ראש הממשלה בנימין נתניהו לא שוכח ולא סולח. הוא בחר שלא לפטר את השר לביטחון לאומי, אבל את הזובור שעשה לו איתמר בן גביר הוא לא ישכח לעולם. בן גביר הבין שחצה קו אדום והחליט לפרסם התנצלות, אבל ראש הממשלה לא קונה את ההתנצלות של בן גביר ומסרב להשיב לפניותיו בטלפון.
נתניהו, שזכה לתואר “קוסם פוליטי”, הושפל בפומבי על ידי מנהיג נוער הגבעות שהיה לשר בממשלתו. למרות הצטרפותו של גדעון סער לממשלה, נתניהו שומר את הקלפים קרוב לחזה, ויודע שאסור לסמוך על נאמנות פוליטית, אלא רק על רוב פוליטי. את ההוכחה לכך הוא קיבל בהצבעה של חלק מחברי הכנסת החרדים וגם בהתנהלותו של ח״כ אלמוג כהן, שהצביע עם הקואליציה בעד חוק “הרווחים הכלואים” ובגד בראש סיעתו, בן גביר.
מוקדם לדעת אם הצבעתו של כהן תפתח עבורו את הדלת להצטרפות לליכוד. חשוב לעקוב ולבדוק איזו תמורה פוליטית הוצעה לו ומה יקבל עבור הצבעתו. נתניהו נמנע מלהגיב בקולו על המהלך שנקט בן גביר – הצבעה נגד הצעת החוק. מקורביו של נתניהו אומרים שראש הממשלה רואה בו מעתה יריב פוליטי. האם המשמעות היא שבן גביר יודח מחברות בוועדות ביטחוניות, או שראש הממשלה יקצץ בסמכויותיו ויערוך לו זובור פומבי, מה שיביא את בן גביר להתפטר ביוזמתו מהממשלה?
בן גביר מבין שאת הצעד שהוא עשה לא ניתן לתקן. ההחלטות שהוא מקבל ושולף מהמותן, כשהוא נעזר ביועציו, נועדו בעיקר לשרת את סדר היום התקשורתי של מי שעוסק רוב הזמן בחיפוש כותרות. בן גביר הצטרף בהצבעות לחברי האופוזיציה משום שדרישתו להדחת היועצת המשפטית לממשלה לא נענתה, כמו גם דרישתו להעלאת שכר השוטרים. הצבעתו של בן גביר נועדה גם לזכות בפופולריות בקרב השוטרים, ולהפוך אותו למגינם, כמי שדואג לתנאי שכרם. אבל יותר משבן גביר דואג לשוטרים, הוא מבקש להשפיל את מי שהיה שותפו הפוליטי, שר האוצר בצלאל סמוטריץ’, ולהציג אותו ככלי ריק.
ראש הממשלה אומנם לא ישכח לעולם את שעולל לו בן גביר, אלא שלהבדיל מפוליטיקאים אחרים, נתניהו הוא טקטיקן ואסטרטג מעולה, שיודע להפיק את המיטב מלוח השחמט הפוליטי. מבחינת נתניהו, מסע החיסול הפוליטי של בן גביר יצא לדרך. ברור לנתניהו שאסור לו לסמוך על בן גביר ובוודאי שלא להעניק לו גיבוי.
גם אם בן גביר לא יודח בימים הקרובים, סיכוייו להמשיך בתפקיד השר לביטחון לאומי קלושים. מצביעיו, וגם הנאמנים שבהם, לא יכולים להתעלם מהעובדה שלבן גביר יש מנגנון משוכלל של השמדה פוליטית עצמית. תיק הביטחון הלאומי ענק על מידותיו, וכישוריו ראויים אולי להנהגת נוער הגבעות, אבל לא לכהונת שר בממשלת ישראל.