חיזבאללה פתח הבוקר (ראשון) במתקפה מסיבית ביחס לימי הלחימה האחרונים: עד 09:00 הוא הספיק לשגר שלושה כטב"מים, שישה טילים בליסטיים למרכז הארץ, ובמקביל ירה לקרית שמונה, צפת ומעלות.
חיזבאללה עובד כבר על היום שאחרי המלחמה. בחסות איראן הוא מתכוון להמשיך להיות כוח מרכזי בלבנון, גם במישור הפוליטי אבל גם לשמר כוח צבאי מרכזי.
לאיראן יש אסטרטגיה וגם הרבה סבלנות. צה״ל מצידו פגע קשות בחיזבאללה הן בדרג הפיקוד והן בלוגיסטיקה ומערכי התקיפה בדרום. צה״ל חשף את איראן למתקפות בלי תעודת ביטוח בדמות הפרוקסי שלה בלבנון, בעזה, וכן גם רחוק יותר - עיראק, סוריה ותימן שלא מייצרות לאיראנים את כוח האש שבנו.
ישראל זקוקה להסדרה בצפון כדי לקדם מהלך בעזה. ליצור ניתוק בין הזירות. הסכם בלבנון יצור לחץ על חמאס, יבודד אותו במרחב. ישראל יכולה להגיע להסכם בצפון. זה זמן קריטי. המחלוקת המרכזית היא חופש התנועה הצבאי שיישמר לישראל. כלומר, האם מגדל שמירה שיוקם מול מטולה או מלכיה דינו לחטוף ירי פגז של טנק מרכבה? והאם אוהל שיוקם בהר דב בצד הישראלי דינו להיות מושמד מטיל נ״ט שירו לוחמי גולני או צנחנים לאוהל?
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
התשובה ברורה. זה לא ענין ללבנונים גם לא לאמריקאים. זאת החלטה ישראלית. החלטה טקטית שצריכה להיות מונחת על כתפי מפקד האוגדה או מקסימום מפקד פיקוד צפון.
לפני 7 באוקטובר ניהלה ממשלת ישראל מדיניות הססנית בכל החזיתות. כך למשל כדי להיכנס לקסבה בשכם נדרש אישור של ראש הממשלה ורק יחידות מיוחדות כמו ימ״מ ושייטת 13 נדרשו לביצוע. היום שלוש פעמים בכל יממה נכנסים כוחות צה״ל לקסבה בשכם באישור מפקד חטיבת שומרון והכוחות שנכנסים הם בדרך כלל גדודי מילואים. כלומר, זה עניין של הפעלת כוח, עניין טקטי פנים-ישראלי.
על ישראל לסגור את המערכה בצפון כבר השבוע. לסגור את הדברים הקטנים, להכריז על ניצחון בלבנון. אפשר לעשות זאת עם עוד מטס של חיל האוויר מעל הדאחייה תוך הפצצה של עוד עשרה, אולי עשרים בנינים, וזהו. להתייצב על הקו הכחול ולפעול להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם. ובטיל הבא שישוגר לישראל? בניין הפרלמנט בביירות, יכול להיות בהחלט אופציה לתקיפה, מאחר והטענה בלבנון היא כי הוא מאכלס כמקלט חלק מהדרג הפוליטי של חיזבאללה.