משהו: פעמים רבות "בלתי אפשרי" זו לא עובדה, זו דעה.

נימוסינו אחרי זכיית טראמפ

מומחי נימוסים רבים מעבירים עכשיו סדנאות: איך לשוחח עם מומחה לארצות הברית שקבע שאין סיכוי שטראמפ יזכה, בלי להזכיר למומחה לארצות הברית את מה שהוא אמר לפני הבחירות.

טראמפ נשיא

טראמפ נבחר לנשיאות ארצות הברית באופן ברור, המעודד בני אדם להאמין שוב בדמוקרטיה.
ברכות. תנוח קצת אחרי מסע הבחירות המתיש, אבל:
טראמפ, עכשיו שלא תעז לאכזב אותי.

לוחמי איזה חופש?

הרבה אנשים מתרגזים על כך שעמוס שוקן תועד וצולם בלונדון אומר באנגלית שמדינתנו הנרדפת “נלחמת בלוחמי החופש הפלסטינים שישראל קוראת להם טרוריסטים". הבעיה של עמוס שוקן היא שהוא כנראה לא יודע מספיק טוב אנגלית, לכן הוא קרא למחבלים הפלסטינים "פְרִידוֹם פַיְיטֶרְס", וזאת בשעה שהוא היה צריך לומר: דיקטטורה פייטרס.

הוא אמר “לוחמי חופש" וזו לא אנגלית נכונה. אומרים “לוחמי דיקטטורה". אמא שלי הייתה מורה לאנגלית והיא הייתה אישה טובה ובטוח הייתה עושה לו צ'יק צ'ק הגהה לדף שהוא קרא ממנו בקצת גולמנות. הייתה לה יכולת מיוחדת להסביר גם לאנשים שמתקשים לקלוט, והוא היה מבין וכך אומר דברים מדויקים, והייתה נמנעת המבוכה, ובעולם לא היו חושבים שיש לנו מו"ל עיתון כל כך בור.

ברור שהמחבלים הפלסטינים לא לוחמים למען חופש. איזה חופש? איפה יהיה חופש, או יש עכשיו, תחת שלטונם? הם לוחמים להשמדת ישראל ויהודיה ולהקמת מדינה פלסטינית, שתהיה עוד דיקטטורה איומה לפי המודל הידוע של הדיקטטורות הערביות. לא חופש ולא דמוי חופש. לא זכויות אדם, לא משטר הומניסטי, או פלורליסטי, כולם עבדים בגיהנום שבו זורקים לבית סוהר או מוציאים להורג בשל אלף סיבות, אפילו נטייה מינית. למען זה הם נלחמים.

מותר לאדם להיות תומך דיקטטורה. פלסטינית או אחרת. מותר לאדם לחשוב שמדינה היא דבר חשוב יותר מחופש של בני אדם. זוהי בגדול העמדה הפאשיסטית התקנית. אולי בעצם עמוס שוקן הוא פאשיסט שהערצתו ותמיכתו והלהט שלו נתונים לפאשיזם דיקטטורי פלסטיני. ייתכן שהוא תומך בהקמת מדינה שבה תוחלת החיים של הומו קבועה: עד שמתגלה שהוא כזה. אם כן, אם הוא מעריץ דיקטטורה, אני מתנצל מעומקא דליבא, אבל הוא היה צריך לומר זאת ברור, הוא היה צריך לומר שישראל “נלחמת בלוחמי הדיקטטורה הפלסטינים שישראל קוראת להם טרוריסטים". "דיקטטורה פַיְיטֶרְס" באנגלית נכונה. לא יפה לשגות בפני קהל ולומר "לוחמי חופש", פְרִידוֹם פַיְיטֶרְס.

בלי תשוקה, בבקשה

אחת המילים שנמצאות בשימוש הרב ביותר בשפה האנגלית בת זמננו ובת המאה שלנו היא המילה Passion.

בשל כך פֶּאשֶׁן היא גם אחת המילים שנמצאות בשימוש הרב ביותר בשפה העברית לאחרונה. אנחנו מדברים כבר מזמן עברית עם זהות פנימית אנגלית. אי לכך המילה "פאשן" חייבת למצוא את המקבילה העברית שלה, כי בכל שיחה שומעים “מה הפאשן שלך?", או: “תכנון גשרים תמיד היה הפאשן שלי".

מה שלא מוצא חן בעיניי הוא העובדה שמתרגמים "פאשן" ל"תשוקה". שואלים: “מה התשוקה שלך?", ועונים: “אוהו, המאבק בעד זכויות אדם לא לבן הוא התשוקה שלי".

קצת דוגמאות נוספות שנמצאות בכל מקום ואני רק מצטט: “שינוי קריירה יכול להחזיר את התשוקה שלך לחיים". או: “רצוי להתיידד עם אנשים שחולקים את התשוקה שלך למוזיקה מזרחית".

בספר ישראלי שיצא לאור השנה (לא חשוב שמו, זה לא העיקר), בעמוד שבו הנושא הוא תהליך התחלה של איסוף אומנות ישנו המשפט:
“בבסיס קיימת ההתלקחות הראשונית, התשוקה שמניעה את הסקרנות. ללא התשוקה שום דבר לא שווה".

בטקסט של אתרי חיפוש עצמי (חיפשתי בכלל משהו אחר) נפלתי על טקסט שאפילו כותרתו היא “איך למצוא את התשוקה שלך?", והנה התשובה, למי שמחפש תשובה, או את עצמו:

“אחד הדברים שיכולים להרים את החיים שלנו לגבהים חדשים הוא ללכת עם התשוקה שלנו. ללא התשוקה, לא נחווה את החיים שלנו במלוא הפוטנציאל שלהם".

או טקסט שבו קוראים לקוראים לעשות דבר משונה בעיניי: “תתחברו לתשוקה שלכם".

בקיצור, בלי סוף תשוקה, כאשר בסך הכל רוצים לומר את הביטוי "פאשן".

יש מילים אחרות ל"פאשן" והן: דחף, או כמיהה, או משאת לב. "משאת לב" זה קצת ספרותי מדי, אם כי זה פירוש די קרוב לכוונה במילה "פאשן". "כמיהה" גם טוב, אבל הכי מתאים לדעתי: "להט". ברוב הפעמים שבהן אומרים “התשוקה שלי היא תחרויות שחייה", אפשר לומר “יש בי להט לתחרויות שחייה", או “אני להוט אחרי תחרויות שחייה".

פרופ' דני אורבך, שאני אוהב לקרוא את הדברים שלו בפייסבוק, ניסה להסביר בימים האחרונים כמה נקודות שבגינן הוא מאמין שהעלייה של קמי בדנוק להנהגת השמרנים בבריטניה היא התפתחות משמחת לעתיד, והוא אומר בין היתר כך:

“יש לה passion של תיעוב לווקיזם על כל צורותיו ואהבה אמיתית לתרבות המערב, כולל אהבת ישראל, שקשה לראות היום אצל פוליטיקאים בריטים ממסדיים יותר". כנראה מרוב ייאוש למצוא מקבילה עברית למילה "פאשן", וסירוב פנימי לכתוב "תשוקה", הוא פשוט כותב באנגלית: passion.

אפשר היה לכתוב “יש בה להט של תיעוב לווקיזם" או “היא מתעבת ווקיזם בלהט".

אפשר היה גם לכתוב על איסוף אומנות: “בבסיס קיימת ההתלקחות הראשונית, הלהט שמניע את הסקרנות. ללא הלהט שום דבר לא שווה".
שימו לב כמה קל ונכון יותר להחליף את המילה "פאשן" במילה "להט" במקום ב"תשוקה" החורקת. ואם לא הולך לכם להחליף במילה "להט", נסו "דחף", או בכל זאת "משאת לב". אני פתוח לכל הצעה. רק לא "תשוקה".

שיטת המינויים הנצחית

כל מינוי שממנים מעורר בתקשורת ובעולם המשפטי את השאלה הנכבדת והחשובה: האם מדובר במינוי ראוי או שמא זה מינוי של אדם שאיננו ראוי?

למה לשבור את הראש? למה לבזבז מילים? כבר מזמן נקבע כי מינוי ראוי או לא ראוי נקבע לפי הממנה (שמאל/ימין) - ולא לפי הממונה עצמו.

פינת השלולית

ומעל השלולית מרחפות כל הזמן גם המילים האלו: בכל רגע את בלב שלי, נסיכה חטופה. בלב של כולנו. שנשבר. 