את ההרתעה הביטחונית של מדינה רוכשים לאורך שנים - ומאבדים בדקה אחת, וזה מה שקרה לנו בבוקר 7 באוקטובר. לצד הלחימה שנכפתה עלינו בשבע זירות כבר למעלה משנה, צריך לשים לב למהירות וליעילות שבהן מחזירה ישראל את ההרתעה ואף מחזקת אותה בעיני האויב, בעיני מדינות המזרח התיכון ובעיני העולם.
זו לא רק הנחישות בתמרון הקרקעי ברצועת עזה ובלבנון, ולא רק הסיכולים הממוקדים של כל ראשי ומפקדי ארגוני הטרור בלבנון, בעזה ובטהרן - אלא גם ובעיקר הצגת היכולות האדירות של המודיעין הישראלי ושל יכולת הזרוע הארוכה של חיל האוויר בתקיפות במרחק של עד 2,000 ק"מ מהבית, באיראן ובתימן ועוד.
זוהי גם הצגת היכולות הטכנולוגיות, שפותחו בעמל רב ולאורך שנים בתעשיות הביטחוניות יחד עם חיל האוויר ומשרד הביטחון, וזהו שיתוף הפעולה והתיאום האדיר עם ארצות הברית ופיקוד המרכז האמריקאי ועם מדינות ערביות לא מעטות באזורנו. כל אלה הם לא עניין מובן מאליו - ולאחר שההרתעה מושגת, היא דורשת תחזוקה גלויה וחשאית, ואת זה צה״ל וקהילות המודיעין יידעו לעשות.
התקיפה הלילה בשלושה גלים ובשלושה אזורים ברחבי איראן גם העבירה מסר לאיראן ולציר ההתנגדות, וגם השיגה תוצאות אסטרטגיות בכך שהשמיים באיראן - לאחר הפגיעה האנושה במכ"מים ובמערכות ההגנה המתקדמות שסיפקו רוסיה ואחרות - נקיים יותר לפעילות ישראלית של איסוף מודיעין ותקיפות. גם הפגיעה המהותית באתרי ייצור ואחסון של טילים בליסטיים שמאיימים על ישראל מאיראן, סוריה ועיראק היא הישג אסטרטגי חשוב מאוד.
ועוד שלושה עניינים. האחד: העובדה שמטוסים אמריקאיים עם חימוש ישראלי ואמריקאי משמידים באחת את פאר הטכנולוגיה של המדענים הרוסים והטכנולוגיה הרוסית מוסיף מאוד לאגו האמריקאי ומשרת מאוד את תעשיית הביטחון שלנו ושלהם.
השני: עוד ארוכה הדרך ורבת מהמורות. איראן היא מעצמה ועוד יכולה להגיב ישירות או ביעדים בחו"ל, וגם חיזבאללה מחזיק עדיין יכולות לא מבוטלות, ויש לטפל במיליציות בסוריה, בעיראק ובתימן. לכן, יותר מאי־פעם, נדרשים ״חיזוק ברגים״ - עם ארה"ב ומדינות ערב הסוניות, לצד תבונה מדינית שצועדת עקב בצד אגודל עם העוצמה הצבאית. אני בטוח שזה קורה.
והשלישי: ארבע נשות צוות אוויר בקוקפיט בדרך לתקיפה באיראן זו גאווה ישראלית גדולה. לאחר המלחמה הזאת תם הדיון על שיתוף נשים בתפקידי לחימה בצה"ל. הן חסרות כעת יותר מאי־פעם במוקדי קבלת ההחלטות הלאומיים שלנו.
