קריסתו המהירה של משטר אסד בסוריה מעוררת גלי הדף עצומים בעולם המוסלמי, לצד טלטלות עזות בקרב מדינות ערב והמפרץ הפרסי. פרט להכרה וללגיטימציה שבה זכתה סוריה עם חזרתה לחיק הליגה הערבית ב־2023, תהליך הנורמליזציה איתה נמשך עד לאחרונה, עם חידוש היחסים הדיפלומטיים בינה לבין סעודיה ופתיחתה מחדש של השגרירות הסעודית בדמשק.
וכך, אף שנפילת המשטר והתפוררות סוריה קטעו את מהלכי הפיוס הללו, היחלשות איראן והפגיעה האנושה ב"ציר ההתנגדות" משנים באופן דרסטי את מאזן הכוחות האזורי כמו גם את מפת היחסים, האיומים והבריתות ברחבי המזרח התיכון.
לצד היותם הישג אסטרטגי מהותי עבור נסיכויות המפרץ, קריסת האסטרטגיה ו"טבעת האש" האיראנית מעמידה למבחן את מדיניות החוץ שלהן, וכן את הלכידות ביניהן ובקרב מדינות ערב הסוניות.
יתרה מזאת, בראייה גיאופוליטית אסטרטגית רחבה כבר עתה מסתמן כי הם הופכים את הים האדום והמפרץ הפרסי ממרחב פריפריאלי לזירת עימות מרכזית, חדשה ומסוכנת עבורן ועבור ישראל. זאת בעיקר על רקע התחזקות איום הטרור החות'י והגברת התחרות האסטרטגית בין המעצמות האזוריות.
לא בכדי על רקע זה מיהרה ריאד לשלוח את שגרירה בסוריה וכן משלחת מטעם בית המלוכה הסעודי להיפגש עם מנהיג הכוחות המורדים בארמון העם בדמשק.
פרט להכרה באחמד א־שרע שנודע כמוחמד אל־ג'ולאני מנהיג באל־קאעידה לשעבר שעומד כעת בראש הממשל הסורי החדש, סעודיה חותרת למנף את תהליך הפיוס שהתרחש לאחרונה בינה לבין קטאר וטורקיה – שתומכות במיליציות המיליטנטיות שהקימו את הממשלה הזמנית – לטובת שיתוף פעולה כולל במשבר הסורי.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>>
התבוננות מקרוב אף מראה כי בעקבות פגישתם בדוחא, שרי החוץ של קטאר, סעודיה, ירדן, מצרים, עיראק, איראן, טורקיה ורוסיה פרסמו הצהרה משותפת הקוראת "לכל הצדדים לחפש פתרון מדיני למשבר הסורי", וכן להגביר את מאמצי הסיוע ההומניטרי לאוכלוסייה הסורית.
הגעה להבנות משותפות ושיתוף פעולה עם הממשל החדש, תוך שמירה על רצף שלטוני ושלמות טריטוריאלית של סוריה, מהווים צעדים קריטייים מבחינתם.
זהו מהלך שנועד לבלום את הכאוס והמתיחות, להשיג ביטחון ויציבות אזורית ולמנוע את התפשטות פעילות הטרור על ידי מי מהמיליציות המיליטנטיות או ארגוני הטרור (דוגמת חיזבאללה, דאע"ש או אל־קאעידה), שמתחרים זה בזה על מוניטין ויוקרה לצד השגת משאבים ואזורי שליטה.
ברבור שחור
התמוטטותו המהירה של המשטר בדמשק היא "ברבור שחור" – אירוע דרמטי, מפתיע וחריג בממדיו ובעוצמתו, שנושא תוצאות הרסניות והשלכות גיאופוליטיות וביטחוניות מורכבות.
בראייתה של ההנהגה הסעודית, המומנטום העצום שנוצר בסוריה, ובכלל ברחבי המזרח התיכון, מייצר סיכונים ולא מעט הזדמנויות שאותן הם חותרים לנצל.
נפילת המשטר העלווי ופיצולה של סוריה למספר ישויות (סוריה, המונה כיום כ־24 מיליון תושבים שמחציתם ערבים סונים, כוללת מגוון רחב של קבוצות אתניות, ובהן עלווים, כורדים, נוצרים ודרוזים), מצמצמים באופן דרסטי את ההשפעה של איראן והציר השיעי שם ובלבנט בכלל, ומנגד מאפשר לריאד להגביר את מעורבותה בענייניה.
תמיכתה בארגונים וגורמי כוח סוניים הפועלים בסוריה, לצד נכונותה של ריאד לבטל את הסנקציות הבינלאומיות הכבדות המוטלות על דמשק ולהגביר את השקעותיה בפיתוח ושיקום המדינה והכלכלה הסורית, משתלבים בחזונו הגלובלי ובתפיסתו הפרגמטית של יורש העצר מוחמד בן סלמאן.
בעודו חותר לבסס את כוחה ומעמדה העוצמתי של ריאד, הגברת נוכחותה בסוריה – הנחשבת ציר אסטרטגי וביטחוני חשוב עם נגישות לים התיכון – מהווה הזדמנות נדירה מבחינתו ליצור מאזן כוחות חדש באזור. היינו, לעצב מרחב גיאופוליטי ביטחוני חדש בסוריה וברחבי המזרח התיכון, שיקרין על היחסים עם איראן, ובכלל זה על העולם הערבי, המוסלמי והזירה הבינלאומית.
זאת ועוד, בראייה אסטרטגית רחבה מדובר בהזדמנות להדק את הקשר האסטרטגי של סעודיה עם ארה"ב ולנרמל את יחסיה עם ישראל. זאת תוך חיזוק והרחבת "הסכמי אברהם", לצד ובנוסף לביסוס רשת ההסכמים הדו/רב־צדדיים שלה עם מדינות האזור וכן עם מדינות אירופה, אסיה ואפריקה, שמובילים להגדלת מרחב התמרון שלה בין מספר רב של שחקנים אזוריים.
כל אלה תורמים לחיזוק תדמיתה והשפעתה כאמור ועשויים לקדם פרויקטים כלכליים עצומים (דוגמת הקמת NEOM, העיר העתידנית) לצד מהלכים אופרטיביים שונים שישפיעו על הסטטוס־קוו האזורי (לדוגמה, פגיעה בצירי האספקה של איראן לחיזבאללה ולשאר הפרוקסים שלה, מניעת הברחות נשק מסוריה ולבנון ואליהן, וכן בלימת תעשיית סם הקפטגון המשגשגת בסוריה).
ברוח זאת, חשוב להבהיר כי התמוטטות המשטר הסורי אף מספקת "תירוץ" לבן סלמאן לקדם את יחסיה של ריאד עם אנקרה ודוחא. זאת לאחר שהנשיא אסד, ככל הנראה בשל קרבה ולחצים מצד איראן, מנע עד כה אפשרות לשיתוף פעולה כלכלי ביניהן.
השגת יציבות בסוריה, המהווה אינטרס גיאו־אסטרטגי, כלכלי ואנרגטי מובהק מבחינתו של בן סלמאן, תאפשר החייאת פרויקט אנרגטי עצום של חיבור שדות הגז הטבעי של קטאר עם אלו של טורקיה דרך ערב הסעודית, ירדן וסוריה. זאת לצד ובנוסף לקידום פרויקטים כלכליים בינלאומיים נוספים של הממלכה (כגון הקמת מסדרון ימי־יבשתי, IMEC, שיחבר בין הודו לאירופה דרך סעודיה ואיחוד האמירויות, לרבות ירדן וישראל).
השלכות גיאופוליטיות מורכבות
בראייה גיאופוליטית ביטחונית מערכתית, אין ספק שהמאבק על גורל סוריה ועתידה רק החל. פרט לכך שהקמת ממשלה סונית־אסלאמיסטית (HTS) מגבירה את אי־הוודאות וחוסר היציבות בסוריה ומגדילה את הסבירות לתהפוכות פוליטיות או צבאיות על ידי מי מהכוחות המורדים הפועלים ברחבי המדינה.
אובדן שטחים ונכסים אסטרטגים של איראן שם, עלול להגביר את המתחים בינה לבין גורמי השלטון החדשים שקמו, ומנגד - להגביר את תמיכתה במיליציות החות'יות בתימן.
וכך, על רקע ריבוי המתקפות שלהן על ישראל והאיום על חופש השיט והסחר הבינלאומי במרחב הים האדום ולנוכח הזיקה בין זירות המאבק בסוריה ובתימן ("אחדות הזירות"), קיים חשש ממשי בריאד מחידוש מתקפותיהם על מתקני הנפט שלה. זאת בדומה למתקפות על מתקני חברת ארמקו הסעודית ב־2019 ותקיפות הטילים על בתי הזיקוק שלה בג'דה ב־2022.
יתרה מכך, על רקע תמיכתה הכלכלית בממשלת תימן ונוכח התקרבותה הצפויה לארה"ב וישראל, גוברת הדאגה בצמרת ההנהגה הסעודית מפני מימוש איומיו הישירים של אל־חות'י, מנהיג המורדים בתימן כלפיה.
מאבק ממושך בים האדום משרת היטב את האינטרס החות'י וכן את זה האיראני, ואין כל ודאות שגם אם הכאוס בסוריה יתמתן והמלחמה בעזה תסתיים, החות'ים יצייתו להנהגה בטהרן.
כבר עתה מסתמן כי דווקא אסקלציה בסוריה עלולה לדרבן אותם להצית מחדש את מלחמת האזרחים בתימן, שתגביר את מעורבותן בה של סעודיה ונסיכויות המפרץ וכן של איראן - ותחמיר אף יותר את המתיחות בין הצדדים שתקרין על כלל הסכסוכים במזרח התיכון.
כך או אחרת, בראייה גיאופוליטית כוללת מסתמן כי יורש העצר נמצא במלכוד קטלני. לא רק שעליו לקבל החלטות גורליות בטווח הזמן המיידי בנוגע למדיניות הסעודית כלפי סוריה, איראן ותימן.
השתלבות סעודיה ב"ארכיטקטורת ביטחון" חדשה במזרח התיכון עשויה להשפיע משמעותית על מיצובה לצד ארה"ב וישראל בחזית הביטחונית האנטי־איראנית.
עם זאת, חתימה על הסכם פיוס עם ישראל והסכם ביטחוני נפרד עם ארה"ב שיבטיח הגנה אמריקאית במקרה של עימות חזיתי בינה לבין איראן, אינם ערובה לסיום המאבק בטרור החות'י. להפך, ייתכן שדווקא מהלכים אלו הם טריגר להחרפת העימות והפיכתו של מרחב הים האדום, בדגש על תעלת סואץ, למוקד האיום הביטחוני העולמי.
ד"ר ענת הוכברג-מרום היא מומחית לגיאופוליטיקה, למשברים בינלאומיים ולטרור עולמי
[email protected]