הפריצה ההיסטורית שתשנה לנצח את אתרי הסקס – שמרמים את כולם

עקרונית, אין לי בעיה אישית עם אנשים נשואים ובוגרים שרוצים לגוון את חיי המין שלהם ועושים את זה עם אנשים נשואים ובוגרים אחרים. זו החלטה פרטית של כל אדם אם להגמיש את מסגרת חייו או להיות נאמן לנורמות הקונפורמיסטיות של החברה. הבעיה בפרשת אשלי מדיסון היא לא העידוד לבגוד בבן/בת זוגך אלא המהות השקרית של מודל כלכלי שנועד להונות את המשתמשים.

קיצור תולדות הפרשה, שעוד תכה גלים רבים בעולם: ב־15 ביולי 2015 נפרץ האתר בידי קבוצת האקרים, המכנה את עצמה "צוות אימפקט". אותו Impact Team טען כי אנשיו הצליחו להעתיק את מאגר הנתונים של אשלי מדיסון, שבו שמות המשתמשים ופרטיהם האישיים.

ראש קבוצת ההאקרים הודיע כי יפרסם את מאגר הנתונים באינטרנט, אם האתר לא ייסגר מיידית, והקציב לאשלי מדיסון שבוע לסגירת העסק.

באשלי מדיסון התעלמו. רק ב־20 ביולי, יום לפני שפג האולטימטום, פרסמה החברה בפעם הראשונה הצהרה (ועוד הצהרה, ועוד אחת) בנוגע לפריצה לאתר. אחת ההצהרות ציינה כי "בשלב זה הספקנו להפעיל הגנות על האתרים שלנו ולסגור את נקודות הגישה הלא מורשות. אנו עובדים עם סוכנויות אכיפת החוק שחוקרות את המעשה הנפשע הזה. כל האחראים לפעולות הטרור הקיברנטיות יישאו באחריות על כך".

אבל "צוות אימפקט" איים וקיים. ב־21 ביולי פרסמה קבוצת ההאקרים את הפרטים של 2,500 מלקוחות האתר, אבל באשלי מדיסון עדיין לא פעלו בחוכמה. בחברה טענו שרק "כמה שמות פורסמו" והוסיפו שאנשיהם הצליחו למחוק את כל המאמרים באינטרנט, שבהם פורסם מידע המאפשר זיהוי אישי של משתמשי האתר.

ב־18 באוגוסט פרסמה קבוצת ההאקרים קובץ בגודל 10 ג׳יגה בייט ברשת ביטורנט, ובו כל מאגר הנתונים של אשלי מדיסון. הקובץ ללא הדחיסה הוא בגודל של 60 ג׳יגה בייט. קבוצת ההאקרים האשימה את חברת Avid Life Media בהצהרה שפרסמה, ובה טענה כי החברה השתמשה בפרקטיקות פסולות. הנתונים שפורסמו כללו גם נתונים מלקוחות ששילמו עמלה בגובה 19 דולר כדי שהנתונים שלהם יימחקו מהאתר.

בתגובה, אשלי מדיסון פרסמה הודעה באתר האינטרנט שלה וטענה כי החברה עובדת כעת יחד עם הרשויות בחקירת הפריצה. "לא נשב בחיבוק ידיים ונאפשר לגנבים הללו לכפות את האידאולוגיה האישית שלהם על אזרחי העולם", ציינה והציעה פרס בסך חצי מיליון דולר קנדי למי שיביא לאיתור הפורצים לאתר.

אבל "צוות אימפקט" כעס על כך שנואל בידרמן, מנכ"ל אביד לייף מדיה, טען שהם פושעים. אנשי החבורה רואים בעצמם אידיאולוגים. נקמתם הייתה מתוקה. תכתובות אי־מייל פרטיות של בידרמן פורסמו בידי ההאקרים ובהן ראיות ממשיות לכך שהוא ניהל רומנים

מחוץ לנישואים, למרות הכחשותיו הנמרצות בעבר. בעקבות זאת התפטר בידרמן מעבודתו בחברה.

הפריצה לאשלי מדיסון חשפה כמה נתונים מעניינים לגבי הגברים החברים באתר הבגידות, כמו גם כמה שמות ידועים. נשים, כך מתברר, אין שם כל כך. האתר גיזמודו ניתח נתונים ממסד המשתמשים של האתר ומצא כי כמעט כל החשבונות של נשים בו מזויפים ומתוחזקים על ידי עובדי החברה.

ההאקרים פרסמו את פרטיהם של 36 מיליון בעלי חשבונות באתר - מתוכם 31 מיליון היו של גברים, ו־5 מיליון של נשים. אך בבדיקה של גיזמודו התגלה כי חשבונות רבים נוצרו על ידי החברה עצמה, ו־90% מחשבונות הנשים מזויפים.

בגיזמודו מצאו כי מתוך מאגר החשבונות העצום באתר, שהססמה שלו היא "החיים קצרים, נהלו רומן", רק 1,492 נשים קראו הודעות, בהשוואה ליותר מ־20 מיליון גברים. רק 2,409 נשים השתמשו בצ׳ט של האתר, לעומת יותר מ־11 מיליון גברים. רק 1,700 נשים השיבו אי פעם על הודעה שקיבלו מגבר באתר, לעומת כמעט 6 מיליון גברים. ובמילים אחרות, גברים כתבו לנשים לא קיימות, הפריחו מילים חושקות לרוח ושילמו על זה כסף. באשלי מדיסון ניהלו מצגי שווא ובו זמנית חייבו את כרטיסי האשראי של המשתמשים.

אז מה היה לנו? מנכ׳׳ל צבוע ושקרן, שטען בעקשנות שמעולם לא בגד באשתו, חברה שרימתה את משתמשיה כשהיא מייצרת פרופילים מזויפים של נשים, וקבוצת האקרים בראשותו של פורץ אידיאולוגי ששינה את חוקי המשחק.

כי הנה כי כן, ברור שחוקי המשחק השתנו. בני אדם מאוד יפחדו מעתה והלאה להירשם לאתרי היכרויות ולאתרי סקס. ברור שהמידע חשוף. אם פרצו לאשלי

מדיסון, אפשר יהיה לפרוץ לכל מקום. נפילתה של אשלי מדיסון תגרום לקריסה של עוד אתרי סקס והיכרויות, מה שימוטט אפליקציות שונות שפותחו לטלפונים ניידים.

מעתה והלאה יהיה ברור לרוב בני האדם שאתרי ההיכרויות הללו, במיוחד אלה שבתשלום, הם הונאה גמורה - שהרי מתברר עתה שעובדי אשלי מדיסון הם אלו שהחזיקו ותחזקו את רוב הפרופילים המזויפים וגם התכתבו עם גברים שתשוקתם בערה בהם וענו על פניותיהם.

ועוד: למעשה, זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של הרשת שהאקר אנונימי מחסל בתחכום ובעקשנות חברה בשווי מאות מיליוני דולרים.

ובסופו של דבר, אם תשאלו אותי, מדובר באדם יוצא מן הכלל שראוי לתשואות ולא לגינוי. הוא עשה את מה שרבים מאיתנו היו רוצים לעשות. הוא תבע צדק. הוא דרש לחשוף את השקרים והסודות. הוא ביקש שמי שהוליך אותו שולל ישלם את החשבון. והוא גם הצליח!

פניותיו לחברה לא כללו דרישה כספית. למעשה, הוא לא רצה כלום חוץ מסגירתו של האתר. הוא גם פירט: האתר הוא רמאות, הוא שקר, הוא הונאה. הוא מכיל פרופילים של נשים לא קיימות. במילים אחרות, האיש פשוט מחה (בגדול) על כך שעבדו עליו בעיניים (די ברור שהוא שילם כסף וניסה את האתר בעצמו, עד שהבין את התחבולה שעומדת בבסיס הרעיון).

רעידת אדמה אינטרנטית. לא פחות. לחוקרים, למשתמשים, לאנשי החברה ולכל העולם כולו כבר ברור, כמו שאתה יכול למכור לכולם, אתה גם חשוף לכולם. כולם גם מבינים שהאתרים האלה מוליכים שולל את המשתמשים בהם, וכולם יודעים שאפשר להעניש אותך על זה שאתה רמאי. אז בוקר טוב לסדר העולמי החדש ותודה רבה להאקר ששינה את זה.