התמונות שמתעדות אסירים סורים במרתפי הגיהינום של אסד ברגעים שבהם המורדים משחררים אותם, הופכות את הבטן. הצינוקים המטונפים, המבטים המבועתים של אסירים מעונים והפעוטות שנכלאו עם אמותיהם, משקפים אכזריות ברברית שאדם נורמלי לא יכול אפילו לדמיין.
המראות הללו יוצקים את מלוא המשמעות המחליאה למילים ״הדיקטטור שניהל מלחמה מזעזעת נגד עמו״, והמשמעות הזו הולכת ונפרשת לנגד עינינו עם כל תמונה ועם כל סרטון. אבל אחרי ההלם הראשוני מההתרחשויות המהירות בסוריה, מגיע השלב שבו ישראל הפרגמטית צריכה לקחת את כל התמונות והסרטונים הללו, ולהפוך אותם לחומר הסברה.
המראות מסוריה המשוחררת ממחישים בדרך הטובה ביותר את כל מה שישראל טענה מאז ה-7 באוקטובר, אך לא הצליחה להשפיע על דעת הקהל בחו״ל. הם מתמצתים את המציאות שאיתה ישראל צריכה להתמודד, ומוכיחים באופן ברור שבזמן שהעולם התאבסס עלינו בהאשמות של ״רצח עם״ ו״פשעי מלחמה״, הדברים האיומים באמת באזורנו התרחשו מתחת לאדמה.
יש לנו שר חוץ חדש שהתהדר בתקציב הסברה חדש - זו הזדמנות ממשית לראות מה הוא שווה. במשך שנה ויותר של מלחמה, חמאס שלט בכל החומרים התקשורתיים שיצאו מעזה, והפיק מהם קמפיין הכפשה שיטתי נגד ישראל אחרי שמחבליו רצחו, אנסו ושרפו.
המלחמה היא לא רק בשדה הקרב אלא גם בתקשורת העולמית ובערוצים דיפלומטיים ומשפטיים. בשלב הזה כבר אין שום תירוץ - לא ייתכן שישראל פשוט תיתן לחומר התקשורתי שיוצא מסוריה לחמוק מידיה.
כפי שחברי הממשלה יודעים להתנפל על המשימה כשמדובר בתדמיתם האישית, מצופה מהם להתנפל על המשימה כשמדובר בתדמיתה של המדינה.
כפי שהם יודעים להתפאר ביכולתם לזהות תרחישים ולהתריע, מצופה מהם לדעת לזהות את החולשה בגזרת דעת הקהל העולמית. הרי משתמשים בה נגדנו כל הזמן.
מצרים, סעודיה וירדן כבר מיהרו לגנות את אזור החיץ שצה״ל יצר בעקבות המאורעות בסוריה, שכן חולשתנו בדעת הקהל מנוצלת בקלות גם על ידי אלה שנחשבים לידידים.
צה״ל ידע להפוך את המציאות הצבאית עם פעולותיו בלבנון, עכשיו הגיע הזמן שהממשלה תהפוך את המציאות התודעתית. החומרים שיוצאים מסוריה הם הזדמנות פז. הם אמיתיים, עדכניים וגם ויראליים. אף אחד לא ביים אותם כחלק מנרטיב של "האחים המוסלמים", אף אחד לא השתמש בבינה מלאכותית. הם משקפים את האמת המזעזעת של המזרח התיכון במלוא כיעורה.
המראות האלו הם הדרך הטובה ביותר להציף את המדיה העולמית בהבנה שהתמקדות ב״פשעי מלחמה״ ישראליים בעת הזאת היא פשוט בלתי מוסרית בעליל. ראשית, כי ההתהפכות עלינו בתקשורת המערבית במלחמה הזו הייתה מטורפת בעוצמתה ולא פרופורציונלית. שנית, כי זה הזמן להבין שהפוקוס המוגזם על ישראל הסיח את הדעת מפשעי המלחמה הגרועים ביותר באזור.
ההתמקדות בישראל הורידה את הזרקור מגורל החטופים בידי פושעי חמאס. היא הורידה את הזרקור גם מהדרך האכזרית שבה חמאס מתנהל עם העזתים - מכה, מתעלל ורוצח את מי שמעז לצאת נגדו.
הפשעים המזעזעים ביותר לא קיבלו קול או מקום בשיח, וישראל חייבת להפעיל את מלוא כוחה כדי לשנות את זה. נפילת אסד גילתה את בתי הסוהר המפלצתיים ואת המשמעות האמיתית של אכזריות במזרח התיכון. האם ייתכן שנגד מנהיגי ישראל יוציאו צווי מעצר בהאג, אבל לא נגדו?
צריך לתת להתרחשויות הרבות סביבנו קונטקסט נכון ותנופה. העולם משתנה לנגד עינינו, וישראל חייבת להתאים את עצמה. לא ייתכן שהפוקוס והעוצמה של השרים יבואו לידי ביטוי רק בתדמיתם ובעדות נתניהו, בשעה שהמדינה היא זו שזקוקה לפוקוס ולתשומת הלב יותר מכולם.