לאורך המשא ומתן עם איראן הדגיש הנשיא אובמה כי היעדר עסקה עדיף על עסקה רעה. אולם במשא ומתן, במודע או שלא, הנשיא האמריקאי יצר מציאות שבה עסקה רעה עדיפה על היעדר עסקה.

בעיניים ישראליות, העסקה שעליה חתם הנשיא היא עסקה רעה מכיוון שהיא איננה חוסמת את דרכה של איראן לפצצה – אבן בוחן שאותה קבע הנשיא בעצמו באפריל האחרון.

איראן היא מדינה סף־גרעינית מזה מספר שנים, אולם ההסכם מזכה אותה בלגיטימציה בינלאומית, לראשונה. ההסכם גם מעצים את מעמדה של איראן באזור, וצפוי להוביל להגברת תמיכתה בטרור ובערעור היציבות באזור במקומות שנותרו יציבים.

עם זאת, טענתו של הנשיא האמריקאי עומדת בעינה: החלופות להסכם – תקיפה צבאית, תרפוד ההסכם על ידי הקונגרס והגברת הסנקציות על איראן כשארצות הברית נתפסת כזו שמנעה הסכם, והשלמה עם איראן גרעינית – הנן חלופות גרועות יותר מההסכם הרע. זו משום שארצות הברית לא השכילה לייצר עם בעלות בריתה הסכמה על פרמטרים טובים יותר להסכם ופעולה משותפת במקרה שאיראן לא תסכים להם. כאשר בעלות בריתה של ארצות הברית, רוסיה וסין, חתומות על ההסכם הנוכחי, גם הסכם רע טוב מהיעדר הסכם.
 
זו המציאות שעמה נדרשת ישראל להתמודד כשבאמתחתה שתי חלופות לחודשיים הקרובים: להיאבק בהסכם הרע במסגרת הדיון בקונגרס האמריקאי או להשלים עם ההסכם ולהתכונן למציאות החדשה והמסוכנת שהוא יוצר. נאום ראש הממשלה לקהילות היהודיות בארצות הברית הוא סימן לכך שהוא בוחר בחלופה הראשונה. האסטרטגיה הישראלית המתנגדת להסכם עם איראן הצליחה בתחילת הקמפיין לבודד את איראן, אך בהמשך הביאה דווקא לבידודה של ישראל והרחקתה מבעלת בריתה המרכזית – ארצות הברית. זאת בזמן שאיראן שבה לחיק הקהילה הבינלאומית. גם אם מאבק זה יצלח וגם אם ייכשל, תידרש ישראל לבנות מחדש את היחסים עם וושינגטון. 
על ישראל לפתוח בדיאלוג אינטימי עם הממשל הנוכחי שיעסוק בתיאום תוכניות פעולה במקרה של הפרה איראנית של ההסכם, וביצירת שיתוף פעולה מודיעיני חסר תקדים שיוכל לתת מענה ל”חורים” בפיקוח על תוכנית הגרעין האיראנית. על ישראל לקדם שיתוף פעולה ביטחוני אשר ישפר את היכולות הישראליות מול גרורותיה של איראן באזור – ובייחוד מול חזבאללה בצפון וחמאס בדרום.

בליבת סוגיה זו יש לפעול לשיפור משמעותי של יכולות ההגנה האקטיבית הרב־שכבתיות של מדינת ישראל ולהבטיח את יתרונה האיכותי של מול שכנותיה. על ישראל לדחוף לקמפיין אמריקאי נגד תוכנית הטילים האיראנית כך שאיראן לא תוכל לפתח יכולת לנשיאת ראש קרב גרעיני. יכולת זו קריטית לאיראן כדי להפוך למעצמה גרעינית, אם תחליט לפתח פצצה גרעינית. לבסוף, על ישראל לפעול עם ארצות הברית לשיפור האופציה הצבאית הישראלית כך שכאשר רוב מגבלות ההסכם על תוכנית הגרעין האיראנית תוסרנה, לישראל תהיה יכולת להגיב במהירות ובאפקטיביות מול כל ניסיון איראני להתחמש בנשק גרעיני. 

לישראל יכולת מוגבלת מאוד לעצור את מגמת ההתחזקות של איראן באזור. ההחלטה העיקרית העומדת בפניה היא האם במציאות מסוכנת זו היא תהיה כמעט לבדה או תפעל בשיתוף פעולה עם בעלות בריתה, ובייחוד עם ארצות הברית. רק אם ישראל תשנה את האסטרטגיה שלה, ותבנה מחדש את יחסיה עם ארצות הברית, היא תוכל להבטיח שהזמן שהנשיא האמריקאי “קנה” באמצעות החתימה על ההסכם עם איראן יפעל לטובתה. אם היא תיכשל – ההסכם הרע עלול להפוך לרע מאוד. 
 
הכותב הוא חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב