החלטת בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג להוציא צווי מעצר כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט היא שערורייה, בושה ואות קלון למוסד השיפוטי שנועד לעסוק בפשעים החמורים והנוראיים ביותר המתרחשים ברחבי העולם.
הוצאת צווי מעצר כנגד מנהיגי מדינה דמוקרטית עם מערכת משפט עצמאית ומפוארת הנלחמת במלחמת הגנה עצמית בהתאם להוראות הדין - היא חרפה משפטית ומוסרית.
בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג הוקם בשנת 2002, ולראשונה נוצרה ערכאה משפטית בינלאומית קבועה שבה ניתן לשפוט אנשים החשודים בביצוע הפשעים החמורים ביותר – פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות, רצח עם ועוד.
ישראל מעולם לא הכירה בבית הדין הפלילי בהאג, וסירבה ביחד עם ארה"ב להצטרף לאמנת רומא שייסדה את בית הדין וקובעת את סמכויותיו. ישראל באופן עקרוני, ובוודאי כלקח משואת העם היהודי, תמכה ברעיון של הקמת בית דין פלילי בינלאומי, אך התנגדה לבסוף להקמת בית הדין בגלל סעיף באמנת רומא שעלול להגדיר את ההתנחלויות כפשע מלחמה.
תרגיעו את הבייס
הממשלה ונבחרי הציבור במקום להילחם במלחמת המשפט שנפתחה כנגדה, תרמו בפעולותיהם להחלטה המבישה. ראשית, כפי שכתבתי בטור זה עוד לפני מספר חודשים, הממשלה הייתה צריכה לזמן פאנל של מומחים בינלאומיים מהשורה הראשונה, ולתת להם מנדט מלא לבחון את כל החלטות הממשלה והראיות בדבר פעולות צה"ל והחלטות הקבינט מאז 7 באוקטובר.
ישראל לא נקטה שום צעד שאין לו גיבוי משפטי, וגם אם היו תקלות או הפרות של הדין, מערכת המשפט הישראלית יודעת ויכולה לטפל בהן. צעד זה לא נעשה.
שנית, נבחרי ציבור בהתבטאויות חסרות אחריות, המצדיקות לכאורה הרג ללא הבחנה של אזרחים ברצועת עזה, יצרו תשתית עובדתית שממנה יכולים ארגונים בינלאומיים ובית הדין ללמוד כי הגישה המקובלת בהנהגה הישראלית מתירה הרג של אזרחים בלתי מעורבים. כמובן שצה"ל לא פועל במדיניות שכזו, אך ההתבטאויות שכל מטרתן לשלהב את "הבייס" יצרו תמונה מעוותת על המדיניות הרשמית הישראלית.
שלישית, הממשלה מאז הקמתה הכריזה מלחמה על עצמאות מערכת המשפט, וניסתה לכפות שינויים מרחיקי לכת בדמות "הרפורמה המשפטית", שהיא למעשה הפיכה משפטית. הניסיונות הללו נתפסו בידי מדינות וגורמים בינלאומיים כעדות לחולשתה של מערכת המשפט הישראלית מול הגורמים הפוליטיים.
מה ניתן לעשות כעת? עדיין לא מאוחר להקים ועדת חקירה בשילוב גורמים בינלאומיים מובילים ובעלי שם. בנוסף, יש לפעול לקידום סנקציות של ארה"ב, תחת ממשל הנשיא הנבחר דונלד טראמפ, על בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, על צוות התביעה והשופטים.
בעבר, כאשר בית הדין הפלילי בהאג החל בחקירה כנגד ארה"ב בשל פעולות באפגניסטן, ממשל טראמפ הטיל סנקציות אישיות על התובעת והשופטים, ולבסוף בית הדין סגר את תיק החקירה. כעת, יש לפעול לקידום סנקציות דומות בשל ההחלטה כנגד ישראל.
בנוסף, לאחר החתימה על הפסקת האש בלבנון, על ישראל לקדם את תהליך הנורמליזציה עם סעודיה והסדרת "היום שאחרי" ברצועת עזה. אף גוף בינלאומי לא יפעל כנגד ראשי מדינה שמקדמים תהליך מדיני היסטורי, ותהליך שכזה יכול להיות "הסולם" של התובע ובית הדין לרדת מהעץ. שכן יש לו הסמכות לבטל את צווי המעצר.