1. רמת הלחץ בלשכת ראש הממשלה העפילה השבוע לגבהים שלא הייתה בהם מתחילת המלחמה. לאחר החגיגות בעקבות ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות, החקירות בסביבתו תפסו את מקומן. עדיין לא ברור אם יגיעו אליו, אבל די בפרסומים כדי להוציא אותו משלוותו.
בהופעה השבוע בפני ראשי הקואליציה אמר בנימין נתניהו: "יש שני איומים שצריך לפתור: איראן וחוק הגיוס". באותה הנשימה שכח להזכיר את השלישי: החקירות. ריח הליזול באוויר מוציא מנתניהו את המיטב, וזה ניכר בחזרת ההשתלחות בחוקרים ובתגובה שפרסם השבוע: "הלשכה שלי נתונה למתקפה פרועה וחסרת מעצורים. בעוד הממשלה והקבינט בראשותי פועלים ללא הרף להדוף את אויבינו שמבקשים את השמדתנו, בעוד אני מנהל את המלחמה והודף מתקפות בינלאומיות, אנחנו מתמודדים עם חזית נוספת: הפייק ניוז של התקשורת.
"זה לא סוד לכם שמתחילת המלחמה מבול של הדלפות פליליות וחמורות מציף את ישראל. הדלפות פליליות וחמורות אלה מלוות לעיתים בשקרים והשמצות חסרות בסיס". מבחינת ראש הממשלה, הסיסמה "כשהתותחים רועמים, המוזות שותקות" מתירה לו לקמבן, לתמרן, ללהטט ולשקר למען מטרותיו.
התגובה הבכיינית חוזרת על עצמה בגרסאות שונות בחודשים האחרונים ומתאפיינת בשלושה מוטיבים: לא מבקרים בזמן מלחמה, מוטיב ההתקרבנות בסגנון "אני האומלל המנהיג את המדינה אבל משלם את המחיר, וכל האחרים בורחים מאחריות". המוטיב האחרון הוא, איך לא, התקשורת.
רק חבל שגרם מאנרגיות אלה אינו מוקדש לענייני כלכלה. יוקר המחיה והאינפלציה גרמו בין השאר לנפילת קמלה האריס ולניצחונו של טראמפ בבחירות בארה"ב. לפי נתוני ארגון מדינות ה־OECD, ישראל בדרך לתפוס את המקום הראשון ביוקר המחיה העולמי, ונתניהו מתעסק בבכיינות.
אין זה המקרה היחיד שבו נתניהו מגייס את המונח "שקט יורים" כדי להתחמק מאחריות.
המקרה האקטואלי הוא העדות שהיה אמור לתת בבית המשפט ב־2 בדצמבר במשפט המתנהל כנגדו. השבוע הוא ביקש לדחות את עדותו. אבל כשהוצאתו לנבצרות עמדה על הפרק, זה לא הפריע לו להתחייב שהמשפט לא יפריע לו לתפקד והוא ימשיך כרגיל לנהל את ענייני המדינה. הוא מתייפח על עיסוקו במלחמה, אבל באותה עת טורח לעסוק בפוליטיקה, כמו שהותו השבוע בכנסת לאורך הלילה לצורך ההצבעה על חוק הרבנים 2.
הוא גם טען שהקמת ועדת חקירה ממלכתית תפגע במאמצי המלחמה ובלוחמים. זה לא מנע ממנו להדיח את שר הביטחון יואב גלנט בעיצומה של המלחמה. ובינתיים הוא מקדם בעוז את "חוק ההשתמטות", בשעה שבמקביל מונחת הצעת חוק להארכת גיל הפטור ממילואים בשנה.
המונח "מלחמה" נוצל למהלכים חמורים לא פחות.
הוא העז לטעון שההפגנות למען החטופים מחזקות את יחיא סנוואר, ובאותה העת הודלפו לתקשורת הזרה מסמכים מפוקפקים המחזקים באורח פלא את טענותיו. המלחמה אינה מפריעה לו לקדם ביתר עוז עניינים מפוקפקים המקדמים את שרידותו: למשל, במקום לסגור חמישה משרדי ממשלה כהמלצות האוצר, הוא כנראה התבלבל והוסיף שני משרדים, שהפכו את ממשלתו למנופחת בתולדות הדמוקרטיה המערבית.
רק השבוע הוא קידם את "חוק הרבנים", המגדיל את חלוקת הג'ובים והכספים, כי הרי תקציב המדינה משופע כספים. ויש עוד: "חוק הרייטינג" של השר שלמה קרעי, המלאים את שיטת מדידת הרייטינג בטלוויזיה, והחוק המונע שיתוף גורמים בישראל בסנקציות כנגד מתנחלים. כל "הטוב הזה" מתגלגל במערכת הפוליטית כאילו אין מלחמה, וכשאנחנו סופרים כל יום הרוגים ופצועים. לא יהיה זה הימור מופרך לטעון שמעל חלק מחקיקה זו מרחפת רוחו של הבן יאיר נתניהו, השוהה במיאמי בנסיבות עלומות שלא התבררו עד תום.
אבל מה יקרה אם חלילה המלחמה תסתיים בלי שיעדיה יושגו? אילו תירוצים יגייס אז ראש הממשלה? אז, זהו, שאני מתקשה להאמין שמשהו במפלס המתיחות הביטחונית ישתנה עד הבחירות בעוד כשנתיים, אלא אם כן טראמפ ישתגע ויניח אולטימטום על שולחנו של נתניהו הלחיץ.
מבחינת ראש הממשלה, תמיד יימצא התירוץ להרחקת "הניצחון המוחלט": אם לא חיזבאללה ולבנון, אז עזה. אם לא עזה, אז החטופים. אם לא החטופים, אז איראן. מפעלי השפד"ן התקשורתיים שבחסותו יעלימו את ריח הסירחון. ואם ראש הממשלה יתהפך ויחליט להקדים את הבחירות משיקולים אלקטורליים, וגם את זה אסור לשלול, גם המהלך הזה יוכשר.
2. חושב מחוץ לקופסה
בניגוד לשרי הליכוד האחרים, שר התיירות חיים כץ עובד מאחורי הקלעים בשקט, ובסוף מקבל את שלו. לכן הוא גם אינו מרבה להתראיין, כי הוא יודע להפעיל את הלחצים במקומות הנכונים ומגיע להישגים לא רעים. על אילו הישגים יכול שר התיירות להצביע כשאין תיירים? בפועל, עשרות אלפי המפונים מהצפון והדרום הפכו תיירים במדינתם.
על רקע הידיעות על חזרתם האפשרית לבתיהם ועמדותיו המקוריות בנושא תקציב 2025, חרג הפעם השר כץ ממנהגו והסביר בשיחה איתי: "אני האחראי על מערך פינוי התושבים בצפון ובדרום. מתחילת המלחמה פינינו 130 אלף תושבים, ולא שמעתי שום תלונות. קבעתי מראש את המחירים בבתי מלון ואת התוכנית 100/200. כל מי שלא רוצה להתפנות לבית מלון מקבל פיצוי נטו (ללא מס) של 200 שקל למבוגר ו־100 שקל לצעיר".
מהי המשמעות הכספית של התוכנית? כמה הצלחת לחסוך?
"שהות בבית המלון לחודש ימים עולה יותר מ־43 אלף שקל. אבל כאמור אפשרתי לקבל פיצוי חלופי למי שהחליט לשהות במקום אחר, והעלות במקרה זה היא 18 אלף שקל לחודש. כאמור, מדובר בתגמול נטו שאינו חייב במס. לתושבים רבים היה תמריץ שלא ללכת לבתי המלון. 49 אלף מפונים מהצפון העדיפו לבחור במקומות חלופיים, ורק 14.5 אלף שהו בבתי מלון. החיסכון הכולל למדינה היה 5 מיליארד שקל, ואת החיסכון לקופת המדינה אני זוקף לזכותי.
"מבחינתי, ניהלתי את המלחמה האזרחית. למרות שבערוצי הטלוויזיה השונים לא אוהבים את הליכוד, התוכנית הזאת עברה בשקט יחסי. עבדנו על התוכנית שנה שלמה. מנענו את האפשרות לתרגילים ולניצול מראש, וכל זה עם 60 איש בלבד".
עכשיו מדברים על חזרת תושבי הצפון הביתה. מהי עמדתך?
"נכון שזה עומד על הפרק, אבל זה לא יקרה כל עוד לא יהיה ביטחון. חשוב שמערכות החינוך יתפקדו, וגם זה עדיין לא קורה. לכן בינתיים זה לא הזמן לחזור. רק כשהביטחון והחינוך יובטחו, הם ישובו לבתיהם. זה ייקח עוד קצת זמן, ואני מקווה שלא הרבה".
הצלחת למנוע בממשלה את ביטול הטבת המע"מ על שירותי תיירות. איך עשית את זה?
"הסברתי היטב לאנשי האוצר מדוע זו טעות. התיירות היא אחד ממנועי הצמיחה החשובים במשק. אז נכון שאין היום תיירים, אבל הדבר ישתנה מיידית כשיהיה שלום, ואני מקווה שזה יהיה בקרוב".
האוצר רוצה למסות את ה"כספים הכלואים" בחברות - ואתה הצבעת נגד. מדובר בהרבה מאוד כסף. תסביר למה.
"בישיבת ועדת השרים לענייני חקיקה הסברתי שאם האוצר יטיל מס, החברות יביאו יועצי מס ועורכי דין וייקח הרבה מאוד שנים עד שהם יראו את הכסף. לכן הצעתי לקבוע חוק שהחיוב במיסוי ייכנס לתוקף רק בעוד שנה, ובינתיים ניתן הקלות.
"אסביר מדוע. המדינה מגייסת כספים ב־ 5% תשואה במח"מ (טווח ממוצע לפדיון - י"ש) - 10־15 שנים. הצעתי לתת הנחה של 5% במס על הדיבידנד ולאפשר לכל מי שרוצה למשוך דיבידנד במהלך 2025 למשוך במיסוי מפוחת. אם חברה לא תנצל את אפשרות המשיכה, יהיה ניתן להפעיל את תשלום הקנסות שנה לאחר מכן. לפי ההצעה שלי יהיה ניתן לגייס במהלך כזה באופן מיידי 20־30 מיליארד שקל".
אז מדוע מתנגדים באוצר?
"כי הם הולכים עם הראש בקיר. בוא נחשוב לרגע מה יקרה אם תוכנית האוצר לא תצליח ולא ייכנס כסף. האם מישהו מפקידי האוצר ישלם את המחיר? אני מציע לגבות את הכסף באופן מיידי, ומי שלא ימשוך - להפעיל לגביו מאוחר יותר את הסנקציות".
זאת בדיוק העמדה של יועץ ראש הממשלה, אבי שמחון. האם היית מתואם איתו?
"לא הייתי מתואם איתו. אני מדבר על התוכנית הזאת כבר שנתיים. להצעה שלי גם אין קשר לשיקולים הנוגעים לענף המלונות. כאמור, לפי ההצעה שלי המדינה תגייס 20־30 מיליארד שקל, וזה הכי חשוב. וכאמור, זה יחסוך למדינה את הצורך לגייס הון באיגרות חוב בתשואה של 5%. המדינה צריכה לעשות הכל כדי לגבות את הכסף, ואני לא חושב שמשרד המשפטים צריך להתנגד. חייבים להפעיל את הראש, ולצערי הוא לא מופעל".
מה מצב המלונות כיום כשאין תיירים?
"במלונות עם מפונים הכל בסדר, אבל אין הרבה כאלה. 15 אלף מופנים שוהים עדיין במלונות, אבל הם מתרוקנים בהדרגה. מלונות קטנים יותר או מלונות בוטיק הם בבעיה המחייבת טיפול".
אתה פוליטיקאי ותיק. הרבה אזרחים במדינה מיואשים. מה יהיה עם המצב?
"אני אופטימי מטבעי. אם יגיע שלום, הכל יפרוץ קדימה. עליות השערים החדות שהיו בבורסה זה רק פרומו. אני לא יודע מתי זה יקרה, אבל מקווה שכך יהיה".
3. המדד והכיס
מדד המחירים לצרכן לאוקטובר יפורסם היום בצהריים, ולהערכת מרבית האנליסטים הוא צפוי לעלות במחצית האחוז. אולי קצת יותר. סעיפי המדד העיקריים שימשיכו לעלות הם מחירי הדיור (אחת הסיבות לכך היא העיוותים בשיטת מדידה בשל מבצעי מימון) ומחירי השכירות. גם מחירי המזון יעלו בעקבות המשך ייקור המחירים מצד יצרני מזון. בסעיפים אחרים, כמו האנרגיה, ייתכנו ירידות בעקבות ירידות מחירי הנפט בעולם.
הנתון המסקרן ביותר במדד הוא מחירי הטיסות: באוגוסט הם הקפיצו את המדד ל־0.9%. בספטמבר נרשמה תנועה הפוכה, והמדד ירד לטריטוריה שלילית של מינוס 0.2%. נקווה שבאוקטובר תגיע הריבית, והמדד לא יושפע מהותית מסחרור הטיסות - אבל לא בטוח. החרפת עוצר הטיסות של חברות תעופה בינלאומיות עלולה להקפיץ את המחירים גם באוקטובר.
מה תהיה השפעתם של מבצעי המכירות באונליין בנובמבר? אלה יתבטאו במדד נובמבר, שיפורסם באמצע דצמבר. המדד יירד גם בשל ירידות מחירים עונתיות, וייתכן שיהפוך לשלילי.
בינתיים שימו לב: הממשלה מתלבטת ולא מנסה להשפיע על מרבית סעיפי המדד (ואל תבלבלו אותי עם הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל"). במחירי המזון היא חדלה מחידוש התייקרות המחירים. מחירי הטיסות לא מעניינים אותה, כי מי שלא צריך אז שלא יטוס. בדיור היא ממשיכה במבצעי מחיר למשתכן עם נטייה ברורה לסקטור המשתכנים החרדים. את בעיית המחסור בכוח האדם (עקב איסור הגעת עובדים מהשטחים) היא לא פתרה, ובינתיים המחירים ממשיכים לעלות. על מחירי האנרגיה, החשמל והמים היא כמעט ולא משפיעה.
במבט צופה פני עתיד ל־2025, המחירים ימשיכו לעלות, והאינפלציה תשחק את הערך הריאלי של הכסף. בארנונה יהיה שינוי בשיטת החישוב שייטיב עם הרשויות, דרך העברת חלק מהסמכויות לקביעת מחירים לרשויות. ובלי קשר, הארנונה תעלה בתחילת 2025 בזכות נוסחאות העבר.
המע"מ יעלה בתחילת 2025 ב־1%, מה שיביא לעליית מחירים רוחבית.
הזרמת תקציבי העתק הממשלתיים, שהיו אמורים לעודד צריכה פרטית, יקוזזו עם גזירות כמו שחיקת מדרגות המס והעלאת דמי הביטוח הלאומי. הפגיעה בכוח הקנייה עשויה להיות לשם שינוי פקטור מקזז אינפלציה. ולבסוף ישראל, כמו העולם כולו, תושפע מבחירת טראמפ לנשיאות ארה"ב. מדיניות התקציב המרחיבה שלו עלולה להאיץ את האינפלציה ולהפחית את תאבון הורדת הריבית.
זה מחזיר אותנו למדיניות הריבית של בנק ישראל. הודעת הריבית הקרובה תפורסם אצלנו ב־25 בחודש, בדיוק בעוד עשרה ימים. בעקבות הורדות הריבית בארה"ב, פרופ' אמיר ירון הנגיד לא יעז להעלות את הריבית, כי זה עלול לזעזע את שוקי המטבע ולפגוע בתעשייה בשל גידול בפערי הריבית.
אבל בוודאות כמעט מלאה - ריבית בנק ישראל (4.5% לשנה) תישאר ללא שינוי במהלך 2025, אלא אם יקרה נס כמו הפסקת אש טוטלית, החזרת החטופים, פתרון המשבר עם איראן ואולי שלום עם סעודיה. למי שחושב שמדובר בפנטזיות, מוטב לתכנן לחיות עם ריבית גבוהה עד להודעה חדשה.
4. המעבר מהודו
היום, לפני שנה בדיוק, נחת בישראל סמיר קושלה, יו"ר חברת דינאמיק (Dynamic) כדי לבדוק את היתכנות השתלבותם של עובדים מהודו בישראל. "נמל התעופה היה שומם. הייתי כמעט הנוסע הזר היחיד בנמל", מספר קושלה.
החברה שבבעלות משפחת קושלה נחשבת לספקית העובדים הזרים הגדולה ביותר בהודו. השבוע הוא שב לישראל כדי לסגור מעגל. קושלה נפגש עם מעסיקים וראשי תאגידי כוח אדם כדי לבדוק, לנוכח הניסיון המוצלח, את הרחבת מעגל העסקת העובדים מהודו למרות המלחמה המתמשכת. בשיחה איתי הוא מגלה אופטימיות רבה ביחס להמשך הדרך: "אני מאמין בהעמקת שיתוף הפעולה המקצועי בין ההודים לישראלים. אין שום סיבה שישראל לא תנצל את הידע והיזמות המעולים שלה עם כוח האדם הזול והמקצועי ההודי. אחרי הכל, שני העמים דומים באופיים".
במלאת שנה לפעילותה בישראל הגיעה החברה להישג לא רע. מתוך 15 אלף עובדים זרים מהודו, דינאמיק הביאה 3,500 עובדים בתחום הבנייה, ומעט גם בתחום התעשייה. הקבוצה נוסדה לפני 50 שנה, ומאז סיפקה כחצי מיליון עובדים ל־30 מדינות בעולם בתחומים כמו בנייה, תעשייה, מלונאות, בתי חולים ושירותי סיעוד.
על פי תוכניות העבודה שלה, עד סוף השנה יגיעו לישראל 7,000 עובדים, כאמור בעיקר לענף הבנייה. בכוונתה להרחיב את פעילותה בהמשך ולהיכנס לתחום הסיעוד, שהתאפיין עד כה בעובדים זרים ממדינות דרום־מזרח אסיה. "אנחנו כאן כדי להישאר לטווח הארוך", מצהיר יו"ר דינאמיק.
העובדים מהודו, על פי עדות אנשי ענף הבנייה, מאופיינים במקצועיות ובחריצות. הם מגיעים עם לפחות עשר שנות ניסיון בעבודות הבנייה, מתוכן ארבע שנות ניסיון מחוץ להודו. מרבית העובדים הנוחתים בישראל התנסו בעבודות הבנייה במדינות המפרץ, כמו איחוד האמירויות, בערים כמו דובאי, ובמדינות כמו קונגו שבאפריקה. הודו, על 1.5 מיליארד תושביה (המדינה המאוכלסת בעולם), נחשבת לקונצרן העסקת העובדים הזרים הגדול בעולם.
העובדים מגיעים לתקופת מינימום של חמש שנים ומצוידים בניסיון מקצועי בעיקר בעבודות ברזל, פלדה, רצפות, טייחות וטפסנות. הם משתכרים בישראל כ־7,700 שקל לחודש בתוספת תנאים סוציאליים. שכר זה גבוה פי שבעה מהמקובל בהודו, פי שלושה ממשכורות המשולמות על ידי מעסיקים במדינות המפרץ וסעודיה, ופי שניים ממשכורות באירופה.
"העובדים המגיעים לישראל קצת מוטרדים מהמצב הביטחוני, אבל מיד לאחר מכן הם נרגעים. ראשית, הם מתגוררים בסביבה אחת עם הישראלים, ובניגוד למדינות המפרץ לדוגמה, הם אינם מרוכזים במחנות עבודה מרכזיים", מסביר קושלה, ומוסיף: "היחס האנושי שהם מקבלים כאן הוא מהטובים בעולם. בנוסף, תנאי השכר בישראל הם מהטובים ביותר. כשאנחנו שוקלים שליחת עובדים למדינות זרות, יותר ויותר עובדים מעוניינים להגיע דווקא לישראל, אחרי שהם נחשפים לחוויות החיוביות מאלה שכבר הגיעו".
יו"ר דינאמיק מדגיש: "להודים ולישראלים יש קווי אופי דומים. לו הדבר היה תלוי רק בנו, היו מגיעים לישראל בתוך כמה שבועות עשרת אלפים עובדים מהודו. אבל מה שמפריע לי בישראל הוא הבירוקרטיה. כדי לקבל ויזה בישראל אתה צריך לחתום על מסמך בן 65 עמודים, והתהליך כולו עומד על חודשיים. זה לא מקובל אפילו בבריטניה, הנחשבת למדינה שמרנית בהעסקת עובדים".
ב־25 השנים האחרונות עסק קושלה ביוזמות בארבע יבשות בתחומי טכנולוגיה, מיקור חוץ של משאבי אנוש, השקעות הון פרטי ועבודת קבלנות בענף האנרגיה (דלק וגז). הוא התגורר במשך שנים ארוכות בקנדה וארה"ב. החברה פועלת באזורים מגוונים ברחבי העולם, כולל צפון אמריקה (ארצות הברית וקנדה), אירופה (הממלכה המאוחדת ושווייץ), אפריקה (לוב ומרוקו), המזרח התיכון (איחוד האמירויות, עומאן וסעודיה) ואסיה (הודו, קוריאה הדרומית והונג קונג).
בתחום הבנייה היא הייתה מעורבת בפרויקטים אייקוניים כגון פרויקט וילות פאלם ג'ומיירה, פרויקט אטלנטיס פאלם ומגדל בורג' ח'ליפה בדובאי. "היינו מעורבים בהקמת פרויקט וואן אנד אונלי באיים המלדיביים וגם נמלי התעופה בדובאי ואבו דאבי", מוסיף קושלה.
מהן התוכניות הקרובות שלכם לגבי ישראל?
"חוץ מענף הבנייה, שם אנחנו מרחיבים פעילות, נרחיב את פעילות העסקת העובדים מהודו גם לתחום התעשייה, ואנחנו כבר מעסיקים שם עובדים בעלי צווארון אפור (שילוב של עובדי כפיים עם ידע טכני - י"ש). חלק מהם כבר יעבוד בפרויקט עבור אינטל, וחלק עבור חברה ביטחונית גדולה בישראל. בהמשך בכוונתנו להיכנס לתחום הסיעוד באמצעות כוח אדם איכותי. בניגוד לכל הפרסומים, כוח האדם ההודי הוא מקצועי מאוד. לפני ההגעה לישראל העובדים מקבלים קורסים בעברית, כך שלא יתקשו במקום העבודה החדש".