חלק משרי הממשלה חתמו על מסמך שדורש להעלות לדיון את נושא פיטוריה. החלק הגדול של הממשלה לא חתם על המסמך. כל ארגון המסמך עם חתימות השרים נגד היועמ"שית הוא כחלק מהתארגנות בממשלה לפיטורי היועצת המשפטית לממשלה, או לפחות ככה רוצים שתחשבו.
לא ברור למה השר שלמה קרעי אוסף חתימות של שרים הדורשים לפטר את היועצת המשפטית לממשלה. היועמ"שית אינה ילדה בכיתה ג' שחברי הממשלה מנסים לעשות עליה חרם. אם יש חבר ממשלה כלשהו באמת מעוניין לפטר את היועמ"שית, יש דרך לעשות את זה.
דו"ח ועדת שמגר קובע את הדרך למנות ולפטר את היועצת המשפטית לממשלה. בשום שלב, הדו"ח לא קובע שצריך לאסוף חתימות של שרים שיתמכו במהלך לפני התנעתו. במידה ואחת מארבע העילות לפיטורי היועמ"שית מתקיימים לעמדת הממשלה, היא יכולה פשוט להתחיל את ההליכים לפיטוריה.
לפני ההצבעה על פיטורי היועמ"שית בממשלה, חברי הממשלה יצטרכו לקבל את עמדת ועדת האיתור שהצביעה על בחירתה לתפקיד. לאחר מכן, הממשלה תצטרך להצביע. אם יהיה רוב, היועמ"שית תפוטר. זאת הדרך המאוד פשוטה לפטר את היועמ"שית, דרך שמשום מה הממשלה שטוענת שהיא מעוניינת לפטר את היועמ"שית - לא הולכת בה.
תקנון הממשלה קובע כי "כל חבר ממשלה רשאי להציע להעלות נושא לסדר היום של ישיבת הממשלה". אף חבר בממשלה שחתום על המכתב לא דרש בפועל להעלות על סדר יומה של הממשלה את פיטורי היועמ"שית - ולא בכדי.
חברי הממשלה לא באמת פועלים בצעדים אפקטיביים לפטר את היועמ"שית בגלל החשש שהיועמ"שית תגיב בהוצאת נתניהו לנבצרות. עד שאחד מחברי הממשלה יניח על שולחן הממשלה דרישה להעלות על סדר היום את פיטורי היועמ"שית, הכל עבודה בעיניים. הדרישה הציבורית בימין לפטר את היועמ"שית מביאה לכך שהשרים יעשו הרבה רוח, אבל זה כל מה שזה - אוויר חם, שום דבר מעבר.