נתחיל מהסוף. באופן עקרוני, הממשלה מעוניינת לפטר את היועצת המשפטית לממשלה. מבחינת חברי הממשלה, העבודה איתה לא אפשרית. פעם אחר פעם היא מייצגת את עמדת העותרים נגד הממשלה במקום את עמדת הממשלה, ומתנגדת להצעות חוק מרכזיות מטעם הממשלה - אותם היא נאלצת להעביר כהצעות חוק פרטיות מטעם הקואליציה בכדי שהיועמ"שית לא תתקע אותן אצלה אם הן יוגשו כהצעות חוק ממשלתיות.
גורמי בממשלה מסרו למעריב כי "מאזן האימה של היועמ"שית מול הממשלה היא הוצאתו של ראש הממשלה לנבצרות לא רפואית". כזכור, כשהקואליציה הבינה כי היועמ"שית מקיימת דיונים לקראת הוצאתו של נתניהו לנבצרות, הוחלט לתקן את חוק יסוד הממשלה בצורה שתבהיר באופן חד וחלק כי העילה להוצאתו של ראש ממשלה לנבצרות הינה רפואית בלבד.
היועמ"שית דרשה משופטי בג"ץ לבטל את החוק, למרות שמדובר בחוק יסוד, בטענה כי הוא "נועד לשיפור מצבו האישי של נתניהו". שופטי בג"ץ אמנם דחו את בקשתה הדרסטית של היועמ"שית ולא ביטלו את החוק, אבל דחו את תחולתו כך שייכנס לתוקף רק החל מהכנסת הבאה. המשמעות היא שבכנסת הנוכחית לא נשללה מהיועמ"שית היכולת להוציא את נתניהו לנבצרות, לפחות באופן מפורש.
במידה והיועמ"שית תפוטר על ידי הממשלה, קיים בממשלה חשש כי בג"ץ יוציא צו שיקפיא את הפיטורים והיועמ"שית תנצל זאת בכדי להוציא את ראש הממשלה נתניהו לנבצרות. במידה והיועמ"שית תוציא את נתניהו לנבצרות תוגש עתירה לבג"ץ נגד היועמ"שית, אך גורל המשך כהונת הממשלה תהיה תלויה בידי שופטי בג"ץ. בשל מה שמוגדר על ידי גורמים בממשלה כ"מאזן האימה שבג"ץ השאיר בידי היועמ"שית מול הממשלה הנוכחית", בממשלה מעדיפים, לפחות כרגע, שלא לפטר את היועמ"שית.