לא רק אנחנו, גם השפה העברית כבר מתקשה להתמודד עם המציאות המטורפת של השנה האחרונה. קצב האירועים ועוצמות הרוע גורמים גם לעברית להחוויר מולם ולהיראות דלה במילות תיאור. מ־7 באוקטובר, שהמילה "אסון" הייתה קטנה מלהכיל אותו, ועד לאירועי הימים האחרונים, שגורמים למילה "הפקרות" להישמע כמילה קלילה בהשוואה לציניות ולזדון שבפיטורי שר הביטחון.
מסוף השבוע הזה מופקד על ביטחוננו ועל ניהול המערכה הקשה בתולדותינו אדם נטול כל הכשרה להוביל מדינה בעיצומה של מלחמה מורכבת בשבע חזיתות. שלט ה־ל' הגדול שמתנוסס על גבו של ישראל כ"ץ לא יקנה לו שום התחשבות או הנחות בדרכים הפרועות והאכזריות של המזרח התיכון.
ייתכן שכבר ברגעים האלה מבין כ"ץ את גודל האחריות שהוטלה עליו. מרגע שנכנס לתפקיד בחמישי בלילה הוא נדרש כבר לקבל עשרות החלטות על נושאים שאין לו מושג בהם, החלטות שמחירן הוא חיי אדם. הוא לא יוכל להיות שר ביטחון ברבע משרה, כפי שהיה במשרד החוץ, ולהסתפק בכתיבת ציוצים מביכים. הוא גם לא יוכל לצפות שראש הממשלה יעשה את העבודה במקומו, כפי שעשה במשרד החוץ, כי אין שום סיכוי שרה"מ יוכל לקבל במקומו את מאות ההחלטות שמקבל שר ביטחון במלחמה במהלך יממה. עכשיו זה עליו, ושכר הלימוד יהיה עלינו.
הרמטכ"ל, חברי המטה הכללי, מנכ"ל משרד הביטחון, יכולים להמליץ ולנסות לסייע, אבל לא יכולים להחליט במקומו. אני לא רוצה לחשוב על הרגע שבו יישב בבור ברגע שפעולה שלנו במדינת אויב מסתבכת, והרמטכ"ל יפנה אליו את מבטו וישאל: "מה לעשות?". גם מי שתחושת גדלות אינה זרה לו, יגלה שהמחירים של כל החלטה שלו מחייבים אותו בצניעות. מאחורי כל החלטה עומדים יתומים, אלמנות והורים שכולים, שהוא יצטרך להסתכל להם בעיניים. או שיבחר ללכת בדרך מורו ורבו ולא יעז לפגוש או להישיר מבט לעיני משפחות שכולות, משפחות חטופים ופצועים שחייהם השתנו לנצח.
בשר התותחים שותק
גם אם לא יהיו התרחשויות דרמטיות בימים הקרובים, המבחן הראשון שצפוי לכ"ץ הוא סביב חוק ההשתמטות, החוק המחפיר שסלל את דרכו למשרד הביטחון. הוא, כצפוי, יגנוז את 7,000 צווי הגיוס שהתכוון יואב גלנט להוציא לחרדים. בפעם הראשונה שייפגש עם חיילים, התפאורה האהובה על שרי ביטחון, יהיה מי שישאל אותו למה הוא ייקרא לעוד 250 ימי מילואים בשנה הבאה כאשר השר הממונה על צה"ל משחרר עשרות אלפי צעירים בריאים משירות.
נתניהו לא יניד עפעף אם כ"ץ ייכשל בכהונתו. להפך. הוא נוהג להקיף את עצמו באנשים חסרי חוליות ובשרים שהכי פחות מתאימים לתפקידם: הוא מינה עבריין מורשע לשר לביטחון הפנים, שונא מערכת המשפט לשר המשפטים, לשר העבודה מינה נציג מגזר שלא עובד, ולשר האוצר – חשוד בטרור שרצה להבעיר את איילון ובמקום זאת שורף עכשיו את הכלכלה הישראלית. עכשיו הוא מכניס בלתי כשיר אל קודש הקודשים – משרד הביטחון, המקום שבו שגיאות עולות בחיי אדם, לא רק בהורדת דירוג אשראי.
הסקרים שנערכו לאחר ההחלטה המבישה על פיטורי גלנט ומינוי כ"ץ מראים שרוב הציבור הישראלי לא איבד את תבונתו ומבין מתי פוגעים בו. אבל אחרי שנה של מלחמה מתישה, הזעם שהתפרץ בליל גלנט הראשון, במרץ 2023, התחלף בייאוש ובתחושה שאי אפשר לנצח את הרוע של הממשלה הזאת. עם ישראל, שהמוטו שלו היה תמיד "לא לצאת פראייר" – הפך לצייתן וכנוע, כפי שרה"מ רוצה שנהיה. נתינים מרכיני ראש. בשר תותחים במלחמת התקומה של הקואליציה שלו. הלוואי שאני טועה באבחנה הזאת.
ברור כשמש שמעבר לצורך של נתניהו לרצות את החרדים, מינוי כ"ץ נועד גם להחליף את הצמרת הביטחונית. הרמטכ"ל הרצי הלוי יהיה הראשון על הכוונת. יהיה קשה להחליף אותו אם ניכנס לחילופי מהלומות מתמשכים עם איראן, אבל מינוי כ"ץ מבשר את סופה הקרוב של הקדנציה שלו.
את ראש השב"כ רונן בר יהיה קשה יותר להחליף כאשר הוא מנהל חקירה רגישה הנוגעת לסביבתו של רה"מ. היו הרבה ניחושים על הקשר בין עיתוי הפיטורים של גלנט לבין החקירה שמנהלת המשטרה על זיוף הפרוטוקולים של המלחמה בלשכת רה"מ. אין ספק שמדובר בחשדות חמורים, אבל יש ספק ניכר אם המשטרה של איתמר בן גביר והמפכ"ל דני לוי מסוגלת לנהל חקירה שתביא לממצאים מרשיעים על סביבת רה"מ. וגם כאן, הלוואי שאתבדה.
ותודה לגלנט
ימי בין הממשלים שהתחילו השבוע בארצות הברית, כאשר הנשיא ג'ו ביידן משוחרר משיקולים פוליטיים ויכול לפעול רק לשם מורשתו וההיסטוריה, מספקים הזדמנות לסיום המלחמה, בצפון ובדרום. מבחינה צבאית, התנאים כולם בשלים לכך, פוליטית – ספק אם נתניהו ישתף פעולה עם מהלכים שיסיימו את המלחמה הנצחית שהוא חפץ בה. קשה גם לראות אותו נותן ידו למהלך שיעניק יוקרה לביידן.
עם זה, ביידן הוא הנשיא המכהן בחודשיים וחצי שנותרו עד להשבעת טראמפ, ולכן השאלה היא כמה הוא יוכל לכפות על נתניהו הסדר לסיום המלחמה. ישראל ונתניהו צריכים אותו לצידנו במתקפה האיראנית הקרבה ובתגובה שתבוא אחריה, גם בהגנה, גם באספקת חימושים ואולי גם בהתקפה. נשיא בן 82, שלא חייב כלום לאף אחד, יכול גם להפתיע מול האיראנים ולכתוב מורשת משל עצמו.
לביידן, ידיד ישראל אמיתי ולא נטול מחלוקות, עוד תגיע תודה בסוף כהונתו, אבל בסוף השבוע הזה אני חושב שכל ישראלי הגון צריך להודות לשר הביטחון היוצא גלנט. כן, הוא נושא באחריות כבדה ל־7 באוקטובר, אבל שלא כמו רה"מ, התעשת כבר באותו בוקר, ומאז, יותר משנה, התמקד ולא הסיר עיניים לרגע מהמטרות של המלחמה.
הוא דחף ללא לאות למהלכים נועזים, גם כאשר נתניהו לא ממש תפקד, והביא לתוצאות צבאיות מרשימות בעזה ובלבנון. כל העת לא ברח מאחריותו לכישלון, הקפיד לפגוש את משפחות החטופים, משפחות החללים ואת הפצועים, ושמר על מצפן ערכי בממשלה שאיבדה כבר מזמן כל מצפן, שלא לדבר על ערכים. גלנט יירשם בתולדות ישראל כמי שהיו בו התעצומות להתאושש מהשפל העמוק ביותר ולהוביל להישגים מרשימים ביותר. הוא היה איש בממשלה שאין בה אנשים יותר. על כך מגיעה לו תודה.
הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות 13
[email protected]