חוק המעונות מרתיח את הדם. אין שום סיבה שמי שלא תורם למדינה, יקבל ממנה סבסוד. אין סיבה שמי שלא תרם למדינה, יקבל אפשרות לעבוד בשירות המדינה – בטח לא בהעדפה מתקנת. התוצאה של חוק המעונות היא רעה, רעה מאוד. היועמ"שית צודקת. מדובר בחוק שיעודד השתמטות.
ועם זאת, לא מדובר בחוק "לא חוקתי". אי אפשר להשתמש בצמד המילים הללו כבמטה קסם. כל שינוי משמעותי שהכנסת מנסה לקדם, נתקל בהתנגדות של היועמ"שית וטענה כי החוק "לא חוקתי" ולכן דינו פסלות. כאן בדיוק יימדדו משפטנים שמרנים: האם כאשר האקטיביזם השיפוטי מביא לתוצאה הנכונה הם עדיין מתנגדים להתערבות חסרת הגבולות בחקיקת הכנסת?
אחרי נקודת המוצא שהחוק הזה הוא רע, רע מאוד, ושהיועמ"שית לא יכולה להשתמש בצמד המילים "לא חוקתי" כבמטה קסם, נשארה הדרך הדמוקרטית לפעול נגד החוק: לחץ ציבורי. הרבה מילים נשפכו על החוק הזה, כך שאני הייתי רוצה להתמקד רק בשתי נקודות חשובות מאוד.
הראשונה היא הדרישות של סמוטריץ'. בהודעה למזכיר הממשלה, סמוטריץ' הודיע כי הוא דורש להכניס לחוק המעונות קדימות לקבלה למעונות עבור משפחות משרתי המילואים וכן מתן דרגה ייחודית למשרתי המילואים. שתי הדרישות האלה לא באמת שוות כמעט כלום.
בואו נתחיל בדרישה הראשונה, העדפה בקבלה למעונות למילואימניקים. קבלה למעונות מתבצעת לפי אזור. באזורים חרדיים, כמעט ואין מילואימניקים. כלומר, ההשפעה על הציבור החרדי וההקלה על ציבור משרתי המילואים תהיה מינורית עד לא קיימת. במובן הזה החוק ימשיך לעודד השתמטות, בדיוק כפי שהיה עד כה.
נמשיך לדרישה השנייה. דרגת סבסוד למילואימניקים היא נחמדה, אבל עצם השיטה הנוכחית מדרבנת חרדים לא לעבוד. יותר נכון, לא לעבוד באופן רשמי אלא בשחור. גובה הסבסוד נקבע לפי גובה ההכנסות של שני בני הזוג. אם שני בני הזוג עובדים באופן רשמי, ההכנסה גדלה והסבסוד הולך ויורד. אם רק האישה עובדת והבעל יושב בכולל או עובד בשחור, ההכנסות הרשמיות יורדות – והסבסוד מזנק מעלה.
אין שום סיבה לתת סבסוד כלשהו למי שאינו משרת את המדינה ומפקיר את אחיו לבדם בשדה הקרב. חוק המעונות הוא חוק רע. זה החוק שעומד כרגע על הפרק, ואותו צריך לעצור. הציבור יפעיל את הלחץ על נבחריו, בתקווה שהכנסת תעשה את המעשה הנבון ולא תיתן לחוק הזה לעבור.