בכירים מתחומי הביטחון, ההגנה והמודיעין, מומחים בתחום הלוחמה בטרור, חוקרי טרור ואנשי אקדמיה בכירים השתתפו השבוע בכנס הבינלאומי ה־15 של המכון למדיניות נגד טרור (ICT) במכון הבינתחומי הרצליה. אחת הסוגיות שעלו בכנס היא נושא ההרתעה וסיכול הטרור. האם מערכת המשפט בישראל, ששולחת מחבל שרצח אזרח או חייל למאסר עולם, באמת מייצרת הרתעה ומונעת ממחבלים אחרים לצאת ולבצע פיגוע?
מאיר דגן, ראש המוסד לשעבר, קבע נחרצות שהשיטה נכשלה, ואמר כי הריגתם של אותם מחבלים הייתה יוצרת הרתעה טובה יותר. “מעצר ובית משפט הם פתרון טוב", אמר דגן, "אבל בניסיון הישראלי זה פתרון רע. אחת לתקופה, כתוצאה ממציאות פוליטית, נהגנו לשחרר רוצחים ולשלוח אותם הביתה. זה לא היה אפקטיבי לשפוט אדם ל־20 שנה. מה שכן היה אפקטיבי היה 'לסייע' להם לעבור לעולם הבא, וזה פתרון יעיל, זול ואפקטיבי יותר".
אחד הכלים האפקטיביים ביותר שקיימים כיום במערכת הביטחון לצורך הרתעה הוא הריסת בתי המחבלים. “במקומות שבהם הורו על הריסת בתים, זיהינו הרתעה אפקטיבית”, אומר גורם במערכת הביטחון. “זה החזיר אנשים לבתים ומנע פיגועים”. רק לאחרונה חתם שר הביטחון משה בוגי יעלון על צו המורה על הריסת בתים של מחבלים, אולם מבחינה משפטית העסק מורכב יותר: על מנת להרוס בית של מחבל יש להמתין קודם להרשעה מלאה בבית משפט ולסיום הליכי הערעור.
אתמול, לאחר שנהג המונית חוסיין חליפה הורשע ברצח הנערה שלי דדון ז”ל מעפולה ונגזר עליו מאסר עולם, קראה משפחתה לשר הביטחון להורות על הריסת ביתו של חליפה. הרצח אומנם הוגדר על רקע לאומני, אולם במקרה של חליפה, שלא משויך לארגון טרור, קיים ספק אם אכן יוחלט להרוס את ביתו.
השבוע לפני
יומיים לאחר הטבח הגיבה מדינת ישראל בתקיפה אווירית על בסיסי המחבלים בסוריה ובלבנון. בתקיפה נרחבת זו נהרגו עשרות מחבלים. בנוסף, בעקבות הטבח, החליטה ממשלת ישראל בראשות גולדה מאיר לחסל את כל חברי ארגון "ספטמבר השחור" שהיו מעורבים ברצח הספורטאים. המשימה הוטלה על המוסד. במבצע שכונה "זעם האל" ונמשך שנים אחדות חוסלו לפחות שמונה מהאחראים לרצח, ובהם מפקד הארגון עלי חסן סלאמה.
טבח הספורטאים במינכן. צילום: חנניה הרמן