ליום השואה השנה יש משמעות כפולה. יום שמציין את זכר האסון הנורא שכמותו לא אירע בתולדות האנושות. רצח מתוכנן של שישה מיליון יהודים, ומהם מיליון וחצי ילדים.  השנה חל יום השואה בעיצומה של התפרצות תקריות אנטישמיות, בהיקף שאיננו זכור, ובאלימות, הרסנות וקטל שכמותם לא זכורים. גם בארצות דמוקרטיות שנחשבו למקומות מגורים בטוחים ליהודים. מציאות בינלאומית מזעזעת שנותנת ליום השואה הבינלאומי משמעות של יום שמציין שואה לזכרה של השואה. 

להתפרצות הפרועה של תקריות השנאה כלפי יהודים – שריפות בתי כנסת, חילול בתי עלמין יהודים, גילויי אלימות נגד יהודים, שאירעו בשנה האחרונה, וליתר דיוק התחילו להסתמן כהתפרצות בשנתיים־שלוש האחרונות - יש פירוש אחד: רמיסה, ביזוי והשפלת זכר השואה. זאת לא הכחשת השואה.

מדובר במגיפה של גילויי אנטישמיות בהיקף בינלאומי, ששמים ללעג, לביזיון ולחרפה את זכר השואה ואת זכרם של שישה המיליון הקדושים. המיליארדר אילון מאסק, יד ימינו של נשיא ארה"ב, השתתף בסוף השבוע בכנס של מפלגת הימין הקיצוני בגרמניה והצהיר: "יש לדעתי יותר מדי התמקדות באשמת העבר, ועלינו להתגבר על כך". מציק לו שעוד יש מי שזוכרים את השואה.

המקום האחרון בעולם שראוי לשמש כמקום, ליתר דיוק כדוכן נואמים, לנאום לציון יום השואה – הוא אולם מליאת האו"ם. כמובן, מישהו יישא נאום כזה מעל דוכן אולם מליאת האו"ם. ליום השואה השנה יש גם משמעות חיובית, מעודדת ואפילו מעוררת גאווה: תגובתה של מדינת ישראל למתקפת הפתע הרצחנית של חמאס ב־7 באוקטובר.

מבצעי צה"ל ברצועת עזה ובגבול הצפון הוכיחו באופן הכי חד־משמעי שהעם היהודי היושב בציון מקיים, מסור ונאמן ללא גבול לקיומה ולהבטחת קיומה של הסיסמה "לעולם לא עוד" – never again – לא תהיה עוד שואה. יש מדינה יהודית עצמאית, ויש לה את הכוח והעוצמה להגן, להבטיח ולבצר את ביטחונו ושלומו של העם.