מי שהיה צריך עוד סיבה שמוכיחה שחייבים להקים וועדת חקירה ממלכתית כאן ועכשיו, בראשות שופט בית משפט עליון, כדי לחקור את אירועי 7 באוקטובר - קיבל אותה אמש (שני) לאחר פרסום ממצאי הוועדה הציבורית לבחינת תקציב מערכת הבטחון ובניין הכוח בראשות פרופסור תא״ל במיל' יעקב נגל.
הוועדה, שמונתה על ידי הממשלה, קמה על מנת לבחון את תקציב הביטחון ולהתאים אותו לצורכי צה״ל, מבלי לגרום לקריסת המשק הכלכלי הישראלי. כלומר, מהות הוועדה היא לחקור את צרכי צה"ל מבלי שאיש בחן בעין מקצועית אמיתית את צה״ל אחרי אירועי 7 באוקטובר.
ועדת נגל היא לא יותר מאשר וועדה ציבורית שהוזמן לפי המידות שביקש הדרג המדיני. הדו״ח שהגיש פרופ׳ תא״ל יעקב נגל בונה את תחילת קוו ההגנה של ראש הממשלה בנימין נתניהו והדרג המדיני כולו לאירועי ה-7 באוקטובר.
״אסון ה-7 באוקטובר לא אירע מחוסר בתקציב, וגם לא בגלל גודל הצבא״ קובעת הוועדה ומנקה באופן גורף, מלא ומוחלט את הדרג המדיני מאחריות למה שהתרחש בצה״ל ובמערכת הביטחון לפני אירועי ה-7 באוקטובר.
הוועדה מנקה את הדרג המדיני גם כאשר היא קובעת: ״לאור אירועי ה-7.10 אין לאפשר גם לצבא סדיר וגם לגורמי טרור לבנות איום בסמוך לגבולות ישראל. 'ניהול הסיכונים' נגזר ממרווח הטעות המזערי שמותר לקחת בכל גזרה. לא ניתן להסתמך על מרחב התרעה מודיעיני (סיגינטי ו/או ויזינטי) בלבד, לצורך היערכות אופרטיבית״.
על בסיס מסקנות הוועדה ייבנה תקציב הביטחון והיא אף ממליצה כי המעורבות של משרד האוצר בתוך בניית התקציב הביטחון תהיה גדולה יותר. כלומר - המעורבות של העסקנים הפוליטיים בתוך מערכת הביטחון תהפוך למרכזית. בדיוק כמו שעשה איתמר בן גביר בתוך המשטרה.
אגב, אתמול במהלך טקס הענקת דרגות תנ״צ לקציני משטרה, יכל השר בן גביר "לסמן וי" נוסף בכיבוש משטרת ישראל, שהופכת מגוף ממלכתי למשטרה פוליטית של השר, כאשר בדבריו סיפר כיצד ראיין ובחן את הקצינים הבכירים. הוא הממנה, הוא השולט - לא המפכ״ל ולא סגל הפיקוד של המשטרה.
חברי ועדת נגל מנסים להעניק לפוליטיקאים (שמינו אותם) את האוצר - הם יחלקו את התקציב, הם יקבעו את סדרי העדיפות של התקציב ואפילו מקורות התקציב.
כך מנמקת הוועדה את הכנסת הפוליטיקאים לתוך הקרביים של הצבא: ״השפעת הדרג המדיני על תוכנית העבודה של מערכת הביטחון אינה מספקת, וכשהיא קורית, היא ממוקדת בתחומים מצומצמים מאוד, באזורים מוסכמים מראש ובשלבים מאוחרים כשההשפעה כבר שולית. הדרג המדיני מתקשה לאתגר את התוכנית המוצגת בשל העדר תהליך הכנה תומך. המל"ל, במבנהו הנוכחי ובכלים שניתנו לו, אינו יכול להביא לידי ביטוי את הנחיות הדרג המדיני בשלבים הרלוונטיים לבניית התוכנית״.
צה״ל ומערכת הביטחון חייבים לתקן את התקלות, את המחדלים ואת הפשלות שקרו כאן ב-7 באוקטובר. אבל חשוב לעשות זאת באופן רציני, אחראי ואמיתי - מבלי לשפוך את התינוק עם המים. ראשית, צריך לבחון את כלל המערכים של הצבא וגם של הדרג המדיני. חייבים לעשות זאת באופן אמיתי - בלי שטיקים.
התרגילים שמנסים חברי הממשלה לעשות כדי להתחמק מהאחריות שלהם לאירוע עשויה להוביל אותנו לאסון הבא. בשיא חוצפתה, בלי בושה וועדת נגל אפילו ישרה קו עם שר הביטחון הנכנס בנושא נטל השירות בחברה הישראלית - אירוע שהוא לא רק צורך השעה של מערכת הביטחון, אלא עניין חברתי שפוגע במרקם החברה בישראל.
הוועדה סירבה להתייחס באמירתה לצרכים של צה״ל, שמצביע על מחסור של 12 אלף חיילי סדיר. הוצהר ש״הועדה סבורה כי שירות חובה שווה לכלל האזרחים, הוא עקרון מכונן בחברה הישראלית, המממש מטרות ביטחוניות, חברתיות ואזרחיות כאחד, במיוחד כשמדינת ישראל ניצבת בפני איומים ביטחוניים מתמשכים. כלל אזרחי המדינה הם שווי זכויות וחובות הועדה רואה זכות והזדמנות בהדגשת חשיבותו של מודל ׳צבא העם׳, כיום יותר מתמיד״.
אולם כשנדרשה לעסוק בפרקטיקה היא קבעה: ״הועדה ממליצה לבצע את השינוי הנדרש בהדרגה, ובהתאם ליכולות הגיוס של צה"ל וצרכיו״
- בדיוק כמו בתוכנית של השר ישראל כ"ץ.
הוועדה קבעה, ובצדק רב, כי האיום המרכזי האמיתי שעומד בפני מדינת ישראל הוא האיום האיראני. ואכן על צה״ל ומדינת ישראל להערך ולהתכונן לכך. עוד קבעה הוועדה כי יש צורך להערך ללחימה בשתי זירות במקביל בגבולות ישראל. בנוסף וסניגוד לקביעתה הראשונית בדו"ח, ציינה הוועדה כי יש צורך לחזק את המוכנות של צה״ל בהגנת הגבולות ובבניית פלטפורמות צבאיות להגנה ולהתקפה.
מדינת ישראל נמצאת במלחמה בשבע זירות במשך שנה ושלושה חודשים. אתמול ראינו שוב את המחיר הכואב בפיגוע הרצחני בכביש 55 ובאירועים בצפון רצועת עזה. עניין הביטחון הוא סלע הקיום שלנו - הן בחקירת הכישלון של אסון 7 באוקטובר והן בבנית הצבא מחדש, תוך בניין הכוח הכולל, התקציב, כח האדם ומערך שמורכב מהמפקדים האיכותיים ביותר שעם ישראל יכול להעמיד. כל זאת נדרש כדי שנמשיך לחיות כאן ולעמוד מול אויבנו בכל החזיתות.