על פי פרסומים שהגיעו מלבנון, כוח של שייטת 13 פשט אתמול עשרות ק״מ מגבול ישראל על מבנה בעירייה בטרון, צפונית לביירות. הכוח הישראלי, על פי הדיווחים, פעל במהירות ותפס בכיר בארגון חיזבאללה. הכוח נעלם כפי שהגיע על גבי ספינות מהירות ללב ים.
אם אכן לוחמי השייטת ביצעו את המשימה, יש כאן כמה וכמה דברים מעניינים: ראשית, הפעולה מצביעה על רמת מודיעין וחדירה לארגון חיזבאללה באופן הגדול ביותר. שנית, הפעולה מעבירה מסר לאנשי חיזבאללה שהם אינם חסינים בשום מקום בלבנון. יתר על כן, אם ישראל עומדת מאחורי הפעולה, יש כאן הפעלת לחץ ישיר על חיזבאללה – אבל גם על ממשלת לבנון, שבה ישראל נחושה לנהל מלחמה בעוצמה גבוהה גם באזורים המרוחקים מהגבול בין המדינות.
הדיווחים מלבנון היו דרמטיים, הם שידרו את המצוקה של חיזבאללה ואת חוסר האונים שלו, אבל הם גם העבירו את הנרטיב הישראלי לפיו ישראל נחושה להחזיר את הביטחון ליישובי הצפון. כלומר – אם לא יהיה ביטחון בגליל, לא יהיה ביטחון לאנשי חיזבאללה בכל לבנון מדרום ועד צפון.
ישראל נמצאת עכשיו בזמן קריטי. מועד הבחירות בארצות הברית אמור להשפיע על המשך המלחמה, במיוחד בגבול הצפון. המבחן הגדול של הדרג המדיני הוא לעמוד על עקרונות לגבי היום שאחרי: שליטה מלאה של צבא לבנון בדרום. שמירה על הזכות של ישראל לפעול במקרה של הכנסת גורמי טרור למרחב שליד הגבול. יכולת של ישראל למנוע הברחות והתחמשות חיזבאללה גם בעומק לבנון או בסוריה.
ישראל נמצאת בצומת דרכים: מצד אחד היא תתקשה לנהל מלחמת התשה, מצד שני היא נדרשת כרגע לפעול להחזרת הביטחון לתושבי הצפון ולהחזירם ליישובים. במקביל, צה״ל ומערכת הביטחון מחוייבים לשיקום היחסים עם מספר גדול של מדינות, במיוחד באירופה. יותר ויותר דיווחים על אמברגו נשק ואמצעים טכנולוגיים נגזרו על ישראל מצד מדינות ותעשיות בטחוניות בעולם. לפחות פרויקט לאומי ביטחוני אחד תקוע כבר כמה שבועות בשל החרם הזה.
ישראל חייבת לרכז עכשיו מאמץ לשחק על כל המגרש בלבנון ולהביא את חיזבאללה וממשלת לבנון לקבל את תכתיביה כדי לסגור את הלחימה בצפון.