השאלה, הדאגה והתקווה - מה צפוי לישראל בארבע שנות הכהונה של דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב - מעסיקות בצדק את הפוליטיקאים הרציניים בישראל, את הפרשנים ואת מי שמזוהים כמומחים ליחסי ישראל־ארה"ב.
זהו נושא חשוב, קריטי וחיוני לא רק לישראל. כל מדינה בעולם החופשי, שהיא חלק מארצות המערב הדמוקרטיות ומכירה בארה"ב כמעצמת־העל העליונה, דואגת ומוטרדת מהצפוי לה ולעולם מנוכחותו בבית הלבן של נשיא נבחר שהתכונה הכי מזוהה עמו היא היותו בלתי צפוי.
בשיחות עם שגרירים ודיפלומטים בכירים וותיקים במטה הראשי של האו"ם בניו יורק, הדאגה מהעתיד המיועד לארצותיהם בארבע שנות כהונת טראמפ באה לידי ביטוי יותר כסיוט מאשר דאגה. במתחם הצפוף של הדואגים מהצפוי מנשיא כטראמפ, ישראל יצרה לעצמה מעמד מיוחד ושונה לחלוטין מזה של שאר המדינות.
ישראל לא רק דואגת ומתמודדת עם הערכות וניחושים כיצד ינהג כלפיה טראמפ ואיך יפעל לקידום האינטרסים שלה. ישראל היא המדינה היחידה שאינה מחכה לכניסתו של טראמפ לתפקידו, שאין לה סבלנות ונימוס מקובל בתחום היחסים בין מדינות להניח למועמד המנצח ולנשיא הנבחר להתכונן למועד תחילת כהונתו ולארגן את סביבתו הפנימית לקראת התפקיד הקשה המצפה לו.
בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, הוא מנהיג המדינה היחיד שעיצב התנהלות, גיבש הערכות, מיישם מעשית ומקיים פרקטית מדיניות מול הנשיא הנבחר. התנהלות שלפי הנוהג המקובל ביחסי מדינות היא פסולה ומזיקה.
זה לא רק שנתניהו, כפי שאפשר להניח, דואג בסתר ליבו לצפוי לישראל מנשיאותו של טראמפ. ראש ממשלת ישראל הפך דאגה זאת לחרב פיפיות – חרב חדה, מלוטשת משני צדדיה. כלומר, יכולה להניב טובות ויכולה גם לפגוע ולחבל במי שמחזיק ומנופף בה בלי מעצורים. במקרה שלנו, זהו נתניהו.
לא ידוע על ראש מדינה שכבר מקיים קשרים ומטפח יחסים עם הנשיא הנבחר טראמפ בקצב, במרץ ובגלוי כפי שנתניהו מתנהל בשבועות האחרונים. לפי דיווחים, נתניהו כבר קיים עם טראמפ שש שיחות טלפוניות. תוכן השיחות אינו ידוע. די להאזין להצהרות המחמיאות, לקרוא את ההתבטאויות נוטפות החנופה ולהיחשף לגילויי ההערצה שראש הממשלה מרעיף על טראמפ.
בהתנהלות התקשורתית המתרפסת של נתניהו כלפי טראמפ, הוא מאותת לנשיא הנבחר מה צפוי לו. מותר לפוליטיקאי ישראלי ולראש ממשלה לאהוד את המפלגה הרפובליקנית ולהעדיף אותה מבחינתו על פני המפלגה הדמוקרטית. זה לא סוד שנתניהו הוא חסיד נלהב של הרפובליקנים ומתייחס אל מנהיגים בצמרת המפלגה בכבוד ובהערכה.
זה בסדר. בתנאי, שלא שוכחים שבפוליטיקה ובזירה הפנימית האמריקאית קיימת גם מפלגה שנייה - המפלגה הדמוקרטית. מביטויי ההערצה שנתניהו מרעיף על טראמפ לאחרונה נראה כי הוא שכח לגמרי, או אינו רוצה לזכור, כי בארה"ב קיימת ובועטת גם מפלגה דמוקרטית.
ערעור המסורת
ההשתדלות האובססיבית של נתניהו להאדיר את שמו של טראמפ ולהבטיח לו כנשיא רפובליקני שבועת אמונים מצד ישראל - כלומר מצידו – לארק מתפרשת כשאיפה של נתניהו לדחוק לשולי הפוליטיקה האמריקאית את הדמוקרטים כלא מועילים מבחינתו. מה שנתניהו גורם לו הוא ערעור והרס של מה שהיה במשך עשרות שנים מסורת מוקפדת, מעוגנת ושמורה בפוליטיקה האמריקאית – תמיכה דו־מפלגתית בישראל מצד הדמוקרטים והרפובליקנים.
ערעור מסורת התמיכה הדו־מפלגתית התחיל בעת כהונתו של רון דרמר כשגריר ישראל בארה"ב. דרמר, ממוצא אמריקאי, הוא רפובליקני ימני קיצוני. ביותר משש שנות שהותו בוושינגטון (בתואר רשמי שגריר ישראל, במעמד שנודע בזמנו כ"איש של נתניהו בוושינגטון") דרמר פעל באופן בלעדי וניצל את מעמדו בקרב צמרת המפלגה הרפובליקנית. הוא התעלם מהעובדה שבבית הלבן כיהן אז נשיא דמוקרטי, ברק אובמה.
דיפלומט ישראלי בכיר שביקר אז בוושינגטון אמר לי כי דרמר חיבל במסורת התמיכה הדו־מפלגתית בישראל בנוהל חניבעל. דרמר היה לפטרון שלו, נתניהו, מתת משמיים. כעת, לאחר ניצחונו של טראמפ, דרמר הוא בדיוק האיש שמתאים לנתניהו.
הבעיה היא שההערצה הזאת של נתניהו לטראמפ, שאותה מעצים דרמר, כבר פגעה קשות והזיקה אנושות למעמדה של ישראל לא רק בארה"ב אלא גם בזירה הבינלאומית. "החיזור, החנופה וההתרפסות של נתניהו כלפי טראמפ, יהפכו את ממשלת ישראל לסניף של הבית הלבן", אמר לי בשיחה שלא לייחוס ראש ארגון יהודי מרכזי בניו יורק. "נתניהו הופך את ממשלתו לשלוחה של המפלגה הרפובליקנית, וזה נורא".
בכירים יהודים בקהילה גם כועסים על מה שהם מגדירים כ"זלזול מופגן במפלגה הדמוקרטית וביזוי שלה". נכון שהרוב הגדול של מי שנמנים עם הממסד היהודי המאורגן בקהילה הוא ליברלי ותומך מסורתי בדמוקרטים. גם הרוב הגדול של בעלי זכות ההצבעה היהודים בארה"ב מזוהים כליברלים והצביעו בעד קמלה האריס. "אבל אנחנו לא מעיזים לזלזל בטראמפ, כמו שנתניהו מזלזל בג'ו ביידן", אמר לי ראש ארגון יהודי.
בכירים, גם אלו המזוהים כימניים, מזהירים מפני הציפיות הגדולות שראש הממשלה נתניהו תולה בדונלד טראמפ כנשיא. "לנתניהו יש תוכנית להציל את ממשלתו מהשרים המופרעים שאותם מינה והוא החליט להיות ה'יס־֫מן' של טראמפ, לכן הוא קורא לטראמפ 'איש גדול'. הוא מאמין שטראמפ ישחרר את החטופים ויביס את איראן. זה לא יעבוד. זה לא יקרה", אמר בשיחה אריק יופה, מי שכיהן כנשיא התנועה הרפורמית. "טראמפ מוקף בבדלנים שאינם רוצים ואינם מעוניינים להתעסק בבעיות שמטרידות את ישראל. הנשיא הנבחר יגלה נוקשות מול איראן, אבל זה יהיה חלק מעסקה עם רוסיה. עסקה שתשאיר את ישראל בחוץ".
בכירים בקהילה מסכימים עם דעתו של יופה ומציינים כי הם שותפים לדבריו. הבכירים, גם אלו הידועים ומזוהים כימניים, מביעים דאגה מפני מה שהגדירו כ"התרפסות של נתניהו והחנופה שהוא מפגין כלפי טראמפ". אחד הבכירים, ותיק ומוערך בקהילה, אמר: "בארה"ב מתקיימות כל ארבע שנים בחירות. האמריקאים אוהבים שינויים בשלטון. בעוד ארבע שנים טראמפ ישלים שתי קדנציות ועלול להיעלם, ומישהו בישראל צריך להזכיר את זה לנתניהו".