התקיפה הישראלית באיראן שהתרחשה בליל שבת יצרה כאוס וחוסר אונים בציבור האיראני, לצד חששות כבדים וחרדה עמוקה שמציפים את ראשי ההנהגה בטהרן. התקיפה – שהשמידה מערכות הגנה אוויריות (300S) והסבה נזק כבד לאתרים צבאיים, למתקני שיגור ולבסיסי ייצור טילים וכטב"מים – חשפה את תשתיות האנרגיה האיראניות לתקיפות נוספות בעתיד.
חדירת מערך ההגנה האיראני, הכולל בין היתר למעלה מ־2,000 טילים בליסטיים ארוכי טווח, יכולות סייבר מתקדמות ומערך מל"טים וטילים הגדול והמשוכלל ביותר במזרח התיכון, משקף את הנחיתות האופרטיבית של איראן ופגיעותה הרבה. מנגד, מדגישה המתקפה את עליונותה הצבאית־אווירית והמודיעינית של ישראל.
חרף דימויה העוצמתי והסיוע הכספי המסיבי שנאמד בעשרות מיליארדי דולרים שהעבירה הרפובליקה האסלאמית בעשורים האחרונים למשמרות המהפכה ולכוח קודס, כמו גם לרשת ארגוני הטרור והפרוקסי שלה באזור – הנהגת טהרן נתפסה במערומיה. איראן, שהוצאותיה הביטחוניות הגיעו ל־10.9 מיליארד דולר ב־2023, פרט לתקציבים נוספים שהועברו בחשאי למשמרות המהפכה דרך רשתות צללים פיננסיות בינלאומיות, תוארה על ידי "הטלגרף" הבריטי כ"נמר של נייר".
שותפותיה המרכזיות ב"ציר ההתנגדות" דוגמת חיזבאללה בלבנון וחמאס ברצועת עזה נהנו לאורך זמן מתמיכה כלכלית וצבאית בשווי של כ־700 מיליון דולר וכ־100 מיליון דולר מדי שנה, בהתאמה. במקביל, התמ"ג האיראני צנח ב־40% מאז 2010 ומגיע השנה ל־388.8 מיליארד דולר בלבד (לעומת התמ"ג של ישראל שמגיע ל־528.07 מיליארד דולר).
איראן סובלת מעליות מחירים חדות (דוגמת מחירי המזון שזינקו ביותר מ־90% בדגש על מחיר הלחם שהאמיר ב־200% במהלך השנה האחרונה) ומתנודות חריפות בשווקיה הפיננסיים (דוגמת הביקוש הגובר לזהב ומחירו של הדולר האמריקאי שעלה בכ־10% מאז חודש אוגוסט). כיום הכלכלה האיראנית נחשבת כאחת החלשות ביותר בארגון ה־BRICS, שאליו הצטרפה המדינה בחודש ינואר השנה.
פרט לעובדה שכל אלה מהווים אינדיקציה ברורה למשבר כלכלי־פיננסי הולך ומחמיר, אין ספק שכלכלת איראן, או "כלכלת ההתנגדות", הפכה לבת ערובה למדיניות החוץ של הנהגת טהרן. מדיניות נחושה ותוקפנית שבאה על חשבון מדיניות הפנים ורווחת הציבור, ושגורמת להחרפה נוספת בסנקציות הכלכליות המוטלות בימים אלה על המשטר וכן על חברות ביטחוניות.
הסנקציות מובילות, בתורן, להגברת בידודה הבינלאומי והחרפת המצוקה הסוציו־כלכלית במדינה. מדיניות חוץ הרסנית זו, שנועדה מלכתחילה לערער את היציבות הביטחונית האזורית, להסלים בכל מחיר את הסכסוך הכולל נגד ישראל ולמחוק אותה מהמפה, מוכוונת להמשיך לתקוף מטרות ישראליות ואמריקאיות, ולו כדי לבסס את השפעתה האזורית, לקרוא תיגר על ארה"ב ולהבעיר את המזרח התיכון כולו.
סדרת אתגרים ומשברים
איראן מחזיקה בשפע מקורות אנרגיה (מדורגת שנייה בעולם מבחינת היקף מאגרי הגז הטבעי והליתיום שברשותה ורביעית בעולם מבחינת עתודות הנפט הגולמי שלה), בעלת הצבא השני בגודלו במזרח התיכון (אחרי מצרים, עם 1.17 מיליון חיילים בסדיר ומילואים) ומדורגת במקום ה־147 (מתוך 180 מדינות) במדד השחיתות העולמית.
דוח שפרסם המכון הבינלאומי למימון (IIF) בחודש פברואר השנה, מסביר כי כלכלת איראן הידרדרה משמעותית בעשור האחרון, וזאת עקב החמרת הסנקציות שהוטלו עליה בעקבות נסיגת ארה"ב מהסכם הגרעין ב־2018 ובעיקר נוכח הגברת השחיתות, צמצום ההשקעות ועתודות ההון במדינה, לצד ניהול מדיניות כלכלית פיסקלית כושלת.
פיחות ממושך בריאל האיראני (שהגיע לשפל בחודש מרץ כשנסחר ב־613 אלף ריאל לדולר אמריקאי המהווה שינוי של כ־21% מאז חודש ינואר), ירידה משמעותית בהיקף היבוא ואינפלציה בשיעור של כ־50% מאז 2021, גרמו לגידול עצום בממדי העוני במדינה - שצמח ביותר מ־50% מאז 2017.
לא בכדי על רקע זה בכירי קרן המטבע הבינלאומית הזהירו לאחרונה כי אם יימשך הסכסוך האזורי, האינפלציה עלולה לעלות ליותר מ־100% וכלכלת איראן צפויה להתכווץ ב־5%. כל זאת, נוסף לסיכון הגבוה הטמון בהסלמה הביטחונית שעלולה לגרום לשיבושים קשים בנתיבי הסחר והתובלה הבינלאומיים במרחב הים האדום ובמֵצר הורמוז, שיעמיקו את הפגיעה בשוק האנרגיה הגלובלי ובזרימת הנפט בעולם.
בראייה כלכלית רחבה, על פניו מסתבר כי לצד אתגריה הפיננסיים של איראן שקצתם נמנו לעיל, משבר האנרגיה שגבה מחיר גבוה מהכלכלה ומהיצוא האיראני (לדוגמה, מחסור בחשמל וגירעון במשק הגז הטבעי שעלותם לאיראן נאמדת ב־8 מיליארד בשנה) מהווה אף הוא איום משמעותי על יציבות ושרידות המשטר.
40% מהתמ"ג של איראן מבוסס על המגזר התעשייתי שרוב הכנסותיו מגיעות מתעשיית הנפט (כאחת מיצרניות הנפט המובילות בעולם, איראן מספקת כ־3 מיליון חביות נפט גולמי ביום שהם כ־3% מהתפוקה העולמית, חרף הסנקציות הבינלאומיות). במקביל, הנהגת טהרן מתמודדת כבר עתה עם הפסדים כלכליים עמוקים הנובעים מהירידה שחלה בהיקף הסחר הכולל בינה לבין שותפות הסחר הגדולות שלה במהלך 2023. לדוגמה, ירידה של 33% בסחר עם טורקיה, הפחתה של 26% בסחר עם הודו וצמצום של 17% בסחר עם רוסיה.
זאת נוסף לשינוי שחל מצד סין, יבואנית הנפט המרכזית שלה, שרוכשת אומנם כ־90% מיצוא הנפט הגולמי האיראני, אך זאת במחיר מופחת ותמורת יואן סיני, בין השאר נוכח דשדוש הכלכלה הסינית וירידה בביקוש המקומי. על רקע מצבה הכלכלי ונוכח הצהרתה של ממשלת טהרן השבוע כי תגדיל את תקציב הביטחון שלה ב־200%, אין ספק שהשתתפותה במאבק ישיר עם ישראל – חרף הצהרותיה הפיקטיביות כי תימנע מכך – רק תחמיר את שלל האתגרים הללו.
יתרה מכך, חתירתה להשגת יציבות כלכלית והימנעות מבידוד אזורי, במיוחד על רקע חידוש יחסיה עם סעודיה (שהיוו זרז לחידוש קשריה עם מדינות נוספות במזה"ת, ובהן מצרים וטורקיה) מחדד את חשיבותם של קשריה האסטרטגיים עם רוסיה וסין. מדובר בקשרים קריטיים, הן במישור הבילטרלי והן במישור המולטילטרלי, בין השאר בהתייחס למרכזיותם ב"ציר הרשע" – שעימות חזיתי עם ישראל או ארה"ב עלול לסכן אותם.
הון גיאופוליטי
על רקע זה ובכלל, השתתפותה של איראן בפסגת ה־BRICS שהתקיימה ברוסיה בשבוע שעבר היא אירוע עתיר חשיבות. פרט להתמקדות הפסגה בעימות שלה עם ישראל ולגינויה הגורף של זו, ניצלה טהרן את ההזדמנות לקידום הסכמי סחר ושותפויות פיננסיות עם חברות הארגון במטרה למשוך הון והשקעות זרות למדינה.
בראייה גיאופוליטית ואסטרטגית, מדובר בהצלחתה של טהרן למשוך אליה תשומת לב בינלאומית ותמיכה רחבה מצד רבות ממדינות "הדרום הגלובלי", וזאת בעודה מתריסה נגד ארה"ב ומאמציה הכושלים לבודד אותה בזירה הבינלאומית.
מהלכים אלה אומנם אינם צפויים להוביל בטווח הקצר לפיתוח כלכלי, להשגת יציבות או לצמיחה כלכלית. עם זאת, וכאן חשוב להבהיר, הרחבת קשריה של איראן, במיוחד כעת, חרף המגבלות הרבות המוטלות עליה ונוכח המשברים השונים שאיתם היא מתמודדת – מהווה אינדיקציה ליכולתו ולעוצמתו של המשטר להתנגד לסנקציות הכלכליות־מסחריות הללו. היינו, לעקוף אותן ואף לצאת מהן מחוזק תוך ביסוס מעמדה ותדמיתה של הרפובליקה האסלאמית בקרב מדינות הכדור הדרומי.
כל אלה עשויים לשאת דיבידנדים אסטרטגיים נוספים בעתיד, אם וכאשר משטר האייתוללות יחליט למנף את ההון הגיאופוליטי שצבר לטובת שיפור עמדתו במו"מ שיתקיים בסוגיות הסכם הגרעין או בעניין הסדרי ביטחון אזוריים מול ישראל ובכלל.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, למשברים בינלאומיים ולטרור עולמי