ההתייחסות של מנהיגי מדינות המערב אל זרם מבקשי המקלט מסוריה היא כאל תופעת טבע נתונה שכל שאפשר לעשות הוא להבין איך להתמודד עמה בצורה המיטבית. הם אינם דנים בשאלה כיצד למנוע מסורים נוספים להפוך לפליטים או אפילו לאפשר את שובם של הפליטים לארצם. זרם הפליטים העצום מסוריה אינו גזרת גורל, אלא משבר הומניטרי, שהוא תוצר של נסיבות פוליטיות.


מתחילת 2012, החל משטר אסד לנקוט מדיניות מכוונת להברחת קהילות סוניות ממקום מושבן כאמצעי להתמודדות מול המורדים, שהתבטאה בהפגזות של ריכוזי אוכלוסייה. זאת משום שראה שהקהילה הבינלאומית מסתפקת בגינויים מול מעשי הטבח שביצעו כוחות המשטר באזרחים סורים, ומשום שצבא סוריה סובל ממחסור בכוח אדם, והפגזה חסרת רחם מפחיתה את האבדות לחיל הרגלים שנשלח לשכונות לאחר ששוטחו. בשלהי 2012 החל המשטר של אסד להשתמש בחיל האוויר הסורי ובטילי סקאד כדי להפציץ ריכוזי אוכלוסייה.

בשלב זה, המשטר ויתר על כיבוש מחדש של חלקים נרחבים של סוריה. ההפצצות האוויריות וגם הסקאדים הם אמצעי לחימה לא מדויקים במיוחד, ולכן המשטר אינו משתמש בהם באזור החזית מחשש לפגיעה בלוחמיו שלו. ההפצצות נועדו להעניש את האוכלוסייה על תמיכה במורדים באמצעות הברחתה, ומניעת התפתחות שלטון אלטרנטיבי אחר. לשם כך, המשטר מפציץ משרדי ממשל של האופוזיציה, בתי חולים, בתי ספר ומאפיות – כל הנדרש לקיומם של חיים בסיסיים.

בעוד תשומת הלב העולמית מתמקדת בזוועות שמחולל ארגון דאע”ש, מרבית הפליטים הסורים עזבו את מולדתם בשל משטר אסד. בשנה וחצי האחרונות משטר אסד היה אחראי ל־87.5% ממקרי ההרג של אזרחים בסוריה, לפי נתוני הרשת הסורית לזכויות אדם. למעשה, קיימת תנועת הגירה פנימית בסוריה מאזורים בשליטת המורדים לאזורים בשליטת דאע”ש, לא בשל אדיקות המהגרים, אלא משום שמשטר אסד מקדיש את הרוב המכריע של תקיפותיו חסרות ההבחנה לאזורים בשליטת המורדים הסורים ולא בשליטת דאע”ש. ב־2014 רק 6% מתקיפות הצבא הסורי והמיליציות הפועלות בשירות המשטר כוונו נגד דאע”ש, והיתר נגד המורדים הסורים. מטרת המשטר היא לייצר מצב שבו החלופה היחידה לשלטונו היא דאע”ש, ובמצב זה, הקהילה הבינלאומית וחלק מהאוכלוסייה הסורית יעדיפו את שלטונו של אסד.


אף שמשטר אסד הוא הגורם המרכזי להרג של אזרחים בסוריה ולמנוסתם מבתיהם, הקהילה הבינלאומית בהובלת ארצות הברית בוחרת לכוון את תקיפותיה בסוריה באופן בלעדי נגד דאע”ש, שנתפס כמאיים על המערב, בניגוד למשטרו של אסד. התקיפות האמריקאיות התחילו לפני יותר משנה, אך הערכות מודיעין אמריקאיות מעידות כי כוחו של הארגון לא נחלש מאז. הזוועות שמחולל אסד ממשיכות להבטיח לדאע”ש מגויסים חדשים בקצב שבו הם מחוסלים בתקיפות אוויריות של ארצות הברית. כל עוד המערב לא יתמודד עם שורש הבעיה בסוריה – פשעיו של משטר אסד – פליטים ימשיכו להגיע לאירופה, ומגויסים חדשים ימשיכו להגיע למדינה האסלאמית של דאע”ש.

הצעד הראשון שמדינות המערב יכולות לאמץ הוא יצירתם של אזורים ללא טיסה שבהם ייאסר על חיל האוויר הסורי לפעול. באזורים אלו, אזרחים יוכלו לחיות בבטחה במקום לברוח למדינות השכנות, וארגוני סיוע יוכלו להתחיל לשקם את ההריסות ולבנות מחדש מוסדות הכרחיים שהוחרבו על ידי משטר אסד.

בתרחיש כזה, פליטים רבים יבחרו לשוב לסוריה בשל תנאי החיים הקשים במדינות השכנות. אזורים ללא טיסה לא יביאו לסיום המלחמה, אך הם יעניקו מידה של ביטחון לקורבנות הראשיים של המלחמה בסוריה - האזרחים.