לכל מי שחושב שהסכסוך ארוך השנים עם הערבים יבוא אל קצו עם הקמתה של מדינה פלסטינית, הנה התשובה: נשיא סוריה כבר היה “על הקרשים” לפני שנתיים־שלוש, ואז נמצא לו הפתרון: הוא ייבא לארצו “יועצים רוסים”.
עתה, כל מי שיבקש לסלק אותו מן הדרך ימצא את עצמו מול בסיסים רוסיים. לא ארצות הברית ולא בעלות בריתה יעזו לחפש עימות עם הצבא הרוסי.
זה קרה לא מזמן באוקראינה, שם כבש הצבא הרוסי, ממש כך, את חצי האי קרים, לאחר שנערך “משאל עם” שבו הכריעו כמובן התושבים המקומיים לטובת רוסיה, וזה קרה כמה חודשים לאחר מכן בחלק אחר של המדינה הגדולה הזאת. הנשיא האמריקאי לא הניד עפעף; שלא לדבר על סיוע צבאי. הוא בלע את הרוק שלו עצמו, והצהיר שהיריקה שפגעה בפרצופו היא בכלל טיפות גשם אוקראיני.
אבל למה להרחיק לכת? לפני כמה עשרות שנים פרצה מלחמת יום הכיפורים. הצבא המצרי הפתיע כביכול את צה”ל, חצה את תעלת סואץ וגרם לאלפי נפגעים. מפקדי צה”ל – כל אלה שאלבומי הניצחון במלחמת ששת הימים קישטו את המדפים בלשכותיהם - שידרו, כמעט עד פתיחתה של האש מהעבר השני של התעלה, שמתקיימת “סבירות נמוכה” שהצבא המצרי יעז לחצות אותה. אבל זה קרה, ועל המנהיגות הישראלית נפלה רוח נכאים, עד ששר הביטחון המיתולוגי ברוב ייאושו קבע ש”הבית השלישי” מצוי בסכנה.
כדי להשלים את התמונה צריך רק לזכור שמי שעמד מאחורי הצבא המצרי היו “יועצים רוסים”. הם הקימו עבורו את חומת הטילים, מיד עם סיום מלחמת ההתשה, וגרמו לכך שעשרות מטוסים ישראליים נפלו כבר ביומה הראשון של המלחמה הארורה ההיא. “המומחים” הישראלים של אותן שנים לא התייחסו ברצינות הראויה, לא להתרעות מפני המלחמה הממשמשת ובאה ולא לסיוע שקיבל הצבא המצרי מן “היועצים הרוסים”. אלה עזבו, אגב, כמה ימים לפני שפרצו הקרבות.
והנה זה קורה לנו שוב. “מומחים” צבאיים ואחרים קובעים ברוב פומפוזיות שאם תקום מדינה פלסטינית מפורזת, הכל יבוא על מקומו בשלום. האיום הדמוגרפי יוסר מעלינו, והפלסטינים יחדלו להציק לנו בנוגע לשאר החלקים בארץ ישראל המערבית. ואם לא, כך מבטיחים לנו האצטגנינים למיניהם, נחזור “ונכבוש” את הגדה המערבית (כלשונם).
אבל בכל הסצנריו הזה יש רק תקלה אחת; המומחים לא מספרים לנו מה יקרה, למשל, אם אבו מאזן או מי שיבוא במקומו יזמין אל המדינה הפלסטינית יועצים זרים; את הרוסים, למשל. כלום נוכל אז לכבוש מחדש את שכם או את ג’נין, אם במקום יוקם בסיס צבאי רוסי?
המצרים נהגו כך בעבר ובשאר אסד נוהג כך עתה, ובעתיד מדינת ישראל תישאר תקועה עם מדינה פלסטינית המוגנת בידי “יועצים רוסים”, שתאיים על המשך קיומה גם בגבולות שקדמו למלחמת ששת הימים.
אסור להאזין ל”מומחים” השונים לענייני הזיות ואשליות. יום הכיפורים הוא יום טוב לשם התפכחות והתנערות מפתרונות קסם לא אמיתיים. עלינו להיות סבלניים, ולא לנסות לדחוק את הקץ.