כאשר נפלטו לקמלה האריס דברי ההבל ורעות הרוח: "מה שהוא מדבר עליו זה אמיתי... אני מכבדת את הקול שלו", בתגובה לקריאות מפגין שהטיח בה שהיא תומכת ברצח עם בעזה - נחצה קו אדום.
מסמכים חשפו: רשת במוסקבה מפיצה דיפ פייקים ומידע כוזב על קמלה האריס
"כמו חתיכת בשר": דוגמנית לשעבר טוענת - "טראמפ מישש והטריד אותי מינית"
נוצר הרושם שבניגוד לעמדתה הרשמית, המכירה בפעולת ישראל בעזה כפעולה צודקת של הגנה עצמית, הצליח המפגין המורחק לגרום לה לחשוף עמדה אותנטית שאותה היא מדחיקה כדי לא לאבד עוד קולות יהודים, שעד כה התגברו על חששותיהם בכל הנוגע לעמדתה כלפי ישראל והתכוונו להמשיך להצביע כמו תמיד לדמוקרטים.
ערוץ 12, שכמובן גינה כמו כל גורם ישראלי שפוי את הצהרתה של האריס, מצא דרך מקורית לצמצם את הנזק: לגזור גזירה שווה בינה ובין טראמפ. מן הארכיון נשלף בזריזות קטע ישן נושן מאסיפה של טראמפ בתחילת המרוץ, כשהמועמד הדמוקרטי היה עדיין ג'ו ביידן, שבו הגיב טראמפ לקריאות גנאי מהקהל שקראו לביידן "ג'נוסייד ג'ו". טראמפ, שהקריאות פגעו לו ברצף דבריו, הסתובב אליהם ואמר: "נכון מאוד".
מה שערוץ 12 שכח לציין הוא שמיד לאחר הנאום, כשהעירו לו על כך, הודה טראמפ כי טעה, משום שבלהט הנאום לא נפל לו האסימון בנוגע למשמעות האנטי־ישראלית של הקריאות - ותגובתו הייתה אוטומטית לקריאות נגד ביידן.
ואכן, אותה אמירה טבעה בהמשך בים הצהרות ומעשים שבהם הוא התייצב לצידה של ישראל בלי אבל ובלי חבל, כולל בריאיון השבוע לרשת אל־ערבייה, שכוון לבוחרים ערבים. מותר להניח שגם ערוץ 12 מבין את ההבדל בין היסח דעת להיעדר דעת, אלא שהוא עצמו מתקשה להבחין בין עובדות לעמדות.
אבל לגופו של מרוץ, עוד לפני הנפילה של האריס באסיפה בוויסקונסין נראה שלראשונה מאז התפטרות הנשיא ביידן, חזר טראמפ ונטל את ההובלה. אותם הסקרים שהזעיפו אליו פנים בחודש האחרון, שוב מחייכים אליו.
לו הבחירות היו מתקיימות השבוע, טראמפ היה נבחר. אומנם שני הצדדים עדיין רחוקים מהיעד של 270 אלקטורים ההופכים מועמד לנשיא: במדינות התומכות בטראמפ או נוטות אליו יש לטראמפ רק 219 אלקטורים מול 215 אלקטורים הצפויים להאריס במדינות התומכות או נוטות לתמוך בה.
אלא שכאשר מאמצים את חישוב חלוקת האלקטורים המסתמנת במדינות הצמודות, מעניקה החלוקה הזאת לטראמפ ניצחון ברוב נוח של 312 מול 226 ועוד הרוח נושבת בגבו.
התשואות סיכמו הכל
השאלה המרכזית היום היא אם יכולה קמלה האריס ב־11 הימים שנותרו להפוך שוב את הקערה על פיה? התשובה, כמיטב המסורת היהודית, נעוצה בשאלה: האם היא מסוגלת להתנער מיועציה הרעים, שחלקם ייחלו למועמדת אפרו־אמריקאית אחרת ולא באמת רוצים בטובתה?
מעבר לטעויות גסות שיוזכרו בהמשך, הסיבה הבסיסית העמוקה לפיגור שאליו נקלעה היא שבעיני הציבור יש לטראמפ יתרון עליה בכל הנושאים המניעים בוחרים להצביע: כלכלה, אינפלציה, גבולות, פשע, ביטחון לאומי. ומעל כל אלה - הוא גובר עליה בשאלה החשובה לא פחות: מי נתפס יותר נשיאותי.
מצד שני, יתרונותיה הם: הרבה יותר כסף בקופה והעובדה שלדמוקרטים מערכת הרבה יותר משוכללת ומאורגנת להבאת בוחרים לקלפי. אבל אלה ספק אם יועילו לה ללא מסרים המסבירים לציבור מדוע בעצם כדאי לו לבחור בה.
עד כה שמה האריס את כל יהבה על המסר המפתה אך הבעייתי, היות שטראמפ לא כשיר - הדרך היחידה למנוע את חזרתו לבית הלבן היא הצבעה להאריס. זה המסר שהיא האמינה שיביא לה את הניצחון על מגש הכסף. אלא שהטיעון הזה קיבל מכה אנושה בשבוע שעבר בערב השנתי למען ארגוני הצדקה הנוצריים בניו יורק.
לא ברור מי היה היועץ שאפשר להאריס לקבל את ההחלטה לא להשתתף באירוע שזה עשרות שנים נחשב לגולת הכותרת של מערכת הבחירות, האירוע שבו ניתנת האפשרות למועמד לשכנע את הבוחרים שמעבר לדעות ולפוליטיקה הוא גם בן אדם שהיית רוצה לשתות בחברתו כוס בירה.
אם קמלה האריס לא תיבחר לנשיאת ארה"ב, היא תשוב ותהרהר בהחלטתה בשבוע שעבר לשבור מסורת בת למעלה מ־70 שנה. בשנת בחירות מקפידים שני המועמדים להופיע לאירוע השנתי המאוד מתוקשר הזה, כדי לצחוק זה על זה וגם קצת על עצמם.
זהו אירוע שאליו מתייצבת שמנה וסולתה של ניו יורק. האירוע נקרא על שם אל סמית, שהיה מושל ניו יורק ומועמדה של המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ב־1928.
מדובר באירוע שבשנת בחירות הוא רב-תהודה, שונה ומיוחד, הזוכה לשידור חי וכיסוי תקשורתי נרחב בכל הערוצים. זהו אירוע שמופיעים בו כל שנה טובי המצחיקנים, אך בשנת בחירות לנשיאות מככבים בו שני המועמדים הן כמטרה והן כסטנדאפיסטים.
אף שרוב הקהל לא היה מאוהדיו, הצליח טראמפ, המכיר את האירוע היטב, לכבוש את הקהל בנאום קליל בדרך כלל וסחט מהקהל כולו גלי צחוק רבים. לפניו דיבר סטנדאפיסט מקצועי שירד על שני המועמדים, בעיקר על טראמפ מעל ומתחת לחגורה, כאשר טראמפ זורם וצוחק (מלאניה לצידו לא כל כך).
אחר כך הוקרן סרטון של האריס, ששילבה ברכה שבלונית בקטע קצר לא מובן של קומיקאית, שלא תפס מול קהל שרגז על היעדרותה מהאירוע. טראמפ, שדיבר אחרי הסרטון המוזר של האריס, עשה מטעמים מאי־הופעתה, שעליה החליטה, לדבריו, כאשר התברר לה שכללי האירוע אוסרים על הדוברים שימוש בטלפרומפטר.
טראמפ הזכיר לקהל שהפעם האחרונה שמועמד כלשהו ויתר על האירוע הייתה ב־1984. היה זה המועמד הדמוקרטי וולטר מונדייל שהתמודד מול הנשיא רונלד רייגן במרוץ שעד לאירוע נחשב לצמוד, והתוצאה - הזכיר טראמפ לבאי האירוע המתמוגגים: רייגן זכה ב־49 מדינות בעוד מונדייל נאלץ להסתפק במינסוטה.
באירוע נכח רוברט קנדי, בנו של הסנאטור ושר המשפטים בובי קנדי ואחיינו של הנשיא ג'ון קנדי, שהתמודד בבחירות אלה כמועמד עצמאי, אך לאחר שהתמיכה בו ירדה ל־4% - הסיר מועמדותו במדינות המתנדדות וקרא לתומכיו שם להצביע לטראמפ.
בריאיון לפוקס ניוז היטיב לתאר קנדי כיצד טראמפ כבש את הקהל, שברובו אינו נמנה עם תומכיו, וגרר צחוק כללי אחר צחוק כללי. במקרים שלא צחקו הוא שיתף את הקהל - בכישרון קומי לא מבוטל - באכזבה שלו מעצמו על שלא השמיט את הבדיחה הלא מוצלחת הזאת, כאשר גילוי אופן השמעת הביקורת העצמית זיכה אותו לבסוף בגלי הצחוק המיוחלים.
בסיום, כשהקהל כבר היה שלו, שטח בקצרה את ה"אני מאמין" שלו. התשואות כשסיים הצביעו על כך שהקייס המרכזי של קמלה בדבר אי־כשירותו של טראמפ הוא בעייתי למדי. טראמפ התגלה באירוע התובעני הזה כמהיר מחשבה, חד, קשוב, ובעיקר שנון ושופע הומור - והכל בלי טלפרומפטר.
לחבק את טראמפ
בשלב זה הסיכוי של קמלה תלוי ביכולתה לקבל החלטות אמיצות. כך למשל בעוד הנטייה הטבעית של מערכת הבחירות היא להחביא את הנשיא ביידן, להתרחק ממנו כמו ממגיפה, תוך פיזור לחישות התנערות רועמות - היא צריכה לעשות בדיוק את ההפך.
כי כל הסתייגות וביקורת מעלות מיד את השאלה איפה היא הייתה שלוש וחצי שנים. בפועל, היא צריכה לייצר מסר של המשך ושינוי. לחבק אותו, לפאר את הישגיו ובמקביל, במקום העיסוק האובססיבי בטראמפ, להעביר את המסרים וההצעות שלה לעתיד טוב יותר כפועל יוצא של חילופי הדורות המרעננים שבחירתה אמורה לסמל.
והכי חשוב: טראמפ מוביל בכל מדינות המפתח. אבל ההפרשים קטנים. יהודים וקתולים הם מרכיב חשוב במרבית המדינות שבהן מתנהל הקרב האמיתי. תזוזה קלה יכולה עדיין להפוך את הקערה על פיה.
אבל כדי לתת לזה סיכוי נדרשת מקמלה החלטה אמיצה: למען הסיכוי לנצח בפנסילבניה בוויסקונסין, בג'ורג'יה, בקרוליינה הצפונית, בנבדה ובאריזונה - עליה לוותר על מישיגן ולהכחיש בקול גדול את דברי ברני סנדרס: שהיא תקבל אחרי הבחירות את הצעתו לאסור מכירת נשק לישראל. ובעיקרון עליה לשים יהבה על מעשים חד־משמעיים יחד עם ביידן במאבק נגד איראן המתגרענת וזרועותיה הטרוריסטיות במזרח התיכון.
אם זה לא יקרה וטראמפ לא יעשה שגיאה גסה, הוא יהיה הנשיא הרפובליקני הראשון שלא נבחר מחדש בפעם הראשונה וחזר ונבחר בפעם שאחריה. ובכך יהיה הנשיא השני שעשה זאת, 132 שנה אחרי שהנשיא הדמוקרטי גרובר קליבלנד עשה זאת בפעם הראשונה ב־1892 לאחר שהודח ב־1888.
הכותב הוא נשיא בית הדין של הליכוד
[email protected]