בעקבות הווטו שהוטל על פיטורי היועמ"שית, בקואליציה שוקלים להעלות הצעת החלטה של הממשלה לפיה חברי הממשלה יביעו אי אמון בממשלה. על פניו המשמעות למהלך נגד היועמ"שית זניח. מדובר בסעד הצהרתי, שאינו חלק מהליך פיטורי היועמ"שית – אך הוא יכול לחזק את טיעוני הממשלה להדחתה של היועמ"שית.
הדרך לפיטוריה של היועמ"שית ברורה וכוללת מספר מועט של שלבים, אך כל אחד מהשלבים בפני עצמו יכול להימשך זמן רב וייתכנו עתירות לבג"ץ נגד עצם קיומו של כל שלב. דו"ח ועדת שמגר לבחינת דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה ונושאים הקשורים בכהונתו, שמסקנותיו אומצו על ידי ממשלת ישראל באוגוסט 2000, קובע גם את דרכי הפיטורין של היועץ המשפטי לממשלה. אי אפשר להתכחש לשלבים שבדו"ח.
מבחינה פרוצדורלית, השלב הראשון בתהליך פיטורי היועץ המשפטי לממשלה מתחיל בפניית שר המשפטים לוועדה שמינתה את היועץ, לצורך התייעצות. תפקיד הוועדה הוא לבחון האם החלטת הממשלה לפטר את היועמ"שית סבירה ומוצדקת, ולהגיש את עמדתה בנושא בכתב.
הוועדה יכולה למשוך את הזמן עד להגשת עמדתה, וכמובן שהיועמ"שית עצמה יכולה למשוך את הליכי השימוע שלה לפני הוועדה ולפני הממשלה בטרם תתקבל החלטה סופית בעניינה. ללא זכות שימוע, הליך הפיטורין ייפסל על הסף בבג"ץ. לאחר קבלת חוות הדעת של הוועדה, ניתן להביא את הנושא לדיון בממשלה, אשר תכריע האם להמשיך בהליך הפיטורים.
דו"ח ועדת שמגר קובע שאין הכרח לקבל את אישור הוועדה המקצועית לצורך פיטורי היועמ"שית, מאחר שלפי עמדת הוועדה, "יש להשאיר בידי הממשלה את ההחלטה הסופית באשר להמשך כהונת היועץ המשפטי, במיוחד במצב בו שיתוף פעולה יעיל אינו אפשרי". המשמעות היא שגם אם הוועדה תחליט כי החלטת הממשלה לקדם את פיטורי היועמ"שית אינה סבירה – עדיין יהיה אפשר להחליט לקדם את פיטורי היועמ"שית. לפי דו"ח ועדת שמגר, "המשקל המצטבר של עמדת הוועדה, השימוע ותגובת דעת הקהל, מספיק כדי למנוע שימוש בלתי ראוי בסמכות הפסקת הכהונה".
יש לציין כי בכוונת הממשלה לקדם את פיטורי היועמש"ית בגין העילה הרביעית לפיטורי יועץ משפטי לממשלה – הטענה כי קיימים חילוקי דעות בין הממשלה לבין היועמ"שית "היוצרים מצב בו נמנע שיתוף פעולה יעיל". ברקע הבקשה הממשלה צפויה לטעון למספר הפעמים הגבוה יחסית לכל קודמיה בתפקיד, בה בהרב-מיארה הציגה עמדה נגד הממשלה – גם במקרים בהם בסופו של דבר שופטי בג"ץ דחו את עמדתה.
באופן עקרוני, אין צורך בהבעת אי אמון ביועמ"שית כחלק מהליך פיטוריה. עם זאת, מכיוון שהממשלה צפויה לקדם את פיטורי היועמ"שית (אם אכן יקודמו) בטענה כי נמנע שיתוף פעולה יעיל בין הממשלה והיועמ"שית, הבעת אי אמון של הממשלה ביועמ"שית היא צעד משמעותי שיוסיף לראיות של הממשלה בנוגע לחוסר יכולתה לעבוד כראוי עם היועמ"שית – מה שלעמדתם מצדיק את פיטוריה.