ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיך במתן העדות הראשית במשפטו בבית המשפט המחוזי. קו ההגנה של נתניהו מתרכז בטענה לפיה הוא ניסה להשפיע על כל כלי התקשרות מתוך מגמה לגוון ולאזן את התקשורת. נוסף לכך טוען נתניהו שלא היה כל ניסיון חריג ומיוחד להשפיע על אתר וואלה, ובכל מקרה - הניסיונות להביא לשינוי בהתנהלות האתר כשלו, והוא היה בפועל אתר עוין לנתניהו, ובוודאי שלא הייתה היענות חריגה לטובתו.
"לנו יש טענה יסודית", אמר נתניהו, "יש 15 אלף כתבות שפורסמו בוואלה בתקופה של כתב האישום - להסתכל על 315 (מתוכן) זה כלום ושום דבר". נתניהו מצדו חזר על טענתו כי "לא רק שלא הייתה היענות חריגה, מה שיש כאן זו עוינות חריגה".
כיצד מסביר נתניהו את הפניות של בני משפחתו או מקורביו לאתר לשינוי כתבות שונות? נתניהו טוען: לא ידעתי, לא הייתי מעורב והם פעלו באופן עצמאי ללא הנחיה או מערבות שלי. כך למשל, כאשר סנגורו, עו"ד עמית חדד, הציג לו הודעות שהעביר זאב רובינשטיין משרה נתניהו בדבר הסרת כתבה על פתיחת חקירה על פרשת ביביטורס, נתניהו מרחיק עצמו. "קודם כל זו פנייה של אשתי, שאחר כך הוא (רובינשטיין) הופך אותה ל'הם'".
לצד זאת טוען נתניהו כי לא היה כל סיכום, לא ישיר ולא עקיף, בינו לבין שאול אלוביץ בדבר הטבות רגולטוריות לחברת בזק. נטען כי הפניות של נתניהו לאלוביץ בנוגע לוואלה היו זהות במהותן לפניות של נתניהו למו"לים אחרים, ולא היה שום עניין מיוחד ביחס לאלוביץ.
השופטים דרשו פירוט
עוד עלה במהלך העדות שהפרקליטות הסתבכה עם הוכחת פרטי המתת בעבירות השוחד, היינו 315 המקרים שבהם נטען כי נתניהו או מי מטעמו או בידיעתו פנו לאתר וואלה בדבר סיקור של נתניהו או בני משפחתו. בימים האחרונים של העדות עבר סנגורו של נתניהו, חדד, על רשימת 315 האירועים המפורטים בכתב האישום אחד־אחד, ושאל את נתניהו על מידת מעורבותו, ואם הכיר פניות מטעמה של רעייתו או מטעמו של רובינשטיין.
כזכור, פירוט המקרים נוסף לכתב האישום עוד בסוף שנת 2020 בעקבות בקשה של עורכי דינו של נתניהו בדבר פגמים בכתב האישום. השופטים קיבלו את הטענה, וביקשו שהפרקליטות תבהיר בכתב אישום מתוקן את כלל המקרים שבהם הייתה בקשה בנושא סיקור של נתניהו או בני משפחתו. מאז הסתבכה הפרקליטות בסך של 315 בקשות לכאורה, שמחלישות את טענתה הכללית בדבר עסקת השוחד הנטענת בין נתניהו לאלוביץ.
כאמור, הפרקליטות הגישה את כתב האישום המקורי בלי פירוט של כל המקרים שבהם נדרש סיקור לטובת נתניהו, מכיוון שהיא הייתה בעמדה שמספיק לטעון בכתב האישום - ולהוכיח במשפט - את העסקה המושחתת הנטענת בין נתניהו לאלוביץ, ואין צורך בפירוט של כל אחד מהמקרים שבהם מומשה העסקה.
ניתן להסביר את העמדה של הפרקליטות באמצעות הדוגמה הבאה: דומה הדבר לעסקה מושחתת בין ראש עירייה לבעל מסעדה, לפיה ראש העירייה ייתן רישיון עסק לבעל המסעדה, ובתמורה ראש העירייה ומקורביו יסעדו בחינם במסעדה בכל עת. הפרקליטות טוענת שעצם הוכחת העסקה המושחתת שבה סוכם על מתן וקבלת השוחד, מספיקה לצורך הרשעה, ואין צורך להוכיח את כל אותם מקרים שבהם ראש העירייה או מקורביו נכנסו למסעדה ומימשו את העסקה המושחתת.
כאמור, בית המשפט קבע שלא ניתן לקבל את עמדת הפרקליטות, הורה על תיקון כתב האישום, וסוגיה זו ממשיכה להיות נקודת תורפה משמעותית של התביעה בהוכחת עבירת השוחד, שכן על מקרים רבים ראש הממשלה נתניהו כלל לא נחקר, ועל מקרים אחרים אין ראיות ישירות המצביעות על מודעות או מעורבות ישירה של נתניהו. כאמור, הפרקליטות טוענת כי יש לנתניהו מודעת כללית על הפניות לאתר וואלה מכוח העסקה שנקשרה בינו לבין אלוביץ.