פרויקט יוספטל בקריית ים באיכות של פרויקט בתל אביב. המקומות הללו הם עדיין הזדמנות קנייה. האם לא מגיע לתושבי קריית שמונה או בית שאן לקבל מענקים כדי שיבנו דיור מחדש? באותה ההזדמנות צריך להעביר את משרדי הממשלה מהמרכז למקומות כמו אופקים ונתיבות. אני מאמין שבסוף זה יקרה".

אאורה היא חברה בורסאית ששווי מניותיה נושק ל־5 מיליארד שקל. יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה, מחזיק ב־48% ממניותיה, ואין בכוונתו למכור החזקות למרות זינוק מטורף של 1,500% במניותיה מאז משבר הקורונה לפני שלוש שנים.

הונה העצמי עומד על 1.2 מיליארד שקל. היא מבצעת 147 פרויקטים, המניבים רווחיות גולמית של 4.3 מיליארד שקל לשנה. במצגת למשקיעים שפורסמה לאחרונה נאמד הרווח לשנת 2024 ב־450 מיליון שקל.

לאחרונה הרחיבה החברה את פעילותה לתחום הנכסים המניבים. המשקיעים המוסדיים (בעיקר חברות הביטוח), שהחמיצו לפני שלוש שנים הזדמנות לקנות את מניותיה במחירי רצפה, עומדים כיום בתור והופכים בהדרגה לשותפים לדרך.

אנשי ההשקעות בכלל ביטוח, המחזיקה ב־12% ממניותיה, ערכו לאחרונה סיור באתריה. הפניקס חתמה לפני חצי שנה על הסכם השקעה של עד 750 מיליון שקל ב־11 פרויקטים של החברה (ועדיין לא ברור לי מדוע לא השקיעה במישרין במניותיה).

מנורה מבטחים מחזיקה ב־11% מהמניות, ובית ההשקעות מור הפך לבעל עניין עם 5% מהמניות. מגדל ביטוח נזכרה רק השבוע להפוך לבעלת עניין, כשערב החג דיווחה לבורסה על החזקה של 5% ממניות אאורה.

המניה זינקה ב־1,500% בשלוש שנים. למה אתה לא מוכר?
"אצלי החברה היא מפעל חיים, ואני כבר לא ילד, אבל מרגיש עדיין בן 30. אני רואה את עצמי מוביל את החברה לגבהים חדשים, אבל כסף כבר לא רק מה שמניע אותי. אותי מעניינת עשייה, ויש חשיבות גדולה שבעל שליטה הוא גם המנכ"ל".

"בחברה שמתעסקת בפינוי־בינוי צריך יחסי אמון ויחסי אנוש עם הדיירים, ואני כל הזמן בשטח. אני לא מוכר כי אני לא צריך את הכסף, מה גם שהחברה מחלקת דיבידנד ואני נהנה מכך. לא שיניתי את אורח החיים שלי".

בכך שאתה לא מוכר אתה משכנע את המוסדיים להשקיע אצלך?
"המשקיעים המוסדיים הם שותפי אמת שלי. אני בהחלט חושב שאי־מכירת המניות נותנת גם ביטחון למשקיעים. כשהייתה הקורונה, כולם חשבו שהשמיים נפלו. עשיתי אז הנפקת זכויות והזרמתי עשרות מיליוני שקלים. למשקיעים המוסדיים גם חשוב שהחברה מחלקת דיבידנד. אני לא מאלה שמאמינים באקזיט מהיר".

האם אתה עדיין מעורב מאחורי הקלעים בפוליטיקה? הרי היית השושבין לכניסת בני גנץ לממשלת נתניהו?
"אני לא מעורב כיום פוליטית. נקודה. אבל נכון שבהשקפתי אני מגיע מבית ימני. אני עובד סביב השעון וחורש את הארץ ורואה בכך מטרה עליונה. זה הייעוד שלי, ואני נהנה מזה. לפני ארבע וחצי שנים היו כמה מערכות בחירות והמדינה נכנסה לסחרור. לאחר מכן הייתה קורונה. הייתי מוכן להשתחרר למספר שבועות לטובת הפוליטיקה, ותרמתי להקמת ממשלת אחדות עם רוטציה. מבחינתי זה כמו שירות מילואים. למען המדינה אני מוכן לעשות הכל".

אבל השידוך לא כל כך הצליח... נתניהו לא קיים את חלקו בהסכם.
"שמחתי מאוד ביום שהוקמה הממשלה, ואני לא אחראי למה שקרה לאחר מכן. השידוך החזיק שנה ולאחר מכן היו בחירות. אני מסתכל קדימה וחושב שגם הדורות הבאים יצטרכו לחיות פה על חרבם". 

"מבחינתי, אין סיכוי שאי־פעם אתפתה להיכנס לפוליטיקה, כי אני לא מעוניין בזה. מי שנכנס לפוליטיקה מתקלקל בהמשך הדרך. אז נכון שבפוליטיקה לא אתעסק לעולם, אבל אם המדינה תצטרך אותי - אתייצב מיד".

הגובה הראשי

בדיוק לפני שנה החל שי אהרונוביץ' את תפקידו כמנהל רשות המיסים, ומאז ידיו מלאות בעבודה. עד כדי כך הוא עסוק, שאפילו השבוע הוא ביקר בביתו של נתניהו בקיסריה לצורך אומדן נזקים בעקבות נפילת כטב"ם בקרבת מקום. אבל עיקר תפקידו הוא גביית מיסים, וגם כאן אין לו רגע דל.

יש אינסוף גזירות מיסים. האם להערכתך הן יאושרו כמקשה אחת, או במילים אחרות: האם בתקציב לא הוכנסו "עיזים"?
"אני מאוד מקווה שכל החבילה תאושר כמקשה אחת. שר האוצר, שאישר את כל הצעדים, ביקש שננכה מראש כל מיני עיזים שאין להן סיכוי לעבור. אבל כשמגיעים לכנסת, יש תמיד פשרות. ועדיין ישראל במצב כלכלי לא פשוט. כדי לאותת לעולם שהתקציב כולל הפחתה של הגירעון צריך לייצר כל שנה הכנסות ממס בהיקף 40 מיליארד שקל".

אני לא רואה איך מאשרים בכנסת או אפילו בממשלה הקפאת קצבאות.
"מה לעשות, אין ארוחות חינם. אם לא יאמצו צעד מסוים, יצטרכו להביא את הכסף ממקום אחר. זה יכול להיות הגדלת הגירעון בתקציב שמתוכנן לעמוד על 4% או ממיסוי במקומות אחרים. כרגע הגדלת המע"מ ב־1% נוסף אינה על השולחן, אבל ייתכן שיצטרכו להגדילו ב־1% נוסף אם לא תהיה ברירה".

אתם נכנסים לכיסי השכירים אף על פי שיש הרבה מאוד עיוותי מס שלא טופלו. מדוע לא לטפל בפטור המיותר ממע"מ על פירות וירקות, על קניות באתרי אינטרנט בחו"ל, מס נטפליקס או פטור ממס על השכרת דירה?
"בסופו של דבר, אנחנו ממליצים, אבל מי שמקבל את ההחלטה הוא הדרג המדיני. אף שהמלצנו, ההחלטה הסופית הייתה שלא ללכת על הצעדים הללו. כשבאים לשר האוצר עם המלצות שונות, הזכות של הדרג הפוליטי היא לקבוע מה יאושר ומה לא". 

"לממשלה יש למשל שיקולים של יוקר מחיה בנוגע למע"מ על פירות וירקות או על קניות באתרים בחו"ל. אני יכול להבין זאת, כי בעולם עם אינפלציה גבוהה צעדים כאלה רק יעלו את המחירים. אבל אם ועדת הכספים תאשר למשל חובת דיווח על שכר דירה גם כשיש פטור, סעיף זה לבד יכניס 1־2 מיליארד שקל - גם אם הפטור לא יבוטל".

אתה באמת מאמין שההסתדרות תאפשר פגיעה בקרנות ההשתלמות?
"קשה לי עם הביטוי פגיעה בקרן ההשתלמות. קוראים לזה מיסוי קרנות השתלמות, אבל זאת כותרת פופוליסטית. אנחנו לא פוגעים בהטבות המס בשש השנים הראשונות עד למועד הפטור. הקרן היא כלי חיסכון לצורך השתלמות, אבל היא הפכה לסוג של תוכנית חיסכון". 

"השינוי המוצע הוא שאחרי שש שנים תיפתח קרן חדשה והריבית והרווחים עליה יחויבו במס כמו בתוכנית חיסכון רגילה או קרן נאמנות. זאת ההמלצה שלנו, אבל אני לא מעורב במו"מ עם ההסתדרות. בסופו של דבר, אני מעריך שיהיו צעדים שלא יתקבלו ויהיו צעדים שיתקבלו".

האם לפי הנתונים שבידיך אכן נצליח לשמור ב־2024 על גירעון תקציבי של 6.6% מהתוצר?
"לאור התארכות המלחמה, ככל הנראה לא נעמוד ביעד הגירעון. אבל בנובמבר־דצמבר 2023 היו הוצאות אדירות, והשנה הן יהיו נמוכות יותר. ועדיין, למרות זאת, לא נעמוד ביעד. אבל אנחנו שואפים לכך שב־2025 נתכנס ליעד של 4%, והכל תלוי בחלק של הממשלה והכנסת".

מה היקף התשלומים שהעברתם עד היום לנפגעי המלחמה דרך מס רכוש?
"עד היום הענקנו פיצויים באמצעות מס רכוש בהיקף 18 מיליארד שקל, אבל הערכנו שעד סוף השנה זה יגיע ל־22 מיליארד שקל. ביום שלישי בשבוע הבא יתקיים בוועדת הכספים דיון בסוגיית הפיצויים עבור תושבי חיפה והקריות. אני מניח שהנזקים יהיו בהיקף של כמה מיליארדי שקלים, ואז נחרוג מהאומדן הראשוני של 22 מיליארד שקל".

אולי הכסף יגיע מהמלחמה בהון השחור. האם היקף ההון השחור הצטמצם בשנים האחרונות?
"קשה מאוד לכמת את התופעה, כי לכאורה כל מספר תופס, אבל אפשר להעריך שהתופעה הצטמצמה. זה מוסבר בחוק צמצום השימוש במזומן לפני כמה שנים. הכללים של הבנקים לגבי איסור הלבנת הון מונעים מעסקים הפקדות במזומן, ולכן הם גם מקבלים פחות תשלומים במזומן". 

"בשבוע שעבר יצא לי לראות עסק של תכשיטים בתל אביב, ושאלתי את בעל העסק על המצב. הוא סיפר שמתיירים אבל גם מישראלים הוא לא מקבל מזומן, כי אין לו מה לעשות איתו. יותר ויותר בתי עסק רושמים עסקאות בקופה".

אז אתה רוצה להגיד לי שתופעת ההון השחור הולכת נעלמת?
 "ממש לא, כי עולם ההון השחור עדיין לא קטן. חלק מההון הזה מגיע מעולם הקריפטו, ואנחנו מתקשים להתמודד איתו. אם אתה מבקש ממני מספר להון השחור, האומדן הוא עשרות מיליארדי שקלים, ובמחקרים מסוימים מעריכים אותו ב־20 מיליארד שקל. אבל אנחנו נערכים לצמצם אותו".

"ביוזמה של 'חשבונית ישראל', שנכנסה לתוקף לפני חצי שנה, חייבנו לדווח על עסקאות בהיקף של 25 אלף שקל ומעלה באמצעות רישום מוקדם. בעקבות כך תפסנו עסקאות בהיקף של 12 מיליארד שקל של חשבוניות פיקטיביות, ופוטנציאל החיסכון בתשומות מס הסתכם ב־2 מיליארד שקל. כעת אנחנו יוזמים צו שמאריך את היוזמה מעבר ל־31 בדצמבר, ובמקביל להגדיל את חובת הדיווח לעסקאות בהיקף 5,000 שקל. הדבר מחייב את אישור ועדת הכספים ואישורו בשלוש קריאות בכנסת. קבלת מספר הקצאה לעסקה לא יהיה אוטומטי, והוא ייבלם במקרה שיתעורר חשד".

היכן עומדת יוזמת הגילוי מרצון למעלימי מס?
"היוזמה אושרה לפני כמה חודשים בנוסח שלא כלל אפשרות לגילוי מרצון אנונימי. כשבדקנו את האפשרות הזאת מול השוק, התברר שיש עם זה בעיה, וזה לא יוכל להניב את התוצאה המקווה. פנינו שוב למשרד המשפטים, והיועצת המשפטית צריכה לקבל החלטה סופית". 

"אפשר להבין את הטענה שיש חוסר צדק ביוזמת גילוי מרצון כל מספר שנים. אבל אנחנו חושבים שזה נכון במיוחד לגבי עולם הקריפטו, שהיה בחוסר ודאות בנושא היבט המס. רק לאחרונה בנק ישראל אישר את כללי הפעילות בתחום. אם הגילוי לא יהיה אנונימי, הוא לא יוכל להשיג את המטרה. ההנחה היא שאישור המהלך יביא לגביית מס נוספת של כמה מיליארדי שקלים".

רמת השירות ללקוחות משתפרת, אך הציבור עדיין פוחד ממס הכנסה. עובדה שלנישומים מגיעים החזרי מס, אבל לפי הנתונים העדכניים האחרונים 10% בלבד דורשים אותם.
"גם לי זה לא מובן. הנתונים האחרונים עדכניים ל־2016, ועבור שנות המס 2018 ו־2019 שלחנו מעטפות ירוקות עם הודעות על החזרי מס, אבל היקף ההיענות הסופית עדיין לא ידוע".

"אני נתקל בנישומים ואני אומר להם שאם הם נורמטיביים ומשלמים מס כחוק אין להם מה לדאוג. אני מפציר בהם לקחת את מה שמגיע להם. אני לא רואה סיבה אמיתית למה הם לא עושים את זה. רוב רובו של הציבור הוא נורמטיבי. אני קורא לאנשים לנצל את הזכויות המגיעות להם".

אז אולי במקום שהם יגיעו אליכם תגיעו אתם אליהם?
"אנחנו אכן מגבירים את האפשרות הטכנולוגיות לתיאומי מס אוטומטיים. אנחנו לקראת סוף שנת המס, וחייבים לבצע תיאומי מס כדי לקבל החזרים. אבל רבים מהנישומים לא מגיעים לקבל את החזר המס המגיע להם כדין".

"נשקיע בפרסום, ובשנים הקרובות ננסה לעשות את כל התהליך אוטומטית. כרגע אנחנו מקיימים פיילוט בשירות המדינה, שלפיו מי שתורם לפי סעיף 46 יקבל מהמעסיק אוטומטית את ה־35% זיכוי ממס. הפעלנו את המערכת דרך האזור האישי, וכעת אנחנו רוצים שכל המעסיקים יעשו את זה".

[email protected]