זאת כבר לא הערכה, גם לא סתם דאגה והתרעה. הבחירות לנשיאות בארה"ב הן כבר לא רק גורליות לעתיד הדמוקרטיה. בתוצאות הבחירות צפונים איום של ממש, סכנה מוחשית ואסון ממשי לדמוקרטיה האמריקאית. עוד לא היו בחירות לנשיאות בהיסטוריה האמריקאית, (דיוק היסטורי – מאז הבחירות ב-1860 שבתגובה לבחירת לינקולן, הדרום הודיע על פרישה מארצות הברית ופרצה מלחמת האזרחים שתוצאותיהן כל כך קריטיות, שנושאות סיכון מציאותי לעתיד הדמוקרטיה כבחירות שתתקיימנה בעוד ימים אחדים.
במלים פשוטות, אמריקה, מעצמת-העל, מעוז של חופש וזכויות אדם, ניצבת על סף איבוד מעמדה כמנהיגת העולם החופשי. מי שהפך את הערכה והדאגה שליוו והוצמדו בחודשים האחרונים שהבחירות הן גורליות לדמוקרטיה, העצים והזין את הערכה למעמד של איום וסכנה מוחשים הוא המועמד הרפובליקני לנשיאות דונלד טראמפ.
אין צורך בפרשנויות ואין צורך בהישענות על הצהרות של מי שמתנגדים למועמדותו. ערב הבחירות, בישורת הסופית של קמפיין הבחירות שלו דונלד טראמפ התבטא, שיווק הצהרות ואמירות שהבהירו באופן גלוי, ברור, חד- משמעי, מה הוא מתכונן לעשות אם ייבחר כנשיא. "ברור שהוא לא מתכונן להיות כנשיא דיקטטור ליום אחד, כפי שאמר בתחילת הקמפיין שלו. הוא מתכונן להיות דיקטטור ארבע שנים", אמר פרשן בכיר וותיק בושינגטון. "בנאום שנשא לפני ימים אחדים העלה טראמפ רעיון, להציב חיילים ברחובות הערים הגדולות באמריקה כהכנה למהומות שלדעתו והערכתו יפרצו בתגובה לניצחונו. הוא כנראה מעריך ברצינות שהמוני אמריקאים יתנגדו גם באלימות לנשיאות הדיקטטורית שלו".
הדבר החמור יותר, להערכת פרשנים הוא, שגם אם טראמפ יפסיד בבחירות, הוא לא מתכונן להשלים עם תבוסה ויגיב על ניצחון של קמלה האריס בהסתה ועידוד מהומות ואלימות. מי שחושב כי מה שנכתב עד כה מוגזם - ההוכחה הניצחת הבלתי-מעורערת לאיום היא אסיפת הבחירות שקיים הקמפיין של טראמפ במדיסון סקוויר גרדן. למקום מוניטין של אתר היסטורי ואסיפה בהשתתפות אלפים יכולה היתה להיות סיום יפה, מעודד ומפויס לקמפיין הבחירות שלו.
לא אצל איש כמו דונלד טראמפ. האסיפה הפכה למפגן של גזענות, נאומי הסתה, קללות וגידופים. אירוע מביש, משפיל ודוחה, שהזכיר לעיתונאים ולפרשנים את אסיפת תומכי המפלגה הנאצית שהתקיימה במדיסון סקוויר גרדן ב-1939.
"היה חסר רק הצבעות במועל יד של המשתתפים", אמר פרשן בערוץ מקומי. הוכחה לא פחות חזקה, שהאיום לדמוקרטיה, לחופש הדיבור שטראמפ כמועמד לנשיאות כל כך מייצג, כבר פועל, משפיע ומורגש בשטח. שני עיתונים יומיים ותיקים, נחשבים ומוערכים בארה"ב, וושינגטון פוסט ולוס אנג'לס טיימס, הודיעו כי בבחירות לנשיאות הנוכחיות לא יפרסמו תמיכה במועמד לנשיאות.
פרסום כזה הוא מסורת קבועה ונשמרת בתקשורת האמריקאית והחלטת שני העיתונים המרכזיים להימנע הפעם מהבעת תמיכה במועמד היא חריגה מבישה. לפי דיווחים, הבעלים של שני העיתונים הם שני מיליארדרים, שחוששים להביע בגלוי מעורבות מפורשת והמלצה לקהל הקוראים במי להצביע כי הם פוחדים מתגובה של דונלד טראמפ אם ינצח וייבחר, תגובה שעשוי לפגוע בעסקיהם. גם העיתון הנחשב מוביל את תחום העיתונות הכתובה בארה"ב, הניו יורק טיימס, נקט מהלך חריג.
בכיוון הפוך ומנוגד לשני העיתונים הנזכרים. בגיליון יום ששי האחרון פרסם בניו יורק טיימס בראש העמוד הראשון בצורה של מודעה ממוסגרת מה שניתן להגדיר אזהרה והתרעה מפני הצבעה בעד טראמפ. במודעה, שעצם פרסומה הוא תקדים, העיתון מציין ומפרט את התוכניות, היוזמות והצעדים שטראמפ הודיע והצהיר שבכוונתו ליישם עם בחירתו לנשיא שלדברי העיתון חושפים בבירור ש"הוא מוכן לשנות וליצור באופן רדיקלי את הממשל האמריקאי מהרגע שיזכה מחדש בבית הלבן". בגיליון יום ראשון האחרון פתח הניו יורק טיימס את מוסף הדעות בכותרות ענק. "דונלד טראמפ אמר שיתבע למשפט את אויביו, יארגן גירושים המוניים, ינצל חיילים נגד אזרחים, יזנח בעלי ברית. האמינו לו".
בימים האחרונים מתפרסמים באמצעי התקשורת בארה"ב ראיונות עם אנשים שמילאו תפקידים בכירים בבית הלבן בשנות כהונתו כנשיא של טראמפ. הבולט בהם ג'ון קלי שכיהן כראש צוות הבית הלבן. "הוא (טראמפ) עונה להגדרה של פשיסט", אמר קלי. בשיחה מוקלט עם קלי, אמר טראמפ "היטלר עשה דברים טובים". כל ההצהרות, ההתבטאויות, האמירות המגנות את טראמפ ומזהירות מתוצאות נצחונו בבחירות, אינן באות לידי ביטוי בסקרי דעת קהל. הסקרים האחרונים
מעלים אחוזי תמיכה כמעט זהים ומרוץ צמוד בין טראמפ לקמלה האריס. איך התדמית המפלצתית של טראמפ המופצת לאחרונה באמצעי התקשורת איננה משפיעה על היקפי התמיכה וסיכויי התוצאות במרוץ בין טראמפ להאריס? שאלה טובה. האמת היא לדעתי שאין על שאלה זאת תשובה אחת, אמינה ומספקת. קמלה האריס איננה מועמדת מושלמת. אז מה? זהו חסרון טבעי. גם ג'ורג' בוש הבן וברק אובמה לא היו מועמדים מושלמים.
נראה שהאיום שמייצג טראמפ לעתידה של ארה'ב ושאת עוצמתו חשף וחושף טראמפ עצמו בישורת האחרונה לפני יום הבחירות, איננו מפחיד אמריקאים ואולי אפילו קורץ להם ומצית את דמיונם. כשמיליוני האמריקאים שלפי הסקרים מתכוננים להצביע בעד טראמפ, יגלו את מי בחרו, יחושו על בשרם את תוצאות נוכחותו בבית הלבן ויהיו עדים לעובדה שהוא מכהן כנשיא של עצמו וכדואג לאינטרסים שלו, יהיה מאוחר.