ימים מורכבים עוברים על כלל זרועות מערכת הביטחון. מחדל השבעה באוקטובר הוא מחדל קולוסאלי ואסור שאחוז קטן ממנו יקרה לנו בעתיד. הקרוב, הרחוק והרחוק רחוק.
תחקירי הצבא והשב״כ נועדו ללמידה. התחקירים מספרים סיפור ברצף כרונולוגי, מסקירה של המצב שקדם למועד הקרב, מהלכי הקרב בראיה של כוחות אויב, כוחותינו, מסקנות והמלצות לשיפור. תחקיר צבאי או שב״כי הוא לא הליך חקירה. הוא גם לא כתב אישום.
לצד הכישלונות של שני הארגונים: צה״ל ושב״כ החלו לבצע את הליך תיקון והשיפור. הם עושים זאת בראש ובראשונה אחרי שהם מכירים באחריות שלהם לאסון. הם צוללים לקרביים כדי להבין איך הגענו לכישלון בשני מערכי התחקיר.
חשוב לציין כאן כי לא הייתה סינרגיה בעבודת החקר והבדיקה, כל ארגון חקר את עצמו במנותק מהאחר. לזכות שני הגופים אפשר לומר כי לא הושלכו האשמות או הוצף דם רע באשר לכישלון של האחר.
להיפך, כל ארגון הציג את הבעיות שלו, את התקלות שלו. אגב שני הארגונים מצביעים על אותן נקודות כשל. שהמרכזית שבהם אופן ההבנה איך נתפס החמאס לפני השבעה באוקטובר. כל המערכות הביטחוניות והמדיניות בישראל הפכו עיוורים למול החמאס.
הארגון עבר שינוי דרמטי. בישראל ראו אבל לא פירשו ולא הפנימו את מהלכי השינוי. החמאס הפך מארגון טרור סלפי לצבא טרור (כמו חיזבאללה בלבנון). חמאס הפך לצבא עם פיקוד אחוד: חמש חטיבות, מערכי אימון, התקפה, הגנה ולוגיסטיקה.
זהו הבסיס להסתכלות השגויה של ישראל על החמאס וזה הבסיס לכישלון בהערכת החסר של גופי הביטחון בפיענוח היכולות של חמאס להסב נזק קשה ביותר לישראל, כישלון שהגיע בניתוח הכוונות והיכולות בלילה שבין השישה לשבעה לאוקטובר.
את הדיון הציבורי ניתן לקיים על השאלות המצומצמת, כמו איך זה שישראל מעצמת מודיעין לא הצליחה לספק התרעה על ההערכות של חמאס בלילה שבין השישי לשביעי באוקטובר, למה ראש אמ״ן לא התעורר בלילה, או למה לא עדכנו בטלפון את ראש הממשלה? אגב השאלות הן לגיטימיות, אבל זאת שאלה מצומצמת שהעיסוק בה הוא להתעלם בבסיס הכישלון. זה לטפל בסימפטום ולא במחלה.
רק להבנה, השב״כ מספק ארבעה מדרגי התרעה: מצב ארבע - שגרה, מצב שלוש - התארגנות, מצב שתיים - התרעתי ומצב אחד - התרעת פח״ע.
כדי לקבוע מצב אחד חייבים להתקיים שלושת הדברים הבאים: מי זה, מה הולכים לעשות, ואיפה הולכים לעשות. בפועל בלילה של השישה-שבעה באוקטובר - לא התקיימו שלושת הדברים. מה כן היה? התרעה מדרג שתיים.
במבט לאחור, היה צריך באותו לילה לבצע פעולות מודיעיניות כדי להעמיק בכוונות וביכולות, אבל כאמור הבעיה של ההבנה המצבית של חמאס יצרה את הפער של היקף הפשיטות שהוציא צבא חמאס נגד ישראל.
בשב״כ אמרו את המשפט הבא שבעצם מזקק את כל מסקנות התחקירים של צה״ל והשב״כ: ״לא היינו מוכנים ולא הבנו את השינוי שביצע החמאס״. בארגונים כבר מבצעים את השינויים: הוקמו יחידות, שינו נהלים והקימו מערכים נוספים.
היום בבוקר יתחלף הרמטכ״ל. רב-אלוף אייל זמיר יחליף את רב-אלוף הרצי הלוי. תפקידו של זמיר להתחיל לבצע את שינוי העומק בצבא, זאת מלאכה מורכבת.
אחרי שכתבנו את הדברים צריך להבין כי לכישלון השבעה באוקטובר יש עוד רובד - הדרג המדיני. הוא גורם משמעותי לא פחות, אפילו יותר לבסיס הכישלון. הוא היה הגורם שצריך היה להבין כי מעבר לגבול האויב מחולל שינוי מדינתי. אחד הדברים המרכזיים שהופכים ארגון טרור לאישות מדינתית היא בניית צבא, לצד מוסדות ממשל.
הדרג המדיני פועל בימים האחרונים להאשים את כולם, לפסול את כולם מכשירות של חקירת האסון השבעה באוקטובר. הדרג המדיני לא מסוגל לעצור לרגע ולבחון את עצמו, לקחת קודם כל אחריות על חלקו להציג את הטעויות שלו. הגיע הזמן להעמיד את כולם לחקירה בפני וועדת חקירה ממלכתית. כי רק זה ימנע את השבעה באוקטובר הבא.
