כל רצח של יהודי בכל מקום בעולם מזעזע ברמות כאלה שאנחנו מרגישים חלק מהאירוע. כמובן, כשמדובר בשליח חב"ד, את מרגישה את זה יותר ממוקד. מרגישה שהפכת להיות איזושהי מטרה", אומרת הרבנית שטערני וולף, שליחת חב"ד בעיר הנובר בגרמניה זה כ־20 שנה. רצח הרב צבי קוגן ז"ל, שליח חב"ד באיחוד האמירויות, זעזע מאוד את שליחי הארגון ברחבי העולם וכמובן הגביר את החשש בקרבם. עם זאת, בשיחות איתם נראה שהם מתכוונים להמשיך ביתר שאת בפעילותם לטובת הקהילה היהודית.
בחוכמה ובזהירות
"קיבלתי בעקבות הרצח מאות הודעות מהקהילה כאן", מספרת הרבנית וולף. "שאלו איך אפשר לעזור לנו בהגברת השמירה. הקהילה היהודית מאוד דואגת לנו, ויש גם הרבה אנשים לא יהודים שעומדים איתנו בקשר. כבר אחרי מה שקרה באמסטרדם לאוהדי מכבי תל אביב התקשרו אליי מהמשטרה המקומית. אמרו שהם יודעים שאני דואגת, ושהם עוקבים אחר המצב. האירוע באמסטרדם זירז את העברת התקציב לתגבור אבטחת המבנה שלנו".
הרצח באמירויות השפיע על הפעילויות שלכם?
"ביום ראשון היו לנו כמה פעילויות לילדים ובני נוער. רק שני הורים מתוך הורים ל־60 ילדים הודיעו שהילדים לא יגיעו כי הם חוששים. אנחנו מנסים להשרות אווירה של ביטחון בבית חב"ד. אנשים בזמנים כאלה מחפשים את החיבור הזה, של הביחד, כי לשבת בבית ולפחד לא ייתן כלום".
וולף מודה, עם זאת, שאירועים מסוג זה גורמים לאנשים להצניע את הסממנים היהודיים שלהם, "וזה חבל מאוד. למשל, חלק מאלו שהולכים עם ציצית, מכניסים אותה למכנסיים ברחוב".
ברמה האישית, יש חשש?
"אני לא חוששת. אני מאמינה שמה צריך לקרות, יקרה, אבל בהחלט יותר נזהרים. הכל בחוכמה ובזהירות".
בהנובר, מספרת וולף, אין בית ספר יהודי: "ילדים הולכים לבתי ספר מקומיים, ויש בהם הרבה אנטישמיות. בני הנוער הופכים להיות מעין קונסולים של ישראל בבתי הספר שלהם, למרות שהם לא מבינים בכלל את הפוליטיקה. אני מרגישה שכיום צעירים רבים מחפשים את היהדות. הם מגיעים ושואלים: 'אני יהודי, מה זה אומר?'. הם נתקלים באנטישמיות, כשרבים מהם בעצמם לא יודעים מה זה יהודי. אני מרגישה שהצעירים הופכים להיות יותר אידיאולוגיים".
בחנוכה מתוכננות פעילויות רבות בבית חב"ד המקומי. "אנחנו לא נוריד שום פעילות", מדגישה וולף. "מתוכננים ערב נשים, אירוע ילדים, אירוע לסטודנטים, הדלקה מרכזית. כמו כן, בכל יום ראשון מתקיים בעיר אירוע ריצה של תושבים מקומיים, יהודים ולא יהודים, למען החזרת החטופים. בחנוכה הם יתחברו לפעילות שלנו. קיבלנו אישורים לכל האירועים, כמובן תהיה הגברה בשמירה. המטרה שלנו היא להשרות ביטחון ולא פחד. התכנון שלנו הוא להוסיף אור. חושך לא מגרשים במקלות. חושך מגרשים בעזרת אור".
"חבר לשליחות שנרצח זה נורא. מובן שזה שבר גדול מאוד, כאב גדול מאוד", אומר הרב נחמיה וילהלם, שליח חב"ד בבנגקוק, בירת תאילנד, זה 30 שנה. "מעבר לכאב, אין ספק שזה מעורר מחשבות. כמו שזה קרה שם, זה עלול לקרות בכל מקום בעולם. אבל אנחנו לא נותנים לפחד לשתק אותנו. אנחנו ממשיכים בשליחות וביתר שאת".
המטה לביטחון לאומי העלה השבוע את אזהרת המסע לתאילנד לרמה 2. "יש משטרה מקומית שמאבטחת, ויש גם מאבטחים שלנו. כשיש מצבים כאלה, מתגברים את האבטחה", מסביר וילהלם. "נמשיך בפעילות, אבל נדאג שתהיה אבטחה כמו שצריך".
בעקבות אזהרת המסע, קיבלת פניות מישראלים?
"לא ראיתי היסטריה בקרב המטיילים, אבל יש אנשים ששואלים מה זה אומר ומה זה דורש מהם. אנחנו צריכים להיות זהירים, לא להתבלט יותר מדי, וזה מה שאנחנו מנסים לעשות. אני, מטבעי, בן אדם מאוד אופטימי. אני פחות בחששות, אבל לא בשאננות".
להתגבר על הפחד
"הרצח תפס אותנו בהלם ובזעזוע נורא. זה דבר שלא ציפינו לו. זה קרה במדינה בטוחה מאוד, לכאורה, שלא היית מאמין שזה יקרה שם", מודה הרב עקיבא קמיסר, שליח חב"ד ורב הקהילה הישראלית באמסטרדם, בירת הולנד, זה 14 שנה.
חשת השפעה של הרצח באמירויות על הקהילה היהודית באמסטרדם?
"אני מרגיש שמאז 7 באוקטובר אנשים יותר חוששים. אחרי הפרעות שהיו כאן באוהדי מכבי תל אביב הפעלנו יותר שמירה סביב בתי חב"ד, ורעננו נהלים. למשל, הדלת אצלנו נפתחת בשעה מסוימת, אין יותר טיילת. הייתה לנו פעילות ביום ראשון האחרון, וחשבנו שאולי בגלל הרצח אנשים לא יבואו, אבל הגיעו לא רק 100% מהאנשים, אלא גם משפחות חדשות. אולי זה מראה שאין לנו לאן לברוח. המצב בעולם כולו לא טוב. אם לא נישאר יחד, אם לא נהיה מגובשים, פשוט נהיה לבד. העולם כל כך חשוך עכשיו, ואין לנו אופציה אחרת. אין לנו פריבילגיה להתחיל להתבכיין, אלא להמשיך הלאה, לדאוג שעוד יהודי יניח תפילין, שיעשה מצווה".
באזור אמסטרדם חיים כ־30 אלף יהודים. "אנחנו מתנהלים ביתר זהירות", קמיסר מעדכן. "למשל, מישהו העביר באחת מקבוצות שליחי חב"ד מידע על איזה יישום בטלפון ששולח מיד את המיקום שלך לאנשים שאתה מגדיר. זה דבר שיכול להציל חיים. העברתי את זה הלאה, לקהילה".
עד כמה האנטישמיות מרימה בסביבתכם ראש בימים אלה?
"אני מאמין שהייתה אנטישמיות גם קודם, אבל זה היה מתחת לפני השטח. החל מ־7 באוקטובר זה פשוט פרץ החוצה, ו'לכולם מותר'. רואים כאן פרו־פלסטינים יוצאים להפגנות על אופנועים בכמויות שלא ראית קודם. אבל אנחנו ממשיכים כרגיל, כאשר ערנות חייבת להיות כל הזמן. אם, לדוגמה, רואים איזה רכב חשוד באזור שלנו, או מישהו שמסתובב, ישר מעבירים את התמונה לכוחות הביטחון".
"הרצח של צבי קוגן הוא דבר מזעזע. צבי היה חבר אישי, לפני שבועיים דיברנו", מספר הרב ישראל קוזלובסקי, שליח חב"ד במומבאי, הודו, זה 12 שנה. "התפקיד שלנו הוא להתגבר על הפחד ולעשות כל מה שתלוי בנו כדי להמשיך בגאווה יהודית את מה שנשלחנו לעשות, כדי להפיץ את האור. בית חב"ד שלנו עבר פיגוע נורא לפני 16 שנה. זה כל הזמן נמצא בראש, בתודעה. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, ואנחנו צריכים לעשות כל מה שאפשר כדי שהם לא יצליחו. הכי קל לקפל את הבסטה, אבל לעם ישראל אין את הפריבילגיה הזו. אנחנו מסתכלים למעלה, לקדוש ברוך הוא, ואומרים: 'תן כוח להמשיך הלאה'".
מה אתם עושים ברמה המעשית?
"יש לנו מערכת אבטחה שלמה של בתי חב"ד, עם משרדים בישראל ובניו יורק, ויש לנו גם קב"ט מקומי. אנחנו כל הזמן מגיבים למצב, מתייעצים עם אנשי מקצוע, עושים כל מה שאפשר בזהירות, אבל לא מפסיקים שום דבר. בחנוכה מתוכננות המון פעילויות. אנחנו נמצאים במאבק הגדול הזה, שהוא לא רק על הקיום הפיזי שלנו כעם ישראל, אלא גם על הנפש שלנו, על הרוח שלנו. אנחנו צריכים לעשות הכל כדי להמשיך ולהיות חזקים".
"אנחנו מרגישים כמו צבא, כמו קולגות למשימה משותפת", מצהיר הרב שלומי לוין, שליח חב"ד כחמש שנים באזור נורמנדי בצרפת, שמתגורר בעיירה קאבורג. "כשעוד אמרו שצבי קוגן נעדר, התפללנו שיהיו בשורות טובות. כששמענו שנרצח, זה מאוד זעזע וטלטל אותי. דבר ראשון שאמרתי לאשתי הוא, איך אנחנו יוצאים מכך יותר חזקים, איך לא ניתן לדבר הזה להפחית פעילות?".
לוין אכן נקט גישה מעשית: "הבנתי שישר צריך לחשוב במה אפשר לחזק את הפעילות שאנחנו עושים. הרצח באיחוד האמירויות לא מספיק תוקשר בצרפת, ופרסמתי בקהילה היהודית מה שקרה. בחנוכה, חג האור, אנחנו מתכננים אירוע גדול כדי להאיר בזמן כזה חשוך".
הקהילה היהודית באזור שבו נמצא לוין היא קהילה קטנה, המונה כ־70 משפחות. "אבל כיוון שאנחנו נמצאים באזור תיירותי, לאנשים רבים יש כאן בית נופש שהם מגיעים אליו מפריז וממקומות נוספים", מספר לוין. "אנחנו עובדים גם עם הקהילה המקומית וגם עם הנופשים. האתגר הגדול שלנו מבחינת הקהילה המקומית הוא שיחוו את היהדות, כי רבים מהם לא היו קרובים ליהדות. לפני שהגענו, לא היה כאן מזון כשר ולא היה בית כנסת. היום משפחות כבר מגיעות לפעילויות שלנו בבית חב"ד וגם בבית הפרטי שלנו".
לוין מעיד שמאז 7 באוקטובר יש חשש בקהילה: "אנשים מאוד מפחדים ואנחנו מנסים לחזק אותם. יש שמירה על בית חב"ד, ואנחנו נמצאים בקשר עם הרשויות. חייבים להיזהר. אני כמעט היחיד שמסתובב פה באזור עם המראה היהודי שלי. יש מישהי מהקהילה שאמא שלה אושפזה בבית חולים באזור. רצינו לבוא לבקר אותה, אבל ביקשו שאם אפשר, שלא נבוא, כדי שבבית החולים לא ידעו על היהדות. תביני מכך מה מצב האנשים פה".