מתווה הגז
חמש שנים חלפו מאז גילוי מאגר "לווייתן" ועדיין ניטש ויכוח מה יהיו התנאים שבהם יוכלו חברות (להלן ברוני/שודדי/מיליציות) הגז להתחיל לשאוב אותו.
הגז התגלה ב־2010, שנתיים לאחר המשבר הפיננסי הגדול שאיים למוטט את כלכלות העולם. מאז עלו, ירדו, זינקו ושוב צללו מחירי הנפט, והגז של "לווייתן" עדיין בבטן הים. בפסח תשע"ג החל לזרום הגז ממאגר "תמר". זה היה נס, שכן הפסקת אספקת הגז המצרי לישראל הותירה את חברת החשמל ללא מקור אנרגיה.
מחירי החשמל זינקו, האנרגיה הפכה למזוהמת, וחברת החשמל נזקקה לגלגל הצלה של ערבויות האוצר. לו חלילה מאגר "תמר" היה מתגלה בשנה האחרונה, סביר שהיה נותר בבטן האדמה בגלל עוד ויכוח על כמה ירוויחו הטייקונים ועל הקביעה הבלתי מעורערת כי הגז בעצם שייך לנו.
בחמש השנים שמאז תגלית "לווייתן", משקיעי חוץ באו, התעניינו וברחו. מאגר "אפרודיטה" התגלה מול קפריסין, וגם מול חופי מצרים נחשף מאגר גדול מזה של "לווייתן". ורק אצלנו ממשיכים הוויכוחים האינסופיים אם וכיצד לאשר את המתווה.
הממונה על ההגבלים העסקיים המליץ, התחרט והתפטר. שר הכלכלה אריה דרעי קיבל את סמכויותיו, דרש שינויים שבוצעו, עמד לחתום והתחרט. שר האוצר משה כחלון הבטיח לעסוק בנושא והתחרט בגלל החבר. ראש הממשלה בנימין נתניהו עמד לגמור את הסיפור בכנסת ונסוג.
שלי יחימוביץ וחבריה בעבודה ממליצים כעת להשאיר את "לווייתן" מתחת למים (“לא נורא. ב'תמר' יש גז לעוד 15 שנים"). עד אז יגיעו לשכונה חברות קידוח נוספות, המסים שהיינו אמורים לקבל בשביל הגז יתנדפו, ונמשיך בהידרדרות למעמד המפוקפק של מדינה שאי אפשר לעשות איתה עסקים.
האם לא הגיע הזמן לגמור סוף־סוף את הסיפור?
מתווה השבת
אתמול כמעט בוטלו משחקי ליגת העל והליגה הלאומית בכדורגל, ולא בגלל האובך הסורי. עתירה של אחד השחקנים לבית הדין לעבודה הביאה לפסיקה שאסור לשחק בשבת והובילה להשבתה של משחקי הליגה בשבת. רק התערבות ברגע האחרון של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין אפשרה לסטטוס־קוו בנושא להימשך לפחות עוד חודשיים.
סיפור השבת אינו רק עניין של כדורגל. זה סיפור שנוגע לשאלה אם ישראל באמת מעוניינת להפוך למדינה מודרנית או למודל הלכתי של איראן. נראה שהאפשרות השנייה הולכת ותופסת את מקומה בשיח הציבורי, בין השאר כי אין מי שיחליט.
כך יוצא שהכפייה הדתית דה־פקטו ממאיסה את החיים של הציבור החילוני. דרעי הורה שלא לפתוח בשבת ובחג את הביתן הישראלי בכנס תקשורת בינלאומי באמסטרדם. הוא גם כעס על כך שאת הריסות גשר מעריב פינו (מסיבות בטיחותיות) בשבת ולא המתינו בסבלנות עד יום ראשון. לפני כשנה החליט שר הפנים גדעון סער לסגור את בתי העסק הפתוחים בשבת בתל אביב. האם לא הגיעה העת, אחרי 67 שנות עצמאות, לעגן בחקיקה את מעמד השבת, כך שיוחלט מה פתוח ומה סגור?
ההחלטה תיקבע תוך איזון בין מעמד השבת בהיסטוריה של עם ישראל לבין אורחות חייו ותרבותו של הציבור החילוני. אין ספק שהשבת מדגימה יותר מכל שלפעמים עדיף להיות חכם מאשר צודק.
תקציב בתשלומים
תקציב 2015/16 עדיין מתנהל מחודש לחודש, בתשלומים - כל פעם מאושר חלק מסוים ממנו. כדי להעמיד דברים על דיוקם, די אם נציין שהמצב ערב ראש השנה תשע"ו הוא בדיוק כמו ערב ראש השנה תשע"ה: אין תקציב.
ב־2015 הפכה החשבת הכללית באוצר לאחראית לניהול תקציב המדינה. היא חילקה את הכסף בהגינות: מדי חודש העבירה למשרדי הממשלה 1/12 ממה שקיבלו בשנה הקודמת. ומכיוון שאי אפשר לעשות “גזור־הדבק" על התקציב, הוקמה ועדת חריגים לאישור הוצאות מיוחדת.
נכון להיום אין תקציב, כי לאחר שכבר אושר בקריאה ראשונה בכנסת, החליט כחלון לחשב מסלול מחדש ולשנות שני מרכיבים מהותיים: העלאת יעד גביית המסים והעלאת הגירעון.
שני אלה שונו משום ששר האוצר החליט לפנק אותנו לקראת החג ולהוריד את המע"מ. זכותו, אבל ככה לא בונים תקציב, בטח לא לאחר שנה של עיכובים. אגב, בעניין המע"מ הגיע הזמן להחליט אם יש מע"מ אחיד או מע"מ דיפרנציאלי. אם הוא אחיד, מדוע מעניקים פטור ממע"מ באילת לפירות וירקות וכדומה? ואם אין מע"מ על כולם, אז מדוע לא מקבלים את הצעת דרעי ופוטרים ממע"מ מוצרי יסוד?
מספיק עם הוועדות
בכל הקשור להקמת ועדות חקירה, בדיקה, צוותי סיעור מוחות או סתם פורומים מייעצים, ישראל נמצאת במקום מכובד בצמרת העולמית.
הוועדה הפכה למעין תחליף לבית קברות. לכל נושא בעייתי שרוצים לקבור או להרחיק מעין הסערה הציבורית, מקימים ועדה. הוועדה הפכה למושג נרדף של בריחה מאחריות ומהצורך לקבל החלטות אמיצות.
איש לא מתייחס ברצינות להמלצות ועדה, אפילו אותו גורם שיזם את הקמתה. אני לא מבין את החברים שנופלים בפח ומבזבזים את זמן היקר בחברות במועדון שאינו מוכן לקבל את המלצותיהם.
הדוגמה הבולטת ביותר היא ועדת לוקר למבנה תקציב הביטחון והצרכים של צה"ל. את הוועדה מינה נתניהו, שבשלב זה אינו עושה סימנים שהוא מתכוון ליישם את המלצותיה. לפחות לא כמקשה אחת.
ועדות אחרות שהמלצותיהן ייקברו עמוק לתוך אחת המגירות הן ועדת אנדורן (לשינוי חוק עידוד השקעות הון), ועדת ששינסקי ב' (למיסוי משאבי טבע) ועוד. לאחר החגים אמורה להגיש את המלצותיה ועדת שטרום להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית. האם גורל המלצותיה יהיה שונה מהאחרות? יש לקוות שכן, מכיוון שהיא עוסקת בנושא חשוב.
מי ייתן ובתשע"ו ניגמל מהנוהג המגונה של הקמת ועדות ונתמקד ביישום המלצותיהן של ועדות שכבר הגישו אותן. מומלץ להתחיל בלוקר.