בוקר טוב, שנת 2025. קמנו, ועכשיו לעבודה. יש לנו שני תחומים עיקריים של משימות, שנת 2025. תרשמי: סור מרע ועשה טוב. זה מהמקורות, אבל אין זמן לדברי הגות.

לבטל את הרע, בבקשה. שהחטופים יחזרו מיד. שחמאס ייכנע כניעה ללא תנאי. גם החות’ים. שיוקר המחיה ירד. שאירופה תתגבר על הכוחות האסלאמיים האפלים שבתוכה. ועוד עניין קטן לסדר בישראל: שכולם יתגייסו – כל חרדית וכל חרדי, כל ערבייה וכל ערבי. זהו, בערך. אם שכחתי משהו בביטול הדברים הרעים שצריך לטאטא, אעדכן.

להגדיל את הטוב, בבקשה. שהרפורמה המשפטית תתחיל כבר ותתבצע. שיהיה שלום עם סעודיה, ואם אפשר, שסעודיה תהיה דמוקרטיה ליברלית, וכך גם שאר מדינות ערב שאנחנו עושים איתן שלום. כך נהיה בקשר עם מדינות שאנחנו לא צריכים להתבייש בקשר הידידותי עד התחנפותי שלנו איתן.

אבקש גם שצפון קוריאה תהיה דרום קוריאה, ועוד דבר, קצת יותר קשה: שהרכבת התחתית בתל אביב תסתיים, אם לא עד סוף 2025, אז עד סוף 2035.

נשיא איראן ראיסי בסעודיה (צילום: Handout via REUTERS)
נשיא איראן ראיסי בסעודיה (צילום: Handout via REUTERS)

אני יודע ששכחתי הרבה בקשות בתחום הטוב, אבל חייבים להוריד את המאמר לדפוס, ולכן זהו בינתיים. אני גם יודע שיותר דחוף להיפטר מהרע, ולכן, שנת 2025, תתחילי בביעור הרשע. נמשיך אחרי שתסיימי עם זה. אחזור לבדוק בעוד שנה, אבל אל תחכי לרגע האחרון כמו שאני עשיתי תמיד עם החוברות מבית הספר לעבודה בחופש הגדול.

בואי נעבור שוב על כמה מהנקודות, כדי שיהיה לך ברור מה את חייבת לבצע, שנת 2025 יקרה. בעניין חזרת החטופים – אי אפשר עוד לשאת את הסבל של בני עמנו, של הנשים שכלואות שם, של החיילות הקדושות, של הפעוטים.

אמרתי בתחילת המשפט שאי אפשר עוד לשאת את הסבל של בני עמנו, וטעיתי בכוונה בשתי מילים כדי שאוכל לתקן את עצמי. בשבי חמאס יש גם חטופים שאינם מבני עמנו. אני בקשר מסוים עם פרופסור באוניברסיטה בנפאל, שסטודנט שלו, ביפין ג’ושי, נחטף לעזה. תמונתו מופיעה תמיד בין תמונות חטופינו.

מה זה הרוע הזה? מדוע הם לא משחררים אותו? מה יש להם נגד נפאל? כל פרשת החטופים במחדל שמחת תורה היא מעשה אכזריות לא אנושית, וגם אחרי שכולם יחזרו, אסור לנו לשכוח את הזוועה הזו ואסור לנו להפסיק לשנוא את מי שעשה את הזוועה הזאת, וצריך ללמד את הדורות הבאים לשנוא אותם. אם אנחנו ראויים לשם בן אדם, הרי גם ב־2125 לא נשכח, לא נשכיח ולא נסלח.

מיצג למען החטופים  (צילום: עיריית גבעתיים)
מיצג למען החטופים (צילום: עיריית גבעתיים)

לכן ביקשתי משנת 2025 שחמאס ייכנע כניעה ללא תנאי. זו מטרת המלחמה הזו, גם אם הממשלה היססה מלהכריז עליה. ככל שאני מבין, זו גם המטרה של כל פלוגת חיילי ישראל (המופלאים מכל מופלא) בקטע הטקטי הקטן שלהם.

אבל לא מספיק שמכניעים כניעה ללא תנאי קבוצות מחבלים פה ושם. חייבים להשיג את מטרת־העל: כניעה ללא תנאי של חמאס. האם נראה זאת עד סוף 2025? אולי אפילו עד סוף ינואר 2025? אני לא יודע. אני יודע שצריך לרצות בכך בכל מאודנו.

חשוב גם שבשנת 2025 יבצעו את הרפורמות במערכת המשפט. אנחנו ראויים למערכת משפט ליברלית ופלורליסטית, שהישראלים יאמינו בה. לא מובנת לי ההתנגדות לרפורמה. לא מובן לי גם מדוע יש אנשים שדבקים בהגנה על כוחות החוק, הפרקליטות, חוקרי המשטרה, גם כשהם פועלים בשיטות אלימות נגד אזרחים, וממציאים ביצירתיות מרושעת פשעים, כתבי אישום ומעצרים.

כמובן, מול הפנטזיות היפות האלה שלי על עולם מתוקן, יש גם פנטזיות נגדיות של כוחות הרשע. באיראן הנוראית נשמעו הכרזות ששנת 2025 תהיה חשובה לנושא הגרעין. יש להם ביטוי: “הבטחת האמת 3”. זהו השם לתקיפה של איראן את ישראל. מין שם קוד כזה, כמו שהנאצים השתמשו בביטוי “הפתרון הסופי”, במקום לומר: השמדת היהודים. אם לאיראן, שמודיעה כל הזמן שאין לה כל כוונה לפתח נשק גרעיני, יהיה בכל זאת נשק גרעיני, כי זה מה שהם באמת מתכוונים לעשות, הרי ששנת 2025 עלולה להיות שנה נוראה לאנושות ולנו.

2025 תהיה, אם כן, החל מ־20 בינואר 2025, השנה של דונלד טראמפ. נראה אותך, טראמפ. ניתן לך שנה בתפקיד. נדבר שוב בינואר 2026.