היום נפתחת שנת הלימודים. אפשר לפתוח אותה, כמו כל שנה, בטרוניה: על איכות המורים, על גודל הכיתה, על מה שמלמדים ועל מה שלא, על כמה מערכת החינוך כבדה ומיושנת, ועל כך שהיא לא משתנה.
ואפשר גם אחרת. אפשר להתחיל את השנה בחיוך. להכיר תודה על מה שכן נעשה, להודות למורים על עמידתם במשימה הקשה שהטלנו עליהם, למנהלים על יכולתם לתמרן בין מכלול הצרכים והרצונות של התלמידים, ההורים, המורים והמשרד. עלינו להפנים שעשינו כברת דרך ארוכה ב־67 שנות קיומנו כמדינה.
מעטות המדינות בעולם שעשו מהלך דומה במהירות ובהחלטיות כמו מערכת החינוך הישראלית. עלינו להבין שבעשור האחרון הגדילה מערכת החינוך את תקציבה באורח ניכר והצליחה להוביל שינוי מערכתי מגיל הגן ועד לתיכון. יושמו תוכניות “אופק חדש” ו”עוז לתמורה”, ניתנו חינוך חינם לבני 3־4, למידה משמעותית וקייטנות קיץ, לצד אין ספור שינויים שאין להם כותרת מוכרת וידועה – וזה לא מעט למערכת שרבים חשים שאינה יודעת להשתנות.
מעטות המדינות בעולם שעשו מהלך דומה במהירות ובהחלטיות כמו מערכת החינוך הישראלית. עלינו להבין שבעשור האחרון הגדילה מערכת החינוך את תקציבה באורח ניכר והצליחה להוביל שינוי מערכתי מגיל הגן ועד לתיכון. יושמו תוכניות “אופק חדש” ו”עוז לתמורה”, ניתנו חינוך חינם לבני 3־4, למידה משמעותית וקייטנות קיץ, לצד אין ספור שינויים שאין להם כותרת מוכרת וידועה – וזה לא מעט למערכת שרבים חשים שאינה יודעת להשתנות.
כמובן שהיינו רוצים שהכול יהיה מושלם. שנהיה הכי טובים בעולם בכל מדד אפשרי, שהילדים שלנו יהיו שקטים וחייכנים, המורים משכילים, אדיבים וסבלנים, התקציב יגדל, הכיתות יקטנו, וכל מי שבא בשעריה של מערכת החינוך יחוש סיפוק והנאה.
זו שאיפה נעלה, אך היא מנותקת מהמציאות שבה אנו חיים, מהפערים החברתיים העצומים, מהעוני בקרב שליש מהילדים, משיעור הילודה הגבוה בישראל, מהמתח החברתי, העדתי והלאומי, מהמלחמות, המבצעים, מצבי החירום, מהטראומה הקולקטיבית של ילדי צבע אדום, כמו גם מחוסר הסובלנות והגזענות שרבים מילידי ישראל חשופים אליהם.
זו שאיפה נעלה, אך היא מנותקת מהמציאות שבה אנו חיים, מהפערים החברתיים העצומים, מהעוני בקרב שליש מהילדים, משיעור הילודה הגבוה בישראל, מהמתח החברתי, העדתי והלאומי, מהמלחמות, המבצעים, מצבי החירום, מהטראומה הקולקטיבית של ילדי צבע אדום, כמו גם מחוסר הסובלנות והגזענות שרבים מילידי ישראל חשופים אליהם.
מערכת החינוך שלנו משקפת אמת חברתית ופוליטית שאינה נעימה למראה. היא מציגה את כולנו – על כל היתרונות והחסרונות הרבים שלנו. אפשר לכסות את המראה ולטעון שהיא מעוותת, אפשר להשלות את עצמנו, אפשר לתקן רק את המראה ולהשאיר את המהות כמות שהיא, אפשר לקוות שאם נסתרק, נחייך ונלבש חולצה לבנה ביום הראשון ללימודים - הדברים יראו טוב יותר.
ואפשר גם אחרת. אפשר להעריך את התרומה העצומה של מערכת החינוך לחיינו, למרות כל הכשלים שהזכרתי. להודות לה על שהיא מעניקה לילדינו מסגרת חינוכית ראויה. כפי שמעידה הצלחתה של ישראל בעולמות שונים ומגוונים, כמו הייטק וסטארט־אפ מחד, וריקוד, אמנות ועיצוב מאידך.
מערכת החינוך שלנו מכשירה את ילדינו להצליח במקום שבו אחרים נכשלים. אז בואו נפתח את השנה בחיוך ונאמר תודה, מקרב לב, בכוונה אמיתית וללא סייג. זה יועיל יותר מכל רפורמה שעשינו עד כה ויאפשר למערכת החינוך להמשיך ולהשתפר. אם לא נפריע - יש לה סיכוי להצליח.
מערכת החינוך שלנו מכשירה את ילדינו להצליח במקום שבו אחרים נכשלים. אז בואו נפתח את השנה בחיוך ונאמר תודה, מקרב לב, בכוונה אמיתית וללא סייג. זה יועיל יותר מכל רפורמה שעשינו עד כה ויאפשר למערכת החינוך להמשיך ולהשתפר. אם לא נפריע - יש לה סיכוי להצליח.
הכותבת כיהנה כשרת החינוך