נתחיל מהשורה התחתונה: מהפך. אחרי שנים של עלייה רצופה בהיקף ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C ביהודה ושומרון ובהיקף הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית במאמץ לקבוע עובדות בשטח, השנה האחרונה מסמנת שינוי מגמה וירידה חדה במספרים.
זה מספר שנים עוקבת תנועת רגבים, באמצעות תצלומי אוויר וסיורים בשטח, אחרי המאמץ הפלסטיני לקבוע עובדות בשטח ולתפוס אחיזה אסטרטגית בקרקע. אנשי רגבים מפענחים את צילומי האוויר שהם מבצעים אחת לתקופה, סופרים מבנים, מודדים דונמים, משווים אותם למידע שפוענח בצילומים הקודמים ולומדים על המגמה.
מאז שהחל המעקב הזה, הכיוון של הגרף חד וברור. לפעמים מספר המבנים הלא חוקיים עולה בחדות, לפעמים במתינות, אבל תמיד הוא רץ למעלה. אז מה קרה עכשיו? למה הפלסטינים השתלטו השנה על הרבה פחות שטחים ובנו בהם הרבה פחות בתים? לשאלה הזו יש כנראה מספר תשובות, ניגע בהן בהמשך. מה שחשוב לדעת זה שכל התשובות מביאות אל שורה תחתונה אחת חשובה. אם בעבר נראה היה שמדובר בגזירת גורל, ושלמדינת ישראל אין כלים להתמודד מול האיום על היישובים היהודיים ועל צירי תנועה שבהם נוסעים ישראלים רבים, ומול המאמץ הפלסטיני לקבוע עובדות בשטח - באה השנה האחרונה והוכיחה שהכל בידיים שלנו.
בואו נתחיל בנתונים המדהימים, המבוססים על ניתוח תצלומי האוויר של רגבים, שבוצעו לפני חצי שנה ונותחו סופית בימים אלה. על פי הממצאים, מיוני 2023 ועד מאי 2024 נבנו 2,868 מבנים בלתי חוקיים חדשים, פחות ממחצית המבנים שנבנו בתקופות המקבילות בשנים שקדמו לבדיקה הזו, מאז 2018. הממוצע החודשי עומד על 260 מבנים בלתי חוקיים חדשים בכל חודש, זה לעומת 608 מבנים לחודש בממוצע בשנת 2023 (ירידה של 57%) ו־547 מבנים חדשים בחודש בשנת 2022 (ירידה של 52%).
בהערת סוגריים נגיד שיש גם ישראלים שבונים בניגוד לחוק, אבל כדי להבין את הפרופורציות, מדובר ב־328 מבנים כאלה בסך הכל, 11% ממספר המבנים הפלסטיניים שנבנו השנה.
"הישגי" ממשלת השינוי
כדי להבין כמה מרשימה הירידה במספרים, צריך ללכת כמה שנים לאחור. עם הקמתה של ממשלת בנט־לפיד, ביוני 2021, הכריזו ראשי המפלגות השותפות בה שככל שמדובר בעניינים המדיניים־ביטחוניים ובסוגיה הפלסטינית, יישמר הסטטוס קוו. לא ייבנו יישובים חדשים ביהודה ושומרון, ולא יפונו יישובים קיימים. לא ריבונות מזה, ולא מדינה פלסטינית מזה. המציאות הוכיחה שלעיתים היא עובדת חזק יותר מכל החלטה, ושיש סוגיות שאין אפשרות להקפיא אותן ולקוות ששום דבר לא יזוז.
דוח של רגבים, שהתבסס על תצלומי אוויר קודמים, מצא שבין מאי 2021 לאפריל 2022, תקופה המשיקה כמעט לגמרי לשנתה הראשונה של "ממשלת השינוי", חל גידול של 80% בקצב הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C, ובהתאמה - בהשתלטות הפלסטינית על קרקעות באזור הזה. למה בנייה כזו היא בהכרח גם השתלטות על קרקע? משום שבממוצע כל מבנה כזה תופס 1.3 דונם לערך. נתונים שפרסמנו כאן לפני כשנתיים, באוקטובר 2022, לימדו שהפלסטינים בונים 15 מבנים בלתי חוקיים חדשים מדי יום, 105 מבנים מדי שבוע ו־450 מבנים מדי חודש.
אין אפשרות לבדוק מה עומד מאחורי כל מי שבונה בית שכזה, ייתכן בהחלט שישנם גם סתם אנשים פרטיים שכל עניינם בסידור מגורים לילד שהתחתן. אלא שגם אחרי שהבאנו בחשבון את אלה, צריך לדעת שהרשות הפלסטינית מעורבת עד צוואר במאמץ להשתלט על קרקעות, אגב סיוע והקצאת תקציבים. מדובר במיזם לאומי פלסטיני רחב היקף וגדול מימון, שנולד בשנת 2009 אחרי הכרזתו של ראש הממשלה דאז סלאם פיאד על תוכניתו להקמתה בפועל של מדינה פלסטינית בגבולות 67'.
פיאד ביקש אז לטשטש את הגבולות בין אזורי B ,A ו־C, ולהביא לסיפוחם של השטחים הנמצאים בשליטה ישראלית באמצעות יצירת רצף טריטוריאלי בין אזורים שונים שנמצאים בשליטה פלסטינית, תוך חנק של ההתיישבות היהודית ומניעת התרחבותה, תוך היצמדות לכבישים אסטרטגיים, ותוך הפרעה לאפשרות לתכנון ישראלי עתידי.
והנה עוד נתון שפרסמנו כאן לפני שנתיים, שעל פיו, נכון לאותם ימים, הבנייה הבלתי חוקית הפלסטינית לבדה הייתה גדולה בשטחה בכ־60% מכל הבנייה הישראלית ביהודה ושומרון, עם היישובים, הערים, המועצות אזוריות, המועצות המקומיות והמאחזים, עם הבנייה החוקית והבנייה הלא חוקית גם יחד.
אכיפה שפוגעת בכיס
אז איך ירדה הבנייה הפלסטינית בשנה האחרונה ביותר מ־50%? לפני שנגיע לסיבה העיקרית, ישנן כמה עובדות שחשוב להזכיר. השנה האחרונה הייתה שנה עצימה מאוד בפעילות של צה"ל, לא רק ברצועת עזה ובלבנון, אלא גם ביהודה ושומרון. שורה ארוכה של מבצעים, וביניהם נוכחות מסיבית של כוחותינו בשטח, סביר שגרמו לפלסטינים רבים להישאר בדלת אמותיהם ולדחות תוכניות לצאת החוצה, לתפוס שטחים ולהתחיל בבנייה בלתי חוקית. גם המצב הכלכלי של הפלסטינים, שהשנה האחרונה לא הקלה עליהם, יש להניח שתרם את שלו. ואחרי שהבהרנו את כל אלה, חשוב להבין את עוצמתה של פעילות האכיפה שהפכה בימיה של הממשלה הנוכחית לשיטתית, מובנית ורחבה מכל מה שראינו עד היום.
במסגרת ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו עם מפלגת הציונות הדתית, מונה בצלאל סמוטריץ', לבד מתפקידו כשר האוצר, גם לשר נוסף במשרד הביטחון. תחתיו הוקמה במשרד הזה "מנהלת ההתיישבות", שבין שאר תפקידיה היא אחראית גם לאכיפה במקרקעין בשטחי יו"ש.
המהלך הזה הקפיץ בכמה דרגות את כל הטיפול בנושא, החל מבניית אסטרטגיה לפעולה ומאיתור של כל התחלת בנייה, דרך מערכת ייעוץ משפטי פעילה שמתמודדת עם עתירות, נוכחות בשטח והחרמה של ציוד הנדסי, ועד למבצעי הריסה שמייצרים הרתעה. תוסיפו לכל אלה מהלך קריטי שמובל על ידי משרד ההתיישבות של אורית סטרוק, שמממן בכל המועצות האזוריות באיו"ש רכזי קרקעות שמסתובבים בשטח עם רכב ועם רחפנים ומדווחים על כל בנייה בלתי חוקית - והתוצאה ברורה.
תחת מנהלת ההתיישבות ובאמצעות פעילות המנהל האזרחי הוחרמו מאז תחילת שנת 24' יותר מ־440 טרקטורים, טנדרים וכלים הנדסיים ששימשו פלסטינים לבנייה בלתי חוקית. החרמות מהסוג הזה, שמותירות את הקבלן למשך תקופת מה ללא כלי עבודה, עולות לו ביוקר וגורמות לו ולחבריו לחשוב פעמיים לפני פרויקט הבנייה הבא. בנוסף, מכיוון שבנייה חדשה ניתן להרוס בהליך קצר ומהיר, לעומת בנייה שעומדת על תילה זמן רב, עושים במנהלת מאמץ לאתר את התחלות הבנייה ולעצור אותן עוד בתחילתן. במקביל, הריסה של בתי מידות ושל מבנים בני כמה קומות תרמה גם כן להבנה שאכיפה מהסוג הזה יכולה לפגוע קשות בכיס.
אבל כאן זה לא נגמר. במערכת דאגו להעביר מסר לשורה של ראשי כפרים פלסטיניים, שכל עוד הבנייה שמקדמים אצלם תתוחם לתוך השטח הבנוי ממילא של הכפר ולא תפלוש החוצה, היא תעבור לתחתית סדרי העדיפויות וסיכוייה לשרוד גבוהים. לעומתה, החריגה הקטנה ביותר אל מעבר לשטח הבנוי תיתקל באכיפה קשוחה. מעקב אחרי ההתנהלות של כפרים שכאלה לימדה שהמסר עבר, ושהפלסטינים הבינו היטב היכן כדאי להם לבנות והיכן לא.
בשורה התחתונה, נרשמה השנה עלייה של פי שניים במספר הריסות הבתים של מי שבחרו לבנות באופן בלתי חוקי למרות הכל. רפרוף על מספרי ההריסות הנמוכים גם בשנים עברו, מלמד שלא מדובר בתיקון קל או מקרי. השר סמוטריץ' מעורב באופן אישי בניהול ובפעילות "מנהלת ההתיישבות" עד הרמות הנמוכות. מדי שבוע מתקיימות בלשכתו ישיבות סטטוס קבועות, שמטרתן מעקב אחרי התקדמות מדיניות האכיפה ותוכניות העבודה של המנהלת.
בשלום עכשיו מתלוננים
עיון בסקירה מיוחדת שפרסם ארגון שלום עכשיו תחת הכותרת "מלחמה וסיפוח - כיצד ממשלת ישראל שינתה את הגדה המערבית בשנת המלחמה", מלמד כאלף עדים על השינוי שחל בשטח. בשלום עכשיו מלינים על האופן שבו הועברו חלק מסמכויות המנהל האזרחי לגוף האזרחי שעליו מופקד השר סמוטריץ', וטוענים ש"901 מבנים של פלסטינים נהרסו בידי ישראל בשטח C בגלל היעדר אישורי בנייה".
ולענייננו, גרף שמופיע בסקירה הזו מלמד כי בשנת 2024 לבדה הוכרזו 24,193 דונמים ביו"ש כאדמות מדינה, "כמות של כמחצית מכל השטח שהוכרז כאדמת מדינה מאז אוסלו ועד היום". למה הנתון הזה חשוב גם לעניין הבנייה הבלתי חוקית? משום שלהכרזה על שטח כעל אדמת מדינה קודמים הליכים המבשרים על המהלך הצפוי, ובהם שילוט בשטח המיידע על המהלך ומתן אפשרות להגיש התנגדויות.
השוואה שערכו במנהלת ההתיישבות - באמצעות כלים טכנולוגיים מתקדמים של רשות מקרקעי ישראל, שבהם לא נעשה שימוש קודם לכן - בין מספר התחלות הבנייה הפלסטיניות הבלתי חוקיות בשטחים שהוכרזו כאדמות מדינה, למספר התחלות הבנייה בשטחים שלא הוכרזו ככאלה, מלמדת שההכרזה מורידה בכ־80% את הניסיונות לבנות באזור. למה? משום שהבנייה הזו כרוכה בהשקעה כספית גדולה, ומי שמביא בחשבון את האפשרות שהמדינה תתכנן בעתיד לעשות משהו על השטח שלה, מעדיף שלא לסכן את כספו ולבנות בדיוק שם.
כדי להבין יותר טוב מה עשתה מנהלת ההתיישבות מאז הקמתה, הנה המספרים המלאים. בשנת 2021 נהרסו 19% מהאיתורים שנגדם התנהלו הליכים משפטיים. בשנת 2022 נהרסו 27% מהמבנים שנגדם התנהלו הליכים. בשנת 2023 נהרסו 22%. ובשנת 2024 נרשם זינוק מרשים, כשנהרסו 68% מהמבנים הבלתי חוקיים שאותרו בשטח והוצאו נגדם צווים. כשמביאים בחשבון שכל הריסה כזו דורשת אבטחה צה"לית, שצה"ל מתוח עד הקצה מבחינת כוח האדם, שלא פעם הוא מתקשה להעניק סיוע מהטעמים הללו, ושרבים מהעוסקים בתחום מגוייסים בעצמם - מבינים עד כמה גדול השינוי בשטח.
מה זה אומר? זה אומר שאחרי שנים ארוכות יש מי שהבין שההשתלטות הפלסטינית על שטחי C היא אירוע אסטרטגי שיש להילחם בו, וחשוב לא פחות - שמדובר בתופעה שאפשר להילחם בה ולראות תוצאות.