14 דקות נמשכה פגישת ראש הממשלה עם ראש השב”כ, פגישה שבמהלכה הציע נתניהו לבר להתפטר מתפקידו, אחרת הוא יפוטר. מי שמכיר את בר יודע שיש לו חוט שדרה מפלדה, ושאין לו כוונה להתפטר.
בר מתכוון להישאר בלשכת ראש השב”כ עד שהיועצת המשפטית לממשלה או בג”ץ יורו לו כיצד לנהוג. הוא הודיע שאין לו כוונה להיאחז בכיסא, ושיש לו כוונה ללכת הביתה. אלא שהוא חושש ממה שיקרה בשב”כ ביום שאחרי. הוא חושש שלתפקיד ראש השירות עלול להתמנות לא בעל הכישורים המתאימים, אלא מי שייבחן על פי נאמנותו לראש הממשלה. בר אינו יכול לקבוע מי יחליף אותו בתפקיד, אבל הוא יכול להקשות על נתניהו.
נתניהו זועם על תוצאות הבדיקה שניהל שב”כ בעקבות מחדל 7 באוקטובר, שבהן הופנתה אצבע מאשימה נגדו. נתניהו זועם גם על כך ששב”כ חוקר את יועציו בפרשה שזכתה לשם “קטארגייט”. הוא טוען שאין לו אמון בראש השירות, ולכן בר חייב ללכת מיד הביתה. בהליך הפיטורים ראש הממשלה מרצה את ח”כ איתמר בן גביר ואת שר האוצר בצלאל סמוטריץ’, שאין מרוצים מהם.
זכותה המלאה של הממשלה לפטר את ראש השירות, אבל השאלה היא אם אין בכך ניגוד עניינים, כשחוקרי שב”כ חוקרים את יועציו הקרובים של ראש הממשלה. רונן בר אינו אחראי על דברי קודמו, נדב ארגמן, ולא ראוי לכרוך אותו בהם. ארגמן איים לפרסם מידע על ראש הממשלה אם יגיע למסקנה שנתניהו עובר על החוק. הוא כשל בלשונו, ואמר דברים שראוי היה שלא ייאמרו. ועם זאת, מכאן ועד הטענה שהוא ניסה לסחוט את נתניהו, המרחק גדול. סחטנים אינם מודיעים על כוונתם בתוכנית טלוויזיה.
ראש השירות הוא מפקדו הישיר של מפקד היחידה לאבטחת אישים, האחראית על אבטחתם של סמלי השלטון, ובראשם ראש הממשלה ובני משפחתו. מאבטחי היחידה נחשפים לסודות אינטימיים של המאובטחים ובני משפחותיהם. במשך השנים ידעו המאובטחים שמאבטחי השירות ישמרו בקנאות על דברים שאליהם נחשפו במהלך עבודתם.
החוק מתייחס בחומרה רבה למי שמחזיק במידע רגיש ומאיים בחשיפתו. סעיף 118 לחוק העונשין, התשל”ז־1977, קובע כי “עובד ציבור אשר נחשף למידע סודי במסגרת תפקידו אינו רשאי לגלותו ללא אישור מתאים. הפרה של סעיף זה עלולה להיחשב לעבירה פלילית”. ארגמן, שזומן לחקירה במשטרה, לא חשף מידע מסווג, אך עצם העובדה שרמז כי הוא מחזיק במידע כזה מציב בעיה. יש שיטענו כי זו הייתה אמירה פזיזה שנאמרה מתוך תסכול פוליטי, אך יהיו שיטענו כי מדובר בניסיון להפעיל לחץ על ראש הממשלה.
