לצאת מיד מעזה. פעם דיברו כמשל על הבוץ הלבנוני, שצה”ל עלול לטבוע בו בחורף. עכשיו נכון לדבר על הבוץ העזתי, שצה”ל טבע בו. מתחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה נפלו בשטחי הרצועה כ־400 חיילים, מספר גבוה ממספר החיילים שנפלו בקרבות הבלימה בעוטף עזה ב־7 באוקטובר.
בכל יום שבו חיילי צה”ל נמצאים בתוך עזה הם מסכנים את חייהם. הסביבה האורבנית הצפופה של עזה הופכת כל פעולה למורכבת ומסוכנת, כשחמאס עושה שימוש נרחב במנהרות, אמצעי מלכוד ולוחמה לא קונבנציונלית. הטענה שישראל אינה יוצאת מרצועת עזה מסיבות פוליטיות, כפי שמעלים מתנגדיו של ראש הממשלה, נוגעת לשאלה עד כמה החלטות בתחום הביטחון מושפעות משיקולים פוליטיים או מאינטרסים אישיים.
מתנגדיו של ראש הממשלה טוענים שהמבצע הצבאי בעזה השיג את רוב יעדיו הביטחוניים. לטענתם, צה”ל פגע באופן משמעותי בתשתיות הטרור של חמאס, השמיד מנהרות, חיסל בכירים ופגע ביכולת הייצור של רקטות ונשק, ולאחר השגת היעדים האלה, המשך השהות הצבאית אינו מוסיף ערך אסטרטגי, אלא עלול להפוך לנטל ביטחוני וכלכלי.
שהות ממושכת של צה”ל ברצועת עזה לא רק מגבירה את הסיכונים לחיילים, אלא מחזקת את הדימוי של ישראל בזירה הבינלאומית ככובשת, ומרחיקה אותה מבעלות בריתה, כמו ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי, שקוראות להפסקת הלחימה. מבקריו של נתניהו טוענים שהוא מנצל את המבצע ואת המשך הנוכחות הצבאית בעזה כדי לחזק את מעמדו.
מצבי חירום ביטחוניים נוטים לאחד את הציבור סביב ההנהגה. האם ייתכן שנתניהו מבקש לשמר תחושת איום מתמשכת כדי לחזק את התמיכה בו, ולמנוע ביקורת על מדיניותו? השהות בעזה מאפשרת לממשלה להתרכז בנושאי ביטחון על חשבון עיסוק בסוגיות חברתיות וכלכליות שדורשות טיפול. בכך מסיטה הממשלה את תשומת הלב הציבורית מנושאים רגישים כמו יוקר המחיה, מערכת המשפט והמחאות נגדה.
האם ייתכן שנתניהו חושש לצאת מעזה, ויציאה חפוזה עלולה לגרום לו להיראות כמי שנכנע ללחץ האופוזיציה, או ללחץ בינלאומי, ולכן הוא מעדיף להאריך את השהות כדי להימנע מהענקת הישגים פוליטיים ליריביו?
מקורביו של נתניהו טוענים שהנוכחות בעזה נובעת משיקולים ביטחוניים בלבד. הם מדגישים שהמבצע טרם הגיע ליעדיו הסופיים, כמו השבת החטופים ופירוק יכולתו הצבאית של חמאס. יציאה חפוזה, לדעתם, לא תבטיח שקט ארוך טווח לתושבי הדרום. אלא שפעולה צבאית ממושכת, ללא יעדים ברורים ומוגדרים, עלולה לפגוע בהרתעה במקום לחזק אותה.
במציאות שבה חמאס עדיין שולט ברצועה, נוכחות צבאית ישראלית ממושכת עשויה להיראות כחולשה, כחוסר יכולת להשיג הכרעה. לעומת זאת, יציאה מתוכננת ומדודה תוכל לשדר מסר שלפיו ישראל פועלת בשיקול דעת ואינה שואפת לשלוט על עזה. המשך השהות בעזה לא בהכרח מקרב את שחרורם של החטופים, ואף עלול להעמיד אותם בסכנה מוגברת. חייבים לצאת מיד מעזה.