1. שלום ולא להתראות
אחרי ביקור הדמעות בקיבוץ ניר עוז ההרוס רבים תהו מה קרה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. האם הפך לפעיל שלום עכשיו, ושם הוא אולי מקושש את קולות החטופים שיסייעו לו לעבור את אחוז החסימה?
אפשר להירגע. הים הוא אותו הים, וסמוטריץ' הוא אותו מתנחל משיחיסט. מדי פעם הוא מתמקד באהבת ישראל, מזיל דמעה וחוזר לסורו בדיוק כמו שבתחילת המלחמה תמך בגיוס חרדים וחזר בו או הטיח בהסתדרות ביקורת חריפה ונרגע. הסקרים מדאיגים אותו ולכן הוא מזגזג. אבל אין מה לדאוג: הוא לא יאגף את נתניהו משמאל, כמו שבני גנץ לא יאגף אותו מימין.
בסביבתו הקרובה מספרים ששר האוצר מגלה אופטימיות בלתי נלאית שפשרה עדיין לא ברור. הדבר ניכר גם בראיונותיו הטלוויזיוניים, שם הוא שוטח את כלכלת "בעזרת השם" בשטף דיבור שלא מותיר למראיינים את האפשרות העיתונאית הבסיסית להשחיל שאלה.
ודווקא השבוע היו לו כל הסיבות בעולם להתעטף בדוק של דאגה, כי מסתמן שתקציב 2025 הולך לעבור פינוי־בינוי, וכבר היום חסרים (עוד לפני התוספות לביטחון) לפחות 5 מיליארד שקל. ההסתדרות אומנם תרמה את חלקה למאמץ אבל בקטן. יום הבראה אחד קוצץ, חלק מהגזירות התמקדו רק בשנת 2025, והגזירות במגזר הציבורי יהיו חלקיות. התמורה המיוחלת מהעובדים קוצצה ב־2 מיליארד שקל, ותרומתם תגיע ל־6.5 מיליארד שקל, וגם זה יותר מדי.
בישיבת הנהגת ההסתדרות שלשום חגג היו"ר ארנון בר־דוד: "אנחנו רוצים שהמשק ישרוד את התקופה הזו, ויש לנו תקווה בקצה. באוצר ניסו להוציא את כל החלומות שלהם מהמגירה כי המצב חמור. השבוע פורסם ההסכם, והמציאות היא שהצלחנו להחזיר את כל הגזירות למגירות".
אומנם לא כל הגזירות חזרו למגרה אבל ניחא. אז האם סמוטריץ' איתר את הגביע הקדוש אך שכח לספר לנו? נתחיל בטראמפ, שבחירתו לנשיאות מפיחה תקווה באנשי הימין מפתח תקווה ועד שערי תקווה. השבוע, בדרכי למטוס באוטובוס הטסים, שמעתי במו אוזניי אישה המרגיעה את ילדיה: "תכף טראמפ ייכנס לכיסא הנשיאות, ואז נוכל לחזור לקריית שמונה".
גם בנוגע לסאגה התקועה של מיסוי הרווחים הכלואים, סמוטריץ' אינו מודאג. מבחינתו, גם אם לא ימסו את הרווחים - המשחק מכור. אין בעיה להפחית עבור החברות את הדיבידנד (צעד נכון לדעתי), כך שישלמו במועד המשיכה 25% מס ולא 30%. מצידו שאנשי משרד המשפטים המתנגדים למהלך - יתפוצצו. שר האוצר גם בונה על כך שמסקנות "ועדת נגל" (הוועדה לקביעת דרישות התקציב במערכת הביטחון) יהיו פחות תובעניות מהצפוי, והתוספת לתקציב תהיה נמוכה יותר.
ועדיין, זה לא כל ההסבר לאופטימיות. איך ייתכן שבמקום שבו הכלכלנים רואים גירעונות, הוא רואה פתרונות? מה הוא מסתיר שאנחנו לא יודעים? האם ההחלטה של חברת דירוג האשראי S&P לדחות את פרסום הדירוג קשורה לאפשרות להפסקת אש קרובה?
התשובה מסתתרת באחת הסקירות המעניינות מהשבוע, שפורסמו על ידי הכלכלן אלכס זבז'ינסקי מבית ההשקעות מיטב. לדבריו, "בכלכלה ב־2025 אין תרחיש ביניים. אם השלב העצים של המלחמה יסתיים בחודשיים הקרובים, המשק יצמח ב־4.6%, וזה שיעור גבוה מכל התחזיות האופטימיות ביותר (בהתאם לכך הגידול בהכנסות המיסים). התרחיש האופטימי הוא בעל סיכוי גבוה יותר להתממש".
בבית ההשקעות מסבירים ש"בתרחיש של סיום קרוב של המלחמה, הצריכה הפרטית תצמח בקצב של 5% בזכות שוק עבודה הדוק וביקוש גבוה לעובדים. המצב הפיננסי של משקי הבית לא הורע בתקופת המלחמה בזכות הזרמות הממשלה".
זבז'ינסקי: "תיק הנכסים של הציבור שמוחזק במישרין זינק בשנה האחרונה למרות המלחמה ויצר עודף חסכונות המוערך ב־750 מיליארד שקל. ההשקעות במשק סבלו מירידה חזקה בזמן המלחמה, אך בסיומה צפויות להתאושש בשיעור גבוה של 12% ויסתייעו מתוכניות השיקום הממשלתיות".
תודה לכלכלני מיטב, אבל שר האוצר אינו זקוק לסקירות כלכליות כדי לדעת שאחרי המלחמה צפוי "בום" במשק. לכן בניגוד לאיומי האוצר, אין סיכוי בעולם לאישור עוד 1% למע"מ כדי שיגיע ל־19%. גם כך הפוליטיקאים לא התלהבו מהעלאתו ב־1% בלבד, והם שקלו את ביטולו.
סמוטריץ' אופטימי, ואל תפריעו לו עם העובדות.
גירעון של 5 מיליארד שקל הוא מבחינתו פיצוחים. לא ייאמן, שר האוצר בונה סוכת שלום. אבל מומלץ להרגיע. הוא לא הפך לפעיל שלום עכשיו, והשלום שלו הוא גרסת הציונות הדתית. את הסוכה הוא מתכוונן לבנות בעזה, כדי שבעזרת השם ההתיישבות תחזור לשם.
2. רווחי אל־על ממריאים
זה סיפור קלאסי של ביקוש והיצע, אבל זה בתיאוריה. אלא שבניגוד לחוקי הכלכלה, הכללים עובדים הפעם לטובת צד אחד בלבד. חברת התעופה אל־על חשפה שלשום באמצעות המנכ"לית דינה בן טל גננסיה רווחי שיא של 187 מיליון דולר לרבעון השלישי - זינוק של כ־260% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אם כן, רווח של רבעון אחד בלבד כיסה את מה ששילם בעל הבית קני רוזנברג עבור קניית אל־על.
כחברת התעופה הטרנס־אטלנטית היחידה הפועלת בישראל, היא יכולה להרשות לעצמה למכור מושבים בצי המטוסים המוגבל שלה במחירי שיא. ואכן, התפוסה במושבי אל־על הגיעה לנתון מדהים של 94%. בימים כתיקונם מחיר של 1,500־2,000 דולר לטיסת אקונומי לאירופה היה מקובל בדרך כלל לטיסות ביזנס. ומחיר של 4,000 דולר לטיסה טרנס־אטלנטית היה נכון לטיסת עסקים לארה"ב. אז מדוע אל־על גובה מחירים כל כך מטורפים? התשובה פשוטה! כי היא יכולה להרשות לעצמה.
לא צריך להרחיק לכת כדי להיזכר בימים קצת יותר קשים עבור החברה. רק לפני ארבע שנים וקצת, אחרי שנרכשה על ידי קני רוזנברג, בעל השליטה הנוכחי, התחבטה בבעיית הקורונה, מגיפה שהביאה אותה לנחיתת אונס ולמצוקה קיומית אמיתית. אל־על המריאה מחדש בזכות סיוע ממשלתי נדיב. בקורונה קיבלה אל־על סיוע נדיב של 314 מיליון דולר, שבחלקו הומר למניות החברה ונמכר בדרך מטופשת על ידי המדינה. לו הייתה ממשיכה להחזיק במניות אלה, היא הייתה מכפילה את שווי התמורה.
ומה מצופה מחברת תעופה לאומית המרוויחה מאות מיליוני דולרים לשנה? לא רק לחלץ את אוהדי מכבי ת"א בכדורגל, שנקלעו לתבהלה בעקבות התפרעות ערבים נגדם והתקבלו בישראל כאילו היה מדובר בגיבורי מבצע אנטבה. לא רק לצאת במבצעי מחיר קבוע במספר מוגבל של כרטיסים. לא רק להקצות מושבים מיוחדים להייטקיסטים שנתקעו בישראל ומתקשים לטוס לארה"ב. ולא רק לחלק בונוסים של 12 מיליון דולר לטייסיה ולעובדיה המסורים. את זה אל־על יכולה להרשות לעצמה.
מה שיותר קשה הוא לנסות להעניק מטרייה אווירית לאלפי חיילי מילואים שנתקעו בחו"ל והמעוניינים, מה לעשות, גם לטוס בשבת ובסופי שבוע. מדוע להעניק רק לראש הממשלה היתר טיסה מיוחד ולא למילואימניקים מן השורה?
ועוד הצעה: יש אנשי מילואים שלא ניצלו את מועדון הנוסע המתמיד, כיוון שבאותו הזמן הם טסו (על טיל) לעזה או ללבנון. לחברת התעופה הלאומית לא יקרה דבר אם יקצו לאותם אנשי מילואים 200 נקודות טיסה (ישנות) על כל יום מילואים.
וחוץ מרמת המיקרו ישנו גם המקרו. מחירי הטיסות מתדלקים את מדדי המחיר לצרכן. באוקטובר עלו המחירים ב־17.2%, ותרומתם המפוקפקת למדד האחרון הסתכמה ב־0.34%. האינפלציה מכרסמת בכוח הקנייה, במיוחד בשנה שבה האוצר מתעמר בשכר ובקצבאות דרך אי־ הצמדתם למדד.
אבל מה לעשות שרשויות הפיקוח שלנו היו מסוגלות להיות נדיבות כלפי אל־על, כשעמדה על סף קריסה, אבל אחרי שהיא מרוויחה מאות מיליוני דולרים, הם עוברים ל"מצב טיסה". אל־על מוזמנת להחליף את הלוגו ואת השם "חברת התעופה הלאומית".
ומה אומרת המנכ"לית גננסיה? "אנחנו ממשיכים לחוות ביקוש מוגבר לטיסות, שגבוה משמעותית ביחס לקיבולת. אנו עושים כל העת מאמצים תפעוליים להגדלת היצע המושבים כדי למצוא פתרונות ולתת מענה מיטבי לציבור. אנחנו ממשיכים לנהל מדיניות מחירים מוקפדת ולפעול באופן אקטיבי להגבלת מחירי הכרטיסים, באמצעות קביעת מחירי גג בנוסף לארבעת היעדים שהגדרנו במחיר קבוע ואחיד - לרנקה, אתונה, דובאי ווינה".
לדבריה, "זה חידד לנו את ההבנה שקביעת מחיר אחיד בשילוב גמישות בביטול הכרטיס מייצרות זמינות ונוחות לצרכן להזמנה מראש, אך מביאות לסתימת הטיסות, מה שלא מאפשר לנו לנהל את מלאי המושבים בצורה מיטבית".
וחוץ מזה, מה תרמה חברת התעופה ה"לאומית" למאמץ המלחמתי? המנכ"לית: "לפני כשבועיים השבנו לארץ 2,000 נוסעים שחוו אירועים אנטישמיים באמסטרדם. אל־על הפעילה שש טיסות חילוץ בשבת על חשבונה". יופי! ומה עם טיסות בשבת לאנשי מילואים? כלום ושום דבר.
לדבריה, "אל־על פועלת במתכונת חירום יותר משנה. מטרתנו להבטיח שהשמיים יישארו פתוחים בין ישראל לעולם. זהו מהלך חיוני להמשך הפעילות העסקית, הכלכלית והדיפלומטית במדינה". אותנו לא שכנעת. במצב הנוכחי אני מאמץ את סיסמת הפרסום שלכם "הכי בבית בעולם" - ונשאר בבית.
3. טלטלת הריבית
הודעת הריבית הקרובה של בנק ישראל תפורסם ביום שני הקרוב ותהיה האחרונה לשנת 2024 המטלטלת. כדי להקדים את המאוחר תעשו פרצוף מופתע: הריבית לא תרד גם הפעם ותמשיך לעמוד על 4.5% לשנה. אבל היא גם לא תעלה.
מאז פרסום הודעת הריבית האחרונה ב־14 באוקטובר חלו שינויים משמעותיים במערכת הפיננסית. ראשית, ציפיות החזאים לאינפלציה ירדו בעיקר עקב ירידה בתחזיות הצמיחה במשק לשנת 2025. שיעור הבלתי מועסקים במגמת עלייה. הציפיות לסיום המלחמה הורידו קלות את מחירי הסחורות ובראשם מחיר הנפט.
המגמה המסתמנת היא של ירידת מחירים. בעקבות כך האינפלציה החזויה לשנת 2025 ירדה שוב ל־3% לשנה, שהם גבול היעד העליון לרמת המחירים כפי שנקבע על ידי הממשלה. זה מה שמוביל לדרישת פורום העצמאים והפרילנסרים, ארגונים, קבלנים ועוד להוריד מיידית את הריבית בעקבות מדד אוקטובר שעלה ב־0.5%. אבל הדרישות מקדימות את זמנן. די בהודעת הריבית האחרונה מ־14 באוקטובר, שבה דובר על אפשרות העלאת הריבית אם המחירים ימשיכו לעלות.
אז נכון שמרבית החזאים כבר מעריכים שהריבית לא תעלה ב־2025, אבל היא גם לא תרד. בכל מקרה, הערכות לחוד ומציאות לחוד, ולכל תחזית מומלץ להצמיד כוכבית. אם אכן יושג הסכם להפסקת אש בצפון, סביר שאת הערכות הצמיחה הפסימיות יהיה אפשר לזרוק לפח.
מנגד, קיימים עדיין צורכי המלחמה ובעיקרם תקציב הביטחון עם תוספת של 20 מיליארד שקל. ומאיפה יגיע הכסף לביטחון? עד היום דובר שהוא יגיע מהתייעלות, חיסכון במשרדי ממשלה או גביית מיסים נוספת (כמו המס על רווחים צבורים). אז זהו, שזה כבר לא יקרה, בעיקר בשל אילוצים פוליטיים וצורכי שרידות הממשלה. וכבר לא מהססים להציע פתרונות בעייתיים וקיצורי דרך כמו העלאת המע"מ ל־19% ולא ל־18% והשתת היטלים חד־פעמיים. המיסים הנוספים יעלו את קצב האינפלציה ויגדילו את חוסר הוודאות.
ואף שהריבית בארה"ב ובאירופה במגמת ירידה, לנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון לא תהיה גם הפעם דילמה: אומנם הריבית לא תעלה, אך גם לא תרד "אלא אם כן הנסיבות שאחריהן אנחנו עוקבים ישתנו", כפי שהוא אוהב לציין.
לכן כל משק בית בישראל, בין שזה מקבל משכנתה, לקוח אוברדרפט, או עסק קטן או גדול - חייב להפנים שזה המצב. כמו שתקציב הביטחון המוגדל הפך לאילוץ קבוע, כך גם יהיה עם הריבית הגבוהה. זו בשורה לא קלה לעיכול, במיוחד כשגם שהמיסים עלולים להמשיך לעלות.
4. מה שבטוח
בתוך שנה צפוי שלמה אייזיק, נשיא לשכת סוכני הביטוח, לסיים ארבע שנות כהונה בתפקיד ולפרוש. אחרי הכל הוא כבר בן 69 וראה הכל. שוק הביטוח והסוכנים, שהם האנזימים שלו, חווה בשלוש השנים האחרונות שורה של מהפכות החל מתחומי הבריאות וכלה בביטוחי רכוש.
אבל מה שעומד בראש מענייניו של אייזיק הוא הפיכת סוכני הביטוח לאיגוד מקצועי לכל דבר ועניין. "לרואי החשבון, לעורכי הדין וליועצים אחרים יש מועצה מפוקחת המתווה את המדיניות בשיתוף הגוף המקצועי. אנחנו פועלים כיום לפי חוק סוכני הביטוח שהוא אנכרוניסטי ואינו מטפל בסוגיות של אתיקה, רישוי בענף וכד'. אין סיבה שגוף כזה לא יוקם עבור סוכני הביטוח, ואני מקדם אותו בכל הכוח מול גופי הפיקוח", אומר לי אייזיק.
לאחר שכנס סוכני הביטוח המסורתי בוטל ב־2023 בגלל המלחמה, הכנס השנה נפתח במלוא הדרו. האירוע שיחל ביום ראשון הקרוב נסגר כבר לפני שבועיים לנרשמים חדשים, ומדובר ב־1,400 סוכנים ללא בני משפחותיהם.
האם בשוק הביטוח יש תחרות אמיתית? לאחרונה התבשרנו על כניסת שתי חברות ביטוח חדשות לשוק.
"זה מבורך שאחרי הרבה שנים נכנסו חברות אנקור בניהול אורי אומיד, שתעסוק בביטוחי רכוש, וחברת סקוריטס שעברה ממעמד של סוכנות ביטוח ותתחיל לפעול כחברת ביטוח עם סוכנים בתחומי רכב כבד. אבל עדיין אין תחרות. לפי מדד המדינות המפותחות שנחשפנו אליו בחומרים שנמסרו בוועידת ביטוח בינלאומית בוורשה, ישראל במקום האחרון מבחינת התחרות הנמדדת ביחס שבין מספר חברות הביטוח למספר המבוטחים. לכל מיליון מבוטחים בישראל יש 1.35 חברות ביטוח, ואילו במדינות ה־OECD על כל מיליון מבוטחים יש 14 חברות.
"יתרה מכך: בענפי הרכוש נשענים בעיקר על מבטחי משנה מחו"ל. מרבית החברות הישראליות עובדות עם אותם מבטחי משנה. כשהיו דיונים בכנסת על ביטוח רישיונות לקורקינטים, גיחכתי כשאמרו שאין ביטוח. באירופה בלבד יש 22 חברות ביטוח המתמחות רק בביטוח קורקינטים. בישראל אין אף אחת".
מה מצב התחרות בשוק ביטוחי הרכב? האם מה שקובע זה רק המחיר?
"אם אתה גר בלונדון, אתה יכול לעשות ביטוח בבריסל. אם חברה לא מבטחת ג'יפ, אז אף אחד לא מבטח. היחידים שמחוללים תחרות כלשהי הם סוכני הביטוח, וללא הסוכנים המצב היה יותר עגום. אין באמת תחרות. לפי משטרת ישראל, הגניבות בישראל ירדו ב־18%, ולא ראיתי שפרמיות הביטוח ירדו. פרמיות ביטוח הרכב עוברות רכבת הרים. התמחור בשוק צריך להשתנות. יש חברות ביטוח שמסרבות לבטח ג'יפים יקרים".
מה דעתך על שיטת תגמול סוכני הביטוח? יש טענות שהם, הסוכנים, מוטי חברות, ומה שמעניין אותם זה טובתם האישית.
"זה עורבא פרח ולא עומד במציאות. אני ער לביקורת, אבל זה משרת אינטרסים של ביטוח ישיר וכד'. בסקרים מתברר שנושא התגמול הוא במקום השישי, ומה שחשוב ביותר הוא השירות. סוכן לא עובד עם חברת ביטוח בגלל העמלות אלא בגלל השירות וסילוק התביעות. כמובן, התגמול צריך להיות ראוי וסביר".
אבל תודה שהחברות לביטוח ישיר הצליחו להכניס תחרות כלשהי, לפחות בענף הרכב והדירות.
"אני דווקא רוצה להצביע על כשל בפעילותן. יש עצימת עין ומתן אפשרות לחברות ביטוח, לרבות החברות הישירות, להעסיק עובדים ללא רישיון בשיווק מוצרי טווח ארוך כגון בריאות, סיכונים, מחלות - בלי להכיר את הלקוח וצרכיו. זה פוגע במוניטין בענף. האם יעלה על הדעת שבבתי חולים יועסקו מנתחים ללא שום רקע והכשרה, או שבבתי השקעות יועסקו עובדים בייעוץ השקעות ללא שום הכשרה או רישיון? רוב העובדים הינם זמניים, ובחלקם הגדול פונה לכיוון עצמאי בתחום הביטוח ללא רישיון ואחריות מקצועית. יש כאלה שגם 'עוקצים' את האוכלוסיות המוחלשות. המסקנה היא שלא רק המחיר קובע אלא גם השירות, ובעיקר האמינות והמקצועיות".
מה דעתך על תגמול סוכנים באמצעות נסיעות לחו"ל?
"אני ער לביקורת, ואני חושב שסוכנים צריכים לקבל תמורה על העבודה ולא בדרך של נסיעות לחו"ל או צ'ופרים. אני אישית לא נסעתי מעולם עם חברת ביטוח. הסוכנים מקבלים עמלה על הצלחות, וזה לא ראוי ציבורית. במקום שאתה נוגע בכסף ציבורי, אתה לא יכול להרשות לעצמך להיות במקומות האלה. זה לא ראוי או מכובד".
השנה התפוצצו פרשות עם מעורבות עקיפה של סוכני ביטוח כמו פרשת נטו, סלייס, וולת׳סטון. מה אתה לוקח מהן?
"הוצאנו מורה נבוכים משפטי לחברי הלשכה בנוגע להתנהגות סוכן ביטוח בעל רישיון פנסיוני. שום תלונה לא הגיע אליי או לוועדת האתיקה כנגד סוכני ביטוח בפרשות שאתה מזכיר. מעבר לכך: סוכני הביטוח עצמם חשפו את פרשת סלייס ברשות שוק ההון, והצפנו את הנושא בוועדת הכספים. אישית אני חושב שמי שמחפש השקעות אלטרנטיביות חייב לעבור דרך גופים מוסדיים מפוקחים. המשקיע הסולידי חייב להתרחק ממיזמים מפוקפקים או מקרנות נדל"ן המשקיעות בחו"ל. זה לא בבית ספרנו.
"וחוץ מזה, סוכן ביטוח ללא רישיון שיווק השקעות אינו יכול לייעץ על השקעות אלא להפנות את הלקוח לגורם המקצועי. במקרה שהוא מקבל תגמול, הוא חייב לגלות את זה ללקוח".
יש יועצים המעודדים מבוטחים לפדות כספי פנסיה אחרי שפונים אליהם בהצעות לאיתור כספים אבודים ועוד. איך אתם נלחמים בתופעה?
"שמעתי על כך, וזה חמור מאוד. מדובר בשרלטנים שרוצים לעשות כסף קל. הם פונים לאוכלוסיות מוחלשות ומחתימים אותן על כל מיני שטרי חוב. הלקוח נשאר בסוף הדרך עם 50% מכספי הפנסיה. 35% הולכים כתשלום מס על פדיון שלא כדין, ועוד 15% כשכר טרחה.
"מי ששוקל לפדות פנסיה חייב לעבור דרך בעל רישיון לבדוק את הצרכים האמיתיים שלו. אסור שהדבר ייעשה כבדרך אגב כמו לקנות סיגריות בפיצוצייה. הגשנו הצעת חוק המחייבת מתן ייעוץ פנסיוני של בעל רישיון לפני הפדיון מוקדם, והקמתי ועדה בלשכה שמטפלת באחריות הסוכנים".
מה דעתך על הכאוס בתחום ביטוח הסיעוד, וכיצד ניתן לפתור את המשבר?
"התרענו על המצב כבר לפני שנתיים, העברתי חומרים לחברי כנסת, אבל לצערי לא הקשיבו לנו. הביטוח הסיעודי בישראל התחיל דרך פוליסת ביטוח וולונטרית או קולקטיבית. אבל כתוצאה מפופוליזם פוליטי וטענות על גרירת רגליים של חברות ביטוח באישור תביעות, החלו להפחית חסמים לקבלת הקצבה. לחברות ביטוח המשנה הבינלאומיות זה לא היה כדאי כלכלית, והן התחילו לצאת מהשוק. בעקבות כך חברות הביטוח ברחו - ומי שנפגעו היו המבוטחים בקופות החולים. כדי לשנות את המצב חייבים לאפשר הנפקת פוליסת ביטוח עם ארבעה מבחני זכאות לסיעוד מתוך שישה, ולא פחות. לחלופין ייתכן שיהיה צורך במס סיעוד ממלכתי".
איך סוכני הביטוח התמודדו עם גל התביעות של מקרי מוות ונכות בעקבות המלחמה?
"מעבר לטיפול המקצועי הרגיל, אנחנו נתרמים למאמץ סיוע לנפגעים ועושים את זה בצניעות. אנחנו מסייעים בדרך שבשגרה במימוש זכויות לחולי סרטן, והעמותות הפועלות מפנות את החולים אלינו ומסייעות בהתנדבות באמצעות 100 מתנדבים.
"כשהתחילה המלחמה הרחבנו את תשתית הסיוע ואפשרנו גם למשפחות חללים למצות את הזכויות ולבדוק אילו כספים מגיעים להן. ואכן, הגיעו אלינו עשרות רבות של פניות. בעקבות כך פנתה אליי תא"ל דפנה הררי, קצינת נפגעים ראשית בצה"ל, ואחרי שהודתה לנו ביקשה עזרה בייעוץ גם לגבי הפצועים. נענינו בחיוב וקיבלנו מאות פניות. תא"ל הררי תהיה אחת האורחות החשובות בכנס".