אם יש אם את נפשכם לדעת עד כמה הדרג המדיני בישראל הוא רופס ומתרפס בפני הדרג הממונה, ראו מה קרה מאז שאייל זמיר החליף את הרצי הלוי בתפקיד הרמטכ"ל. אתמול פורסם שהרמטכ"ל החדש זמיר הודיע לדרג המדיני כי ככל שהדבר יידרש, צה"ל ייקח אחריות על חלוקת הלחם והמים לעזתים. גבירותיי ורבותיי – מהפך!
עד אתמול, המדיניות הייתה הפוכה לחלוטין כי הרמטכ"ל הקודם הלוי התנגד בכל תוקף לכך שצה"ל יהיה מעורב בחלוקת הלחם והמים, אפילו רק כגורם מפקח, ולמעשה הטיל וטו על כך. אפילו כאשר ראש הממשלה נתניהו פנה בדחילו ורחימו למתפ"ש ורק ביקש שתיערך בדיקת היתכנות לממשל צבאי זמני שיפקח על חלוקת הלחם והמים, הלוי נעמד רגליו האחוריות. שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, כצפוי, גיבה את הלוי, ונתניהו התקפל, כדרכו בקודש.
זמן קצר לאחר מכן "הודלף" מסמך של מערכת הביטחון שבו נטען שתפעול של ממשל צבאי ברצועה מצריך לא פחות מאשר אוגדה מרחבית אחת ועוד ארבע אוגדות מתמרנות! חמש אוגדות כדי לשלוט בתא שטח של 365 קמ"ר, כאשר ליו"ש הגדולה פי 16 מספיקה, באורח פלא, אוגדה מרחבית אחת וזהו.
ההתנגדות האסונית של הלוי לכך שצה"ל ייקח אחריות על חלוקת הסיוע ההומניטרי, אפשרה לחמאס להשתלט על הסיוע הנכנס באין מפרע. ארגון הטרור השתמש בסיוע הן לחיזוק שליטתו באוכלוסייה האזרחית ברצועה והן כמקור הכנסה שאפשר לו לגייס לוחמים חדשים. כלומר הלוי חיזק את חמאס בלחימתו מול צה"ל.
השינוי הדרמטי ביחס לפיקוח צה"לי על חלוקת הלחם והמים ברצועה נעשה ללא איזושהי מעורבות של הדרג המדיני. פתאום מתברר שאין צורך בחמש אוגדות ושאין שום בעיה לצה"ל לחלק את הלחם והמים, וכל זאת ללא שום מעורבות של הממשלה והקבינט שעד לפני שבועיים גיבו מדיניות אחרת לחלוטין. הדרג הממונה הוא הדרג המחליט, אם רוצה ימנע, אם רוצה יאפשר, והדרג הנבחר יאמר אמן.
היום פורסם כי הרמטכ"ל זמיר אישר להעביר למבקר המדינה חומרים רגישים שעוסקים במחדל של הצבא ב-7 באוקטובר. עוד דווח שהרמטכ"ל הקודם מנע את העברתם של החומרים הרגישים האלו למבקר המדינה, אחרי שהחליט על דעת עצמו שרק ועדת חקירה ממלכתית אמורה לבחון אותם.
חוק יסוד מבקר המדינה קובע במפורש כי "גוף העומד לביקורתו של מבקר המדינה ימציא למבקר ללא דיחוי, לפי דרישתו, ידיעות, מסמכים, הסברים, וכל חומר אחר שלדעת המבקר דרושים לו לצורכי הביקורת" אבל הרצי הלוי החליט להפר את החוק ברגל גסה (וכך נהג גם ראש השב"כ רונן בר). יתרה מכך, הקמת ועדת חקירה היא סוגיה ציבורית ופוליטית שאין לרמטכ"ל שום מעמד חוקי בעניינה, וגם אלמלא חוק היסוד אין בסמכותו להחליט איזה גוף חיצוני יחקור את המחדל של צה"ל.
כמובן, משר הביטחון גלנט שהיה אסקופה נדרסת של הרמטכ"ל הקודם ושגיבה את כל גחמותיו, לא ניתן היה לצפות שיקרא את הלוי לסדר ושיורה לו לציית להוראות חוק היסוד ולהמציא למבקר המדינה כל חומר שהלה ידרוש לצרכי הביקורת. אבל גם שר הביטחון החדש ישראל כ"ץ לא ניסה לכפות על הרמטכ"ל הלוי לשתף פעולה עם מבקר המדינה כפי שהחוק דורש.
והנה, הגיע רמטכ"ל חדש ושינה את המדיניות של צה"ל כלפי מבקר המדינה ב-180 מעלו, ושוב הדבר נעשה בלי שום מעורבות של הדרג הנבחר בהחלטה. כלומר, הרמטכ"ל הקודם קבע מדיניות והרמטכ"ל החדש שינה מדיניות, ובשני המקרים הממשלה, הקבינט, שר הביטחון וראש הממשלה אפילו לא ניסו להיות חלק מהליך קביעת המדיניות. רופס ומתרפס כבר אמרנו?
